תפיסת עובדים סוציאליים לחוק הנוער את תופעת השיימינג ברשת המופנית כלפיהם

English שלחו לחבר
סטודנט/ית
ורון פרדר הדר
שנה
2019
תואר
MA
תקציר

תופעת השיימינג ברשת האינטרנט כלפי עובדים סוציאליים בכלל ועובדים סוציאליים לחוק הנוער בפרט הינה תופעה אשר הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות. התחזקות כוחה של הרשת בכלל והרשת החברתית בפרט מובילה להתפשטות הביקורת והתוקפנות כלפי עובדים סוציאליים לחוק הנוער באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות, בהן מופצים סרטונים ודברי הסתה כנגד פועלם, כולל התקפות אישיות על אחדים מהעובדים (הארץ, 2014).  

ההתקפה התקשורתית על עובדים סוציאליים לחוק הנוער קשורה להיותם  "חוד החנית" של החברה בהתמודדות עם משימות הקשורות להגנה על קטינים  נזקקים, הנפגעים בידי האחראים עליהם. זאת ועוד, העובדים הסוציאליים, שעובדים בחסות החוק, נמצאים בדיסוננס מתמיד בין תפקיד "המטפל" שנועד לסייע למשפחה להתמודד עם הקשיים לבין תפקידם כגורם האכיפה והחוק שנועד לייצג את מערכת הרווחה של המדינה אל מול המשפחות בהן יש ילדים בסיכון ובסכנה. 

מעצם תפקידם המורכב עובדים אלו מהווים, יותר מעובדים סוציאליים בתחומי התערבות אחרים, מוקד לביקורת אישית, חברתית ולעיתים אף תקשורתית, כאשר הכיסוי התקשורתי אודות פועלם של עובדים סוציאליים לחוק הנוער באמצעי המדיה הוא לרוב שלילי (Legood, McGrath, Searle, &Lee, 2016).

לבסוף, לא פעם אין לעובדים הסוציאליים את הכלים להופעה מול התקשורת ולפיכך הם מתקשים  "לדבר" בשפה התקשורתית, ששונה מאוד מהשפה הטיפולית אותה הם מכירים (Ben Shlomo & Levin-Keini, 2017). 

מטרת המחקר הנוכחי הינה להבין את האופן בו עובדים סוציאליים לחוק הנוער תופסים את השיימינג המופנה כלפיהם או כלפי עמיתיהם ברשת האינטרנט. באופן ספציפי בוחן המחקר מהן החוויות והקונפליקטים הייחודיים עמם צריכים להתמודד עובדים סוציאליים שחוו שיימינג כלפיהם, מהן ההשלכות של אותן התקפות על תפקודם היומיומי ועל הדימוי המקצועי שלהם. 

המחקר נערך בגישה איכותנית באמצעות ראיון חצי מובנה עם 15 עובדות סוציאליות ישראליות לחוק הנוער המועסקות במחלקות לשירותים חברתיים, מתוכן עובדות אשר חוו שיימינג ברשת האינטרנט, דרך התקפה אישית שהופנתה כלפיהן או באופן עקיף, דרך חשיפה להתקפה של עמית/ה לעבודה. המרואיינות היו נשים בגילאים שונים ובעלות וותק והשכלה שונים. הראיונות הוקלטו ותומללו. התמלילים נותחו באופן רב שלבי. החל מזיהוי קטגוריות ניתוח ועד לבניית תמות מרכזיות.

ניתוח הממצאים העלה תמונה של תחושות קשות מצד המרואיינות הכוללות: חוסר אונים, סירוס, אימה והרס. תחושות אשר השפיעו הן על התפקוד האישי שלהן והן על תפקודן המקצועי ויכולתן לקבל החלטות מהותיות הנוגעות למצבם של ילדים בסיכון ובסכנה ומשפחותיהם.

המרואיינות לא חסכו בביקורת על הסביבה המקצועית בה הן פועלות ועל אוזלת היד של המערכת סביב הטיפול בתופעת השיימינג. זאת ועוד, ניתוח החוויה של המרואיינות מול תופעת השיימינג העלה תפיסה דיכוטומית של המציאות הציבורית והמקצועית בה הן פועלות. תפיסה דיכוטומית זאת קיבלה ביטוי בשימוש בשפה של אנחנו מול הם וניכר היה כי קיימת תחושה של זרות וחוסר תקשורת בין המעגלים השונים המקיפים את המרואיינות וכוללים את: הממונים, המטופלים, המדיה והציבור הרחב. 

המרואיינות הצביעו על דימוי מקצועי נמוך מאוד של עובדים סוציאליים בכלל ועובדים סוציאליים לחוק הנוער בפרט, בין הגורמים שציינו כמשפיעים על הדימוי היו: חוסר ארגון בתהליכי עבודה, חוסר הבנה של חשיבות השיווק לערך המקצוע, וכן העבודה עם אוכלוסיית קצה, אוכלוסייה שקופה, שהשקיפות שלה דבקה גם בעובדים הסוציאליים שנפגשים עמה. המרואיינות הצביעו גם על חוסר איזון בדרך בה מוצגת עבודתם של העובדים הסוציאליים במדיה ובקשר לאופן בו היא משווקת. בהקשר זה המרואיינות דיווחו על כך שהן לא מרגישות שיש בידיהן הכלים להתמודד עם אתגרי המדיה, בין היתר בשל פערים בידע הטכנולוגי, תחושות של חוסר תמיכה ולגיטימציה סביב נושאים אלה מצד הממונים וכן דילמות אתיות. ייתכן כי אלה מביאים לכעס הציבורי המופנה כלפי עובדים סוציאליים.

ממצאי המחקר חולקו לתמות עיקריות העוסקות בתהליך בחירת המקצוע וההכשרה, מעמד העובד הסוציאלי בתקשורת, תופעת השיימינג כלפי עובדים סוציאליים ומשאבים אישיים ומקצועיים של העובד הסוציאלי.

ממצאי המחקר מעשירים את הידע הקיים בכל הקשור לתופעת השיימינג כלפי עובדים סוציאליים ומאפשרים התבוננות עליה מהיבטים שונים. מהבחינה היישומית, התמונה החווייתית והתפיסתית של העובדות לחוק הנוער עליה מצביע המחקר מחדדת את הצורך בהתערבות רחבת היקף במטרה להקל על עובדים שחוו שיימינג ברשת, בין אם באופן ישיר או באופן עקיף, למען רווחתם הנפשית ותפקודם האיש והמקצועי. בפרק הדיון מוצעת התערבות הן ברמת המדינה והמעסיקים והן סביב ההיכרות של עובדים סוציאליים עם המדיה.