מהעיניים שלכן: תפיסות של לקוחות רווחה אודות תרומת תכנית קהילתית לצמצום עוני והדרה לחייהן

English שלחו לחבר
סטודנט/ית
פרייברג סמדר
שנה
2019
תואר
MA
תקציר

אנשים החיים בעוני ומתמודדים עם מצוקה כלכלית והדרה חברתית מהווים את אוכלוסיית היעד המרכזית של שירותי הרווחה בישראל. בעידן בו מדינת ישראל עומדת בראש סולם העוני ואי השוויון של מדינות ה-OECD )הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) נדרשת מחויבות לתקיפת הסוגיה באמצעות תכניות התערבות בהנהגת משרדי ממשלה וארגוני החברה האזרחית. תכנית "מרכז עוצמה" היא תכנית התערבות מרכזית להתמודדות עם עוני והדרה בישראל המצויה תחת אחריות השירות לרווחת הפרט והמשפחה בשותפות עם השירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה והרווחה, ג'וינט ישראל וקרן רש"י. תכנית זו שואפת לצמצום המצוקה הכלכלית וההדרה החברתית של לקוחות רווחה החיים בעוני באמצעים מגוונים תוך שילוב המתודה הפרטנית והקהילתית בכל שלבי העשייה.

מודל הפיתוח הקהילתי, התופס מקום מרכזי בעולם העבודה הקהילתית, עומד בליבם של עשרות מיזמים קהילתיים מקומיים עם לקוחות מרכזי עוצמה. מטרות השימוש במודל הפיתוח הקהילתי בעבודה עם אוכלוסייה המתמודדת עם עוני הן: הפחתת האשמה עצמית ובדידות; טרנספורמציה בחוויית חוסר המסוגלות; מימוש הפוטנציאל האישי וכן הרחבת ההון הכלכלי ופוליטי של הלקוחות תוך הגברת יכולתם לקדם שינוי אישי וחברתי. מחקר זה ביקש ללמוד על האופן שבו לקוחות "מרכז עוצמה" בשתי ערים גדולות, תל-אביב ואשדוד, חוות את השתתפותן בתוכנית קהילתית המבוססת על מודל הפיתוח הקהילתי בהתייחס לתרומת התוכנית לחייהן. למחקר שתי מטרות מרכזיות: הבנת המשמעות של החיים בעוני והדרה וחקר חוויתן ותפיסותיהן של לקוחות רווחה המשתתפות בתכנית פיתוח קהילתי לצמצום עוני והדרה במסגרת מרכז "עוצמה".

המחקר נערך על פי ערכי ועקרונות הגישה האיכותנית ומבוסס על ראיונות עומק חצי מובנים עם שלוש עשרה נשים ושני גברים תושבות תל-אביב ואשדוד, בגילאים 3558 המשתתפות בתוכנית פיתוח קהילתי במרכזי "עוצמה". במוקד המחקר חוויותיהן ותפיסותיהן של המשתתפות ולכן ניתוח הנתונים נעשה על פי המסורת הפנומנולוגית וברוח התיאוריה הביקורתית.

ממצאי המחקר העלו שלוש תימות משותפות לשתי התוכניות ושתי תימות המבטאות שונות בחוויית המשתתפים. הסוגיות המשותפות המרכזיות מלמדות על היבטים של חווית העוני וההדרה אתה מתמודדות המשתתפות וכן על המרכיבים המשמעותיים עבורן בתכנית הקהילתית. מבין הסוגיות הנוגעות לחוויית העוני וההדרה מצטייר העוני כחוויה רב ממדית הכוללת ממדים כלכליים, רגשיים, משפחתיים וממסדיים. ממדים אלו מתבטאים במחסור כלכלי, מצוקה רגשית, אתגרים משפחתיים ומערכת יחסים מורכבת עם הממסד. ההתמודדות של משתתפות המחקר עם סוגיות אלו מתאפיינת באקטיביות, מסוגלות וצמיחה הן במסגרת התכנית הקהילתית והן מחוצה לה.

בהקשר החוויה בתכנית הקהילתית, ניכר כי התכנית מעניקה כלים לצמצום המצוקה הכלכלית, הנחייתה היא גורם משמעותי עבור המשתתפות ועקרון השותפות וההשתתפות המהווה אבן דרך בתכניות פיתוח קהילתי, מקבל מענה חלקי במסגרת התכנית. לצד הממצאים המשותפים לכלל המרואיינות, ניכרת שונות בשתי סוגיות מרכזיות בערים השונות. בעיר תל אביב- יפו נושא בעל חשיבות למשתתפות התגלה כצמצום הדרה בתחום הפנאי כאשר בתכנית באשדוד, החוויה הקבוצתית המשותפת תופסת מקום מרכזי.

הנחת המוצא של המחקר היא כי למידה מהידע והניסיון של אנשים המתמודדים עם עוני על מקורות הסיוע הנכונים להם, תצמיח תכניות התערבות אשר תורמות להם ואכן מצמצמות את המצוקה אתה הם מתמודדים. תרומת המחקר צפויה להיות העשרת הידע התיאורטי הקיים על אנשים המתמודדים עם עוני והדרה ועל עולם הידע של העבודה הסוציאלית הקהילתית. התרומה היישומית של המחקר תאפשר יישום ידע זה בפיתוח תכניות קהילתיות התואמות את תפיסות וצרכי האוכלוסייה.