English שלחו לחבר

תפיסת לחץ בהורות ותחושת משמעות בחיים של אבות ואימהות, דתיים לאומיים, לילדים בגיל החביון: הקשרם לסגנון ההורות שחוו ההורים בילדותם, משתני אישיות ואיכות הקשר הזוגי

סטודנט/ית
רנץ - זרמתי חן
שנה
2020
תואר
MA
תקציר

תהליך ההתפתחות של הילד לאורך השנים, דורש מההורה היענות והתאמה לצרכים משתנים ומפגש של ההורה עם הילד שהיה ועם ההורה שהיה לו. תהליך זה עלול לעורר לחץ, אך בו בזמן עשוי להוביל את ההורה לתהליך של התפתחות עצמית ומציאת משמעות חדשה בחיים (Demick, 2002; Le & Impett, 2019). המחקר הנוכחי נשען על מודל ההורות של בלסקי Belsky, 1984) ), הגורס כי החוויה ההורית וההתנהגות ההורית בפועל הן תולדה של שילוב של מערכות אקולוגיות שונות. על בסיס זה נבחנה בקרב הורים דתיים, תרומתם הייחודית והמשולבת של מאפיינים אישיים (גיל, מין, מצב כלכלי ומספר ילדים), מאפייני עבר (סגנון ההורות שחווה ההורה בבית בו גדל), מאפיינים אישיותיים (מודעות עצמית המורכבת מממד ה"רפלקציה" וממד ה"רומינציה"), ומאפיינים סביבתיים (איכות הקשר הזוגי והמצאות בקשר טיפולי) לניבוי תחושת הלחץ והמשמעות בחיים. בנוסף, בחן המחקר האם איכות הקשר הזוגי מתווכת את הקשר בין סגנון ההורות שנחווה בעברו של ההורה לבין תפיסת המשמעות בחייו. יתר על כן, המחקר בחן גם את ההבדלים בין אבות לאימהות במשתנים אלו, מתוך הבנה שעשוי להיות שוני בצורה בה הם חווים את ההורות (Pudrovska, 2008; Gao & Cummings, 2019).                  

השלב ההתפתחותי של הילד בו התמקד המחקר הוא גיל החביון (6-12), נקודת זמן בה הילד נע ממערכת המיקרו המשפחתית אל מערכת רחבה יותר (מערכת החינוך, המערכת החברתית) שמחוץ למשפחה הגרעינית (גרפי-פישר, 2015). גיל החביון הינו שלב התפתחותי המוביל להתמודדויות רגשיות ואתגרים רבים לילד (Shustorovich & Weinstein, 2010), נושא המשפיע על יחסי ההורה והילד ועל תפיסתו העצמית של ההורה. השינויים שהילד עובר בהתנתקות מהמעגל המשפחתי עלולים להגדיל את תחושת הלחץ בהורות ולהוביל בו זמנית לתהליכים של חיפוש משמעות אצל ההורה. תהליכים אלו עשויים להיות עוצמתיים במיוחד בקרב הורים דתיים שנהנים ממרחב קהילתי וחברתי המעודד חיפוש משמעות ומפחית לחץ ולכן בחרנו להתמקד באוכלוסייה זו (Henderson, Uecker & Stroope, 2016).

משתתפי המחקר היו  163 הורים דתיים, מתוכם 60 אבות ו- 103 אימהות לילדים בגיל החביון (6-12). לאחר קבלת הסכמתם להשתתף במחקר התבקשו האבות והאימהות למלא שאלונים מובנים שכללו את המשתנים הבאים: תפיסת הלחץ בהורות (תפיסת הילד כקשה להתמודדות, מצוקה הורית, אינטראקציה שלילית ביחסי הורה ילד), נוכחות משמעות בחיים וחיפוש אחר משמעות - משתנים תלויים. סגנון ההורות שחוו בעבר, מודעות עצמית (רומינציה וריפלקציה) הערכת הקשר הזוגי ומשתנים סוציו-דמוגרפיים -משתנים בלתי תלויים.

מממצאי המחקר עלה כי אימהות בהשוואה לאבות מאופיינות בתפיסה גבוהה יותר של ילדם כקשה להתמודדות וביותר רומינציה, כממד של מודעות עצמית (שאלת המחקר הראשונה). כמו כן, נמצא כי הורים שהיו/נמצאים בקשר טיפולי בהשוואה להורים שלא היו או נמצאים בקשר כזה , מאופיינים ביותר רפלקציה, באינטראקציה שלילית גבוהה יותר עם ילדם ובהערכת קשר זוגי נמוכה יותר (שאלת המחקר השנייה). השערת המחקר הראשונה אוששה באופן חלקי. נמצא כי סגנון הורות סמכותי בעבר קשור לפחות לחץ הורי על שלושת ממדיו ולנוכחות גבוהה יותר של משמעות בחיים, בעוד שסגנון הורות שתלטני בעבר נמצא קשור ליותר לחץ הורי על שלושת ממדיו. השערת המחקר השנייה אוששה כמעט במלואה. נמצא כי רומינציה קשורה ליותר לחץ הורי על שלושת ממדיו ולנוכחות פחותה יותר של משמעות בחיים ואילו רפלקציה נמצאה קשורה לפחות לחץ הורי בממד האינטראקציה השלילית עם הילד וביותר חיפוש אחר משמעות בחיים. השערת המחקר השלישית אוששה. נמצא כי הערכה גבוהה של איכות הקשר הזוגי קשורה לפחות לחץ הורי על שלושת ממדיו ולנוכחות גבוהה יותר של משמעות בחיים. לבסוף, השערת המחקר הרביעית אוששה באופן חלקי. נמצא כי איכות הקשר הזוגי מתווכת באופן מלא את הקשר שבין סגנון הורות סמכותי שנחווה בעבר לבין נוכחות משמעות בחיים.

בהקשר לתרומה התיאורטית, המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין מודעות עצמית ואיכות הקשר הזוגי ללחץ ההורי והמשמעות בחיי ההורה, קשר שלמיטב ידיעתי לא נחקר עד כה. בנוסף, במחקר ישנה התייחסות לדת כמרחב המאפשר צמצום לחץ הורי והעלאת תחושת המשמעות בחיים. חשיבות המחקר הינה בכך שהוא מסמן את מפת המשתנים שעשויים לתרום לצמצום הלחץ בהורות ולהגדלת תחושת המשמעות בחיים בקרב הורים דתיים לילדים בגיל החביון ובכך הוא תורם הן לתיאוריה והן לפרקטיקה בתחום של עבודה עם הורים.

ממצאי המחקר עשויים לאפשר לאנשי מקצוע העובדים עם הורים לילדים בגיל החביון לבנות התערבויות מבוססות ידע אמפירי לטובת הורים אלו, תוך התייחסות להתערבויות דיפרנציאליות לאימהות ולאבות דתיים.

תאריך עדכון אחרון : 12/07/2020