הקשר בין משתנים אישיותיים ומאפייני תפקידו של העובד הסוציאלי לבין עמדתו בנוגע לשימוש במדיה לקידום עבודתו המקצועית

מאפיין ייחודי בעבודתו של העובד הסוציאלי הוא היותו סוכן שינוי ברמת הפרט והחברה. תפקיד זה כולל מעורבות ברמות מדיניות שונות, החל ממדיניות הארגון בו הוא עובד, דרך קידום המקצוע ועד למדיניות הממשלתית. אחת הדרכים המשמעותיות באמצעותה ניתן לקדם נושאים אלו היא באמצעות שימוש במדיה (אמצעי תקשורת המונים), הכוללת בין השאר את העיתונות הכתובה והמשודרת ואת הרשתות החברתיות. אולם עובדים סוציאליים לא מרבים לעשות שימוש בכלי זה. יתרה על כך, הופעתם במדיה שכיחה בעיקר כאשר מתרחשים אירועים טראומתיים, כמו רצח במשפחה.

המחקר הנוכחי מתבסס על מודל התמודדות עם דחק של פולקמן ולזרוס (Folkman & Lazarus, 1980) הגורס כי התנהגותו של אדם קשורה להערכה אישית של הסיכון והסיכוי הטמונים בסיטואציה עמה הוא צריך להתמודד (הערכה קוגניטיבית), כמו גם לגורמים אישיים, אישיותיים, וסביבתיים. בהתאם לכך, המחקר הנוכחי מציע לבחון האם מיקוד שליטה (כמאפיין אישיותי), עמדה מקצועית, תחום העבודה של העובד הסוציאלי, המתודה המקצועית העיקרית בה הוא משתמש, מעורבותו במדיה, ערך עצמי מקצועי והערכה קוגניטיבית (איום, אתגר ומסוגלות) של השימוש במדיה קשורים לדרך בה עובדים סוציאליים תופסים את השימוש במדיה כאמצעי לקידום עבודתם ולקידום הדימוי המקצועי שלהם.

במחקר השתתפו 201 עובדים ועובדות סוציאליים שנדגמו בשיטת כדור השלג ובאמצעות קשרים אישיים. לאחר שהמשתתפים הביעו הסכמתם להשתתף במחקר הם מילאו שאלונים כמותיים. מן הממצאים עולה שקיימים הבדלים בין עובדים סוציאליים בתפקידים זוטרים לעובדים סוציאליים בתפקידים בכירים, כך שעובדים סוציאליים בתפקידים זוטרים מדווחים על ערך עצמי מקצועי נמוך יותר ומעריכים את הפנייה למדיה כמאיימת יותר. כמו כן, נמצא שעובדים סוציאליים שעובדים בעיקר במתודה פרטנית מדווחים על פחות מעורבות במדיה באמצעות תגובה לחדשות וכן פחות מעריכים את השימוש במדיה לצורך תפקידם כמאתגר ופחות מעריכים את מסוגלותם לעשות שימוש כזה.

ממצאי המחקר מצביעים גם על קשר חיובי מובהק בין הערכה קוגניטיבית של הפנייה למדיה כמאתגרת וכמשימה שהעובד הסוציאלי יכול לעמוד בה לבין עמדות חיוביות כלפי פנייה למדיה. כמו כן, נמצא כי עובדים סוציאליים בעלי ערך עצמי מקצועי גבוה יותר ועובדים סוציאליים בעלי מיקוד שליטה פנימי גבוה יותר, מדווחים על עמדות חיוביות יותר כלפי שימוש במדיה. גם תדירות התגובה במדיה לחדשות נמצאה קשורה באופן מובהק לעמדות כלפי שימוש במדיה, עובדים סוציאליים שדיווחו על תדירות גבוהה יותר של תגובה לחדשות דיווחו על עמדות חיוביות יותר כלפי פנייה למדיה לצורך תפקידם. לבסוף, בדיקת הקשרים האינטראקטיביים בין המשתנים מצביעה על כך שהשכלתו של העובד הסוציאלי ממתנת את הקשר בין הערכה קוגניטיבית של אתגר לבין הנכונות להשתמש במדיה, כך שכאשר ההשכלה גבוהה, הקשר בין הערכה קוגניטיבית של אתגר והעמדות כלפי שימוש במדיה חזק יותר.

חשיבותו של המחקר היא בראש ובראשונה בהרחבת הידע האמפירי בנושא הקשר בין עובדים סוציאליים והמדיה, שכמעט שאינו נחקר. בנוסף, זיהוי המשתנים דרכם ניתן יהיה לסייע לעובדים סוציאליים להיות מעורבים יותר בקשר עם המדיה מאפשר לפתח התערבויות מותאמות, כמו גם תוכניות לימוד שיהיו מכוונות לשימוש במדיה לצורך מילוי תפקיד העובד הסוציאלי ואף לשיפור תדמיתו של המקצוע.