לידת תינוק, טראומה וקשרים בתא המשפחתי: הקשר בין חוויה טראומטית בלידה לאיכות היחסים אם-תינוק והמערכת הזוגית

לידת תינוק היא אירוע חיים משמעותי שנמצא קשור לבריאות הנפשית של נשים, למשל על ידי הופעת דיכאון לאחר לידה. בשני העשורים האחרונים החלה הספרות המחקרית  לעסוק בהופעתה של הפרעת דחק פוסט טראומטית הקשורה ללידה. החוויה הסובייקטיבית של הלידה נמצאה כבעלת השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית של נשים לאחר לידה. סימפטומים פסיכופתולוגיים עלולים להיות בעלי השפעה מזיקה ליחסים הבין אישיים של נשים בתקופה שלאחר הלידה. תיאוריית ההיקשרות משמשת כמודל התיאורטי במחקר הנוכחי. ראשית, היקשרות קשורה להערכה הסובייקטיבית של מצבי לחץ, התמודדות עם טראומה ושימוש בתמיכה. כמו כן, היקשרות היא מהותית ביצירת יחסים בין אישיים, בייחוד בקשר הנוצר בין אם לתינוקה ומערכות יחסים זוגיות.

המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד חוויה סובייקטיבית  של לידה, סגנון היקשרות, סימפטומים פוסט טראומטיים ודיכאון קשורים לאיכות מערכות היחסים בתוך המשפחה, בדגש על הקשר הזוגי וקשר אם-תינוק, לאור תיאוריית ההיקשרות.

במחקר השתתפו 228 נשים, בעלות בן זוג, ושעברו לידה בשנה שלפני ההשתתפות במחקר, שנדגמו הן באמצעות מדגם נוחות והן בשיטת "כדור השלג". הנשים התבקשו לענות של סידרה של שאלונים מקוונים לדיווח עצמי שבדקו: חווית פחד בלידה, סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית ודיכאון, סגנון היקשרות, הפרעות בקשר אם- תינוק ואיכות מערכת היחסים הזוגית.

ההשערות המרכזיות של המחקר הניחו כי סימפטומים של דיכאון ופוסט טראומה יהיו קשורים להפרעות בקשר אם-תינוק. סימפטומים פוסט טראומטיים יהיו קשורים לאיכות ירודה של מערכת היחסים הזוגית, בתיווך סימפטומים של דיכאון. סגנון ההיקשרות של האישה יהיה קשור לתפיסת הלידה; נשים בעלות סגנון היקשרות לא בטוח ייטו יותר לתפוס את הלידה כמפחידה או מעוררת חרדה. כמו כן, תפיסת הלידה תהיה קשורה להופעת סימפטומים של פוסט טראומה ודיכאון. לבסוף, שוער כי תפיסה שלילית של הלידה תהיה קשורה להפרעות בקשר אם- תינוק והקשר הזוגי, בתיווך סימפטומים פוסט טראומטיים.

ממצאי המחקר הראו כי נשים שסבלו מסימפטומים של דיכאון ופוסט טראומה לאחר הלידה, דיווחו יותר על הפרעות בקשר אם- תינוק. יחד עם זאת, סימפטומים של דיכאון תיווכו באופן מלא את הקשר בין פוסט טראומה ופגיעה במערכת היחסים הזוגית, כמשוער. נשים שתפסו את חווית הלידה כמפחידה או מעוררת חרדה היו בעלות סיכון גבוה יותר לפתח סימפטומים של דיכאון או הפרעת דחק פוסט טראומטית. כמו כן, חווית לידה מפחידה נמצאה קשורה להפרעות בקשר אם-תינוק. נמצא כי קשר זה מתווך באופן חלקי על ידי סימפטומים פוסט טראומטיים. קשר זה הופרך ביחס למערכת היחסים הזוגית, כך שחווית לידה מפחידה לא נמצאה קשורה לפגיעה במערכת היחסים הזוגית. כמו כן, בניגוד למשוער, סגנון היקשרות לא בטוח, לא נמצא קשור לחווית לידה מפחידה או מעוררת חרדה והשערה זו הופרכה.

תרומתו של המחקר מתבטאת בהשלכות תיאורטיות ופרקטיות חשובות. המחקר מראה כי החוויה הסובייקטיבית של הלידה מעצבת את תפיסת הלידה של האישה וקשורה לפגיעה בבריאותה הנפשית וביצירת הקשר עם תינוקה. זוהי הבנה חשובה ביותר לאנשי מקצוע העובדים עם יולדות. שינוי נהלים רפואיים והגברת המודעות של אנשי מקצוע יכולים להגביר את הסיכוי לחוויות לידה חיוביות יותר שיקדמו את הרווחה של נשים ומשפחותיהן. כמו כן, ניתן יהיה לעקוב אחר מקרים בהם נדמה כי חווית הלידה הייתה שלילית או טראומטית עבור האישה, לאתר סימנים של פסיכופתולוגיה ולהציע תמיכה וטיפול במקרי הצורך. לבסוף, הממצאים מאששים כי גם דיכאון וגם פוסט טראומה הם בעלי השלכות חשובות על מצבן הנפשי של נשים לאחר לידה ותהליך החיבור שלהן לתינוק. מכאן שיש מקום לבדוק אחר הימצאותם של סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב נשים לאחר לידה, במקביל לאיתור של דיכאון לאחר לידה.