הקשר בין מאפיינים אישיים, אידיאולוגיה מקצועית ותפיסת ערכי עבודה לבין שביעות רצון מהעבודה בקרב עובדים סוציאליים קהילתיים ופרטניים

שביעות רצון בתפקיד הינה המידה בה לעובדים יש אוריינטציה רגשית חיובית כלפי עבודתם (Vroom, 1964), והינה פונקציה של הקשר הנתפס בין מה שהאדם רוצה מתפקידו ומה שהוא תופס שתפקידו מציע ( Locke, 1969; נתן, 2009).

דאוסון (Dawson, 2005), סבר כי שביעות הרצון של העובד גורמת להתנהגות חיובית שלו בעבודה. ורד וסלואןWard and Sloane, 2000) ), טענו כי רמת שביעות רצונו של עובד מקושרת לתופעות נוספות בחייו המקצועיים, בפרט, היעדרות, עזיבת מקום העבודה ורמת התפוקה של העובד. החוקרים מציינים כי ניתן לצפות, על פי רמת שביעות הרצון המדווחת, את התנהגותו העתידית של העובד, סיכויו לעזוב, או להיות יעיל פחות בעבודתו.

בעשורים האחרונים, מחקרים רבים בחנו את נושא שביעות הרצון מהעבודה במסגרת מקצוע העבודה הסוציאלית (Cole, Panchanadeswaran, & Daining, 2004). שביעות הרצון מהעבודה נבחנה בקרב עובדים סוציאליים בתחום הבריאות (Huxley et al., 2005), רווחת הילד (Mor Barak, Levin, Nissly & Lane, 2006), בתי חולים (Nelson & Merighi, 2003; Newman, 2003; Pockett, 2003), תחום הסיעוד (Gleason-Winn & Mindel, 1999) ועוד תחומים  רבים  (Acquavita, Pittman, Gibbons and Castellanos-Brown, 2009).

השירותיים החברתיים, ובכללם שירותי הרווחה בישראל ובעולם, עוברים בעשורים האחרונים שינויים מרחיקי לכת (בניש, 2012). נראה כי הלך הרוח של עובדים סוציאליים מאופיין בשתי פנים עיקריות. מצד אחד הם בוחרים במקצוע ועוסקים בו שנים רבות במסירות. מאידך, עובדים סוציאליים חשים כי אינם מתוגמלים כראוי וניצבים בפני אתגרים המעמידים ערכיהם וצרכיהם למול השירות הניתן ללקוחותיהם. סוגיות אלה, משפיעות על שביעות רצונם מעבודתם. על כן, חשוב לבחון את שביעות הרצון בעבודה בקרב עובדים סוציאליים פרטניים וקהילתיים ומשתנים התורמים לכך.

המחקר הנוכחי מבקש להעמיק את הידע בנושא זה, תוך התבססות על מודל טווח ההשפעות (Locke, 1976). על פי מודל זה, רמת שביעות הרצון היא תוצאה של ההלימה בין ציפיות האדם מעבודתו לבין הישגיו. מורכבות המודל מצביעה גם על ההלימה בין הערכים, המניעים, המטרות והצרכים של האדם כפי שהוא רוצה שיבואו לידי ביטוי בעבודתו לבין איך שהם באים לידי ביטוי בפועל (Locke, 1969; לב- דהן, 2013).

בניסיון לאתר את הגורמים המצביעים על שביעות הרצון מהעבודה של עובדים סוציאליים ובהתבסס על המודל התיאורטי, נבחרו המשתנים הבאים: מאפיינים אישיים – מגדר וותק במקצוע, אידיאולוגיה מקצועית ותפיסת ערכי עבודה בקרב עובדים סוציאליים פרטניים ועובדים סוציאליים קהילתיים. בנוסף, תחום העיסוק (עבודה פרטנית ועבודה קהילתית) נבחן כמשתנה ממתן לקשרים בין תפיסת ערכי עבודה לבין המשתנה התלוי – שביעות הרצון מהעבודה.

השערות ושאלות המחקר היו כי ימצאו קשרים בין מאפיינים אישיים לבין שביעות הרצון החיצונית  מהעבודה (שביעות הרצון ממקורות החיצוניים של העיסוק, כגון שכר, תנאי העסקה והערכה) ושביעות הרצון הפנימית (שביעות הרצון ממקורות הפנימיים של העיסוק, כגון מימוש עצמי) מהעבודה: נשים ועובדים ותיקים ימצאו בעלי שביעות רצון מהעבודה גבוהה יותר. כמו כן, נבחנה השאלה האם יימצאו הבדלים בין עובדים סוציאליים פרטניים לבין עובדים סוציאליים קהילתיים ברמת שביעות הרצון מהעבודה. השערה נוספת בחנה את הקשר בין אידיאולוגיה מקצועית לבין שביעות הרצון מהעבודה: רמה גבוהה של אידיאולוגיה מקצועית תעיד על שביעות רצון גבוהה יותר. לבסוף, שוער כי יימצא קשר בין תפיסת ערכי עבודה לבין שביעות הרצון מהעבודה: 1) ככל שתפיסת ערכי עבודה חיצוניים Extrinsic) – תגמולים חיצוניים כגון שכר ותנאי העסקה ) תהיה גבוהה יותר כך שביעות הרצון מהעבודה תהיה נמוכה יותר. 2) ככל שתפיסת ערכי עבודה פנימיים ((Intrinsic – תגמולים פנימיים כגון סיפוק ומשמעות מהעבודה) תהיה גבוהה יותר כך שביעות הרצון מהעבודה תהיה גבוהה יותר. בהמשך להשערה שבחנה את הקשר בין תפיסת ערכי עבודה לבין שביעות הרצון מהעבודה, תחום העיסוק (פרטני וקהילתי) נבחן כמשתנה ממתן לקשרים בין שני המשתנים.

המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי - מתאמי. במחקר השתתפו  317 עובדים סוציאליים מכל רחבי הארץ. מתוכם 234 העוסקים בעבודה סוציאלית פרטנית ו 83 העוסקים בעבודה סוציאלית קהילתית. איסוף הנתונים נעשה על ידי העברת שאלונים לדיווח עצמי, באמצעות פניה אישית להשתתפות במחקר, ביניהן; פניה לאיגוד העובדים הסוציאליים ברשת החברתית ופניה ללשכות רווחה שונות מכל רחבי הארץ. במחקר חושבו מתאמים בין משתני המחקר באמצעות מבחן פירסון. כמו כן, חושבו הבדלים בין קבוצות באמצעות מבחן t-test ונערכו מבחני שונות.

בדיקת תרומתם הכוללת של משתני המחקר להסבר השונות של המשתנה התלוי במחקר (שביעות רצון מהעבודה) על סמך המשתנים הבלתי-תלויים (מאפיינים אישיים: מגדר וותק מקצועי, אידיאולוגיה מקצועית ותפיסת ערכי עבודה) נערכו על ידי ניתוחי רגרסיה ליניארית. נוסף לכך נבדקו המשתנים הדמוגרפים הבאים במשוואת הרגרסיה בכדי לבחון את התרומה הכוללת להסבר השונות : מספר ילדים ומספר שנות השכלה. לבסוף, נעשה שימוש בפרוצדורת PROCESS כדי לבחון האם משתנה סוג עיסוק הינו משתנה ממתן לקשר בין תפיסת ערכי עבודה לבין שביעות הרצון מהעבודה. הנתונים שנאספו חושבו באמצעות תוכנת SPSS.

בהתאם להשערות ושאלות המחקר שהוזכרו לעיל, ממצאי המחקר העיקריים הינם כי לא נמצאו הבדלים בין מגדר לבין שביעות הרצון מהעבודה. עם זאת, נמצא כי וותק במקצוע מסביר את השונות בשביעות הרצון מהעבודה בקרב עובדים סוציאליים. ככל שהוותק גבוה יותר שביעות הרצון החיצונית והפנימית מהעבודה גבוהות יותר. ממצא זה מחזק את העובדה כי עובדים סוציאליים ותיקים מרוצים יותר מתנאי העסקתם, פנויים לעסוק בעבודתם, למצות אותה מבחינה אישית ולתת את השירות המיטבי ללקוחותיהם. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין תחום העיסוק (פרטני וקהילתי) לבין שביעות הרצון מהעבודה.

בבחינת הקשר בין אידיאולוגיה מקצועית לבין שביעות הרצון מהעבודה נמצא כי עובדים סוציאליים אשר מיישמים את האידיאולוגיה המקצועית - הגברת הצדק החברתי של המקצוע במהלך עבודתם- שבעי רצון יותר מאלה שאינם מיישמים. נראה כי עבודתם במקצוע משתלבת עם עולם הערכים הפנימי ועל כן שביעות הרצון מעבודתם גבוהה יותר.  נוסף לכך, לא נמצא קשר בין אידיאולוגיה מקצועית לבין שביעות הרצון החיצונית מהעבודה.

עוד נמצא, כי עובדים סוציאליים אשר רואים בחשיבות את ערכי עבודה האינסטרומנטאליים (תגמולים חיצוניים, כגון שכר ותנאי העסקה) פחות שבעי רצון מעבודתם. ממצא זה מחזק את העובדה כי התגמולים החיצוניים קשורים לשביעות הרצון מהעבודה ואף  עשויים להחליש אותה. עוד נמצא כי, עובדים סוציאליים אשר רואים בחשיבות תפיסת ערכי עבודה פנימיים, קרי מרוצים מהתגמולים הפנימיים המקבלים מעבודתם ושבעי רצון מעבודתם במקצוע. נראה כי התגמולים הפנימיים מן המקצוע באים לידי ביטוי עם עולם הערכים הפנימי ועל כן רמת שביעות רצונם מהעבודה גבוהה.

במסגרת זו ובהתייחס לבדיקת תרומתם של משתני המחקר להסבר השונות במשתנה התלוי נמצא כי המשתנה ותק תרם 3.3% להסבר בשונות המשתנה שביעות הרצון החיצונית מהעבודה. וכן 4.7% להסבר השונות במשתנה שביעות הרצון הפנימית מהעבודה. כמו כן, המשתנה אידיאולוגיה מקצועית גם כן תרם להסבר השונות הן בשביעות הרצון החיצונית מהעבודה ( 3.8%) והן בשביעות הרצון הפנימית מהעבודה (3.0%). נוסף לכך, המשתנה תפיסת ערכי עבודה גם כן תרם להסבר השונות: ערכי עבודה אינסטרומנטאליים (5.6%), ערכי עבודה רגשיים (1.2%) וערכי עבודה קוגניטיביים – פנימיים (4.2%). ולבסוף, נבחן הקשר בין תפיסת ערכי עבודה ושביעות הרצון מהעבודה בנוכחות המשתנה תחום העיסוק (פרטני וקהילתי).

נמצאו אינטראקציות מגוונות בין עובדים סוציאליים פרטניים לעובדים סוציאליים קהילתיים בקשר בין תפיסת ערכי עבודה (על פי החלוקה למימדים השונים: אינסטרומנטאליים, רגשיים וקוגנטיביים) לבין שביעות הרצון החיצונית והפנימית מהעבודה. עובדים סוציאליים פרטניים דיווחו על תפיסת ערכי עבודה אינסטרומנטאליים גבוהה יותר ושביעות רצון נמוכה יותר. עוד נמצא כי, עובדים סוציאליים קהילתיים דיווחו על תפיסת ערכי עבודה רגשיים וקוגניטיביים (פנימיים) גבוהה יותר ושביעות רצון מהעבודה גבוהה יותר, לעומת קשר מתון בקרב עובדים סוציאליים פרטניים. 

למחקר זה חשיבות תיאורטית ויישומית. במישור המעשי, ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את החשיבות בשימור הגורמים הקשורים לשביעות רצון גבוהה כגון אידיאולוגיה מקצועית, תפיסת ערכי עבודה פנימיים (התגמולים הפנימיים מן העבודה). יחד עם זאת, ממצאי המחקר מאירים את נושא התגמולים החיצוניים, ובהם השכר, תנאי עבודה ומידת שביעות רצונם של עובדים צעירים במקצוע – גורמים המצביעים על שביעות רצון נמוכה של העובדים הסוציאליים מעבודתם. בהתבסס על מודל טווח ההשפעות של לוק (Lock, 1976) ובחינת ההלימה בין הערכים, המניעים, המאפיינים ומטרות האדם לבין עבודתו;  תרומתו התיאורטית של מחקר זה באה לידי ביטוי בחידוש והרחבת הידע בספרות בנוגע לקשרים בין מאפיינים אישיים (מגדר וותק במקצוע), אידיאולוגיה מקצועית ותפיסת ערכי עבודה לבין שביעות הרצון מהעבודה בקרב עובדים סוציאליים פרטניים ועובדים סוציאליים קהילתיים.