ילדים באומנה: מצבם, השינוי במצבם במהלך השהות והמנבאים לשינוי במצבם

רקע ומטרות

השמה של ילדים במשפחות אומנה נועדה להגן עליהם מפני סביבה ביתית מזיקה הכוללת התעללות או הזנחה ולקדם את רווחתם הפיזית והנפשית באמצעות משפחת אומנה מיטיבה. מחקר זה בחן את מצבם של ילדים שהוצאו מבתיהם והושמו במשפחת אומנה במישורים הפיזי, הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי ואת המידה שבה חלו שינויים במצבם לאורך השהות. המסגרת העיונית של המחקר היא גישת הניטור ליצירת מסד תקף לעבודה אמפירית מבוססת ראיות. מטרתו של המחקר, הינה לתאר את מצבם של הילדים, להעריך את מידת השינוי במצבם בזמן השהות באומנה ולזהות קבוצות השונות במאפייני המצב ובשינויים שחלו בו. הקבוצות שנבדקו היו לפי מין הילד, גיל הכניסה לאומנה, אוריינטציה דתית, והאם האומנה הוגדרה כאומנה לילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). בכך המחקר תורם לגיבוש תשתית מדעית שתסייע בידי אנשי המקצוע לפעול לקידום מצבם של הילדים באומנה, תוך התבססות על ראיות אמפיריות ועדכניות.

שיטה

המחקר התבסס על ניתוח משני של שאלוני "זיהוי איתותי מצוקה" אשר מילויים מונהג על ידי משרד הרווחה בכלל העמותות המספקות שירותי אומנה. שאלונים אלה כוללים שאלות המקבצות חמישה תחומי רקע על מצבם של הילדים: קוגניטיבי, מוטורי, פיזי, רגשי והתנהגותי ונתונים סוציודמוגרפיים של הילדים. נבדקו כלל השאלונים שמולאו באחת העמותות, 319 סה"כ. המחקר בחן את מצבם של הילדים בעת הכניסה לאומנה וקרוב לסיום ההשמה או לזמן איסוף הנתונים (ינואר, 2016), ומתאר את מצבם בשתי נקודות הזמן שנבדקו ואת השינויים במצבם בתחומי החיים השונים שנבדקו, מאז כניסתם לאומנה. במחקר נבדקו הדיווחים של מתאמי האומנה על קשיים במצבם של הילדים בשתי נקודות הזמן וחושבו מדדים לשינוי בכל אחד מהתחומים. כמו כן, נערכו מבחני אינטראקציה על מנת לזהות האם קבוצות הילדים, לפי מין, מש”ה-לא מש”ה, חרדי-לא חרדי, וגיל בעת ההשמה, שונות במצבן ובשינוי שחל במצבן לאורך זמן.

ממצאים מרכזיים

מתוך הילדים שנבדקו במחקר היו 61% בנים. 56% היו יהודים לא חרדים, כשליש יהודים מהמגזר החרדי ורק כ7% היו מהמגזר הערבי. כשליש מהילדים שנבדקו דווחו כסובלים ממש"ה.

 התחום בו דווח על הכי הרבה קשיים הינו התחום הקוגניטיבי, כאשר עבור שליש מהילדים במחקר דווח על קושי ברמה מסויימת. עבור רבע מהילדים דווח על אי שקט מוטורי. עבור כ30% מהילדים דווח על סף תסכול נמוך. באשר לשינוי במצבם של הילדים לאורך השהות באומנה, ניכר כי מצבם של הילדים השתפר בכלל התחומים, פרט לתחום ההתנהגותי, בו חלה התדרדרות מסויימת ולא מובהקת סטטיסטית במצבם. עם זאת, רק בתחום הפיזי השינוי החיובי מובהק סטטיסטית. בהשוואות בין קבוצות נמצא באופן כללי שמצבן של בנות טוב ממצבם של הבנים, מצבם של ילדים הסובלים ממש”ה טוב ממצבם של אלו שאינם סובלים ממש”ה וכי מצבם של ילדים חרדים באומנה טוב ממצבם של מקביליהם הלא חרדים. בנוסף עולה ממחקר זה כי קיימים הבדלים במצבם של הילדים בקבוצות הגיל השונות, ניתן לומר כי מצבם של הילדים בקבוצת הגיל הצעירה יותר, הינו הטוב יותר מבין שלושת קבוצות הגיל שנבדקו. אולם, באשר למנבאים לשינוי במצבם של הילדים לאורך השהות באומנה, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בכיוון ובעוצמה של שינויים במצבם לאורך השהות באומנה.   

דיון

מחקר זה הינו הראשון שנערך בארץ ומהמעטים שנערכו בעולם על שינויים במצבם של ילדים בעת שהותם באומנה וצפוי לתרום למדיניות בתחום האומנה ולעבודה מבוססת ראיות בשדה. תוצאות המחקר מדגימות כי מצב הנתונים אינו מאפשר ניצול מיטבי של הידע המצטבר לטובת פיתוח ידע מקצועי, אולם מצביע על הפוטנציאל הרב של מידע זה לתרום לעבודה המקצועית ולפתח תיאוריה שתספק מענה מדוייק יותר לצורכי הילדים, תוך התחשבות במאפייניה הייחודיים של כל קבוצה.