משחק או מציאות – ניתוח שיח של קבוצות תמיכה להורים לילדים בגיל הרך (6-0) ברשת הפייסבוק

תמיכה חברתית נחשבה מאז ומתמיד משאב חשוב  בהתמודדות עם דחק. המחקר הנוכחי התמקד בדחק הנורמטיבי הקשור בשנים הראשונות של כינון ההורות ובסוג ייחודי של תמיכה חברתית מול דחק זה- השתתפות בקבוצות תמיכה המתקיימות ברשת החברתית פייסבוק. בישראל, כמו בעולם, קיימות קבוצות ייעודיות עבור הורים ברשת הפייסבוק, אשר מטרתן לאפשר שיח משותף על חוויות וקשיים של הורים, התייעצות וקבלת מידע. קבוצות ההורים עוסקות במגוון רחב של נושאים ביניהם: הרגלי שינה של תינוקות, גמילה מחיתולים, התפתחות מוטורית, ייעוץ רפואי, חיסונים וכיו"ב. המחקר הנוכחי בחן באמצעות שילוב בין תיאוריות פסיכו דינאמיות ותיאוריות סוציולוגיות העוסקות בפרגמטיקה של השיח את השיח המתקיים באחת מאותן קבוצות פייסבוק.

הקבוצה שנחקרה הינה קבוצת פייסבוק סגורה (כל מי שרוצה יכול לבקש להצטרף אליה) המגדירה עצמה כקבוצת תמיכה להורים בנושאים שונים הקשורים בגידול ילדיהם. הקבוצה נוצרה בחודש מרץ 2014, מונה 10,585 חברים ומנוהלת על ידי שישה חברים ( חמש נשים וגבר אחד). איסוף הנתונים נעשה באמצעות תצפית פאסיבית על השיח שהתקיים בקבוצה. במסגרת המחקר נבחנו פוסטים של הורים לילדים בגילאי 0-6 (הגיל הרך) שעסקו בתמות שונות שחזרו בקבוצה ( התייעצות רפואית, שינה, גמילה, התנהגות ותזונה). מתוך 118 פוסטים שהועלו לקבוצה בחודש מאי 2018 נותחו בפועל עשרה פוסטים העוסקים בחמש תמות מרכזיות שמצאנו באיסוף. הכלל להכללה במחקר היה שהפוסט נכתב על ידי הורים לילדים בגילאי 0-6 ועסק בחיפוש תמיכה/מידע מהורים אחרים. תוכן השיח נותח באופן בלתי תלוי ע"י שתי שופטות.

ממצאי המחקר מעידים כי הורים רבים בוחרים להשתמש בקבוצות הפייסבוק על מנת לקבל מידע, תמיכה, אמפטיה וחיזוק מהורים אחרים אשר מתמודדים עם דילמות דומות לאלו שלהם. השיח המתקיים בתוך הקבוצה מעיד על הצורך של ההורים לפגוש בקבוצה הורים אשר דומים להם וחולקים יחד איתם את אותה השקפת עולם 'הורית'. התמה הראשונה שעלתה עסקה במנגנוני ההגנה הקבוצתיים והאישיים, ניתן היה לראות כיצד בדומה לקבוצה הממשית, גם בקבוצת האינטרנט ניתן להבחין בקיומן של הגנות והתנגדויות לתהליך הטיפולי/קבוצתי. בפרק זה הבחנו בין מנגנונים העשויים להופיע גם בקבוצה הממשית דוגמת הומור או בריחה אל מחוץ לקבוצה, והן במנגנונים ייחודיים לקבוצה הווירטואלית דוגמת שימוש באימוג'ים. התמה השנייה עסקה באופן בו מתמודדת הקבוצה עם כניסתם של תכנים "זרים" לתוך הקבוצה והאיום שיש בתכנים אלו על שלמותה של ה"בועה" הקבוצתית. בפרק זה עסקנו הן באופן בו מגדירה הקבוצה את גבולותיה והן באופן בו היא דואגת לשמור על גבולות אלו.

התמה השלישית עסקה בהבדלים בין הקבוצה האינטרנטית לזו המתקיימת פנים מול פנים והתמקדה באופן בו חברי הקבוצה 'משתמשים' באחרים לצרכיהם, במידיות המאפיינת את הקבוצה הווירטואלית וכן בתופעה אותה בחרנו לכנות 'אמפטיה מדומה'. התמה הרביעית והאחרונה עסקה ב'ספר החוקים ההורי' וניסתה למצוא את המונחים הקונצנזואליים שנכנסו לשיח ההורי וכן ניסתה לענות על השאלה מי עומד במרכז השיח בקבוצה- ההורים או ילדיהם.

המחקר לגבי קבוצות פייסבוק בכלל וקבוצות פייסבוק המיועדות להורים בפרט, נמצא בחיתוליו ועל כן ישנה חשיבות למחקר מסוג זה. ממצאי המחקר מאירים את תפקידן של קבוצות הפייסבוק בחייהם של הורים ואת האופן בו השיח המתקיים בקבוצות אלו, מחליף לעיתים את השימוש של הורים אלו בגופי ידע מקצועיים אחרים. המחקר תורם ברמה התיאורטית באופן בו הוא ממשיג את עולם הקבוצות האינטרנטי דרך שימוש בשפה הלקוחה מתחום הפסיכואנליזה ומתחום השיח. בנוסף, יש למחקר חשיבות יישומית בכך שהוא עוזר להבין טוב יותר את כללי התמיכה בהורות בעולם האינטרנטי; מאפשר הפנייתם של משאבים טיפוליים אל המרחב הווירטואלי; חושף אנשי טיפול למנגנוני ההגנה הקיימים ברשת ומאפשר יצירתה של קרבה והבנה מעמיקה יותר דרך היכרות עם עולם תוכן נוסף המעסיק את מטופליהם. לבסוף, המחקר מפנה זרקור על האופן בו נוצרות " מאחורי הקלעים" סוגיות הנמצאות בראש סדר היום הציבורי.