בדידות בקרב צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית והקשרים שלה עם רקע אישי, מצוקה, שביעות רצון מהחיים ותפקוד בבגרות צעירה

ילדים בסיכון השוהים במסגרות של השמה חוץ ביתית הם אוכלוסייה מודרת שלה קשיים רבים. מחקרים רבים מצביעים על כך, שגם לאחר שבגרו ועזבו את מסגרות ההשמה, צעירים אלו מתמודדים עם קשיים רבים בתחומים תפקודיים, חברתיים, רגשיים ובריאותיים.

מעברם של צעירים בוגרי השמה חוץ-ביתית לחיים עצמאיים מתבצע בתקופה מובחנת מבחינה התפתחותית- "בגרות-בהתהוות" (emerging adulthood), אשר בה צעירים בחברה המערבית מסתגלים לחיים עצמאיים באופן הדרגתי תוך הישענות על ההורים ועל גורמי תמיכה נוספים העומדים לרשותם. לעומתם, צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית חסרים פעמים רבות את גורמי התמיכה המאפשרים הסתגלות הדרגתית, ומיד עם היציאה מהמסגרת, הם נדרשים לבצע מעבר חד ומהיר ולתפקד באופן עצמאי בכלל תחומי החיים.

בשל הרקע המשפחתי שהוביל להשמה, מאפייני חייהם הייחודיים והשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, צעירים בוגרי השמה עלולים להיות פגיעים במיוחד לבדידות. בדידות היא תחושה שלילית ומעוררת דחק, ונמצאה כקשורה לגורמים רבים בהם: חוסר שביעות רצון מהחיים, דיכאון וחרדה ואף תחלואה ומוות.

המחקר הנוכחי מתמקד בסוגיית הבדידות של בוגרי ההשמה.  המחקר בוחן את הבדידות בקרב אוכלוסיה זו ואת הקשר בין בדידות  כיום ובין משתנים דמוגרפיים, מאפייני ההשמה (סוג ההשמה, גיל ההשמה, משך ההשמה ויציבותה) ואירועי חיים שליליים בעבר, וכן בין בדידות לבין המצב כיום מבחינת הסתגלות למסגרת עיקרית, שביעות רצון מהחיים ותחושת מצוקה. בנוסף, נבדק תפקידה של הבדידות כגורם מתווך או ממתן בקשרים שבין משתנים דמוגרפיים, מאפייני ההשמה ואירועי חיים שליליים כמשתנים בלתי תלויים ובין הסתגלות למסגרת עיקרית, שביעות רצון מהחיים ותחושת מצוקה.

השערות המחקר הן: 1. יימצא קשר בין מאפייני רקע דמוגרפיים, מאפייני ההשמה ואירועי חיים שליליים ובין תחושת בדידות. 2. יימצא קשר שלילי בין תחושת בדידות ובין הסתגלות למסגרת עיקרית ושביעות רצון מהחיים וקשר חיובי בין בדידות ובין תחושת מצוקה. 3. בדידות מהווה גורם מתווך בין אירועי חיים שליליים כמשתנה בלתי תלוי ובין הסתגלות למסגרת עיקרית, שביעות רצון מהחיים ותחושת מצוקה כמשתנים תלויים. 4. בדידות מהווה גורם ממתן בין אירועי חיים שליליים כמשתנה בלתי תלוי ובין הסתגלות למסגרת עיקרית, שביעות רצון מהחיים ותחושת מצוקה כמשתנים תלויים. ככל שתחושת הבדידות חזקה יותר הקשר שבין אירועי חיים שליליים ובין המשתנים התלויים יהיה חזק יותר.מחקר זה הינו חלק ממחקר רחב יותר העוסק באספקטים שונים בחייהם של צעירים ששהו בפנימיות או במשפחות אומנה. במסגרת המחקר הועברו שאלונים לצעירים הקשורים לעמותת "ילדים בסיכוי" המלווה צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית חסרי עורף משפחתי. חלק מהצעירים מתגוררים בדירות המלוות ע"י העמותה, חלקם מלווים ע"י העמותה באופן אקסטרני ומתגוררים בבית הוריהם או בסידורי מגורים אחרים. 121 צעירים בגילאים 19-27 השתתפו במחקר, 100 מתוכם מילאו שאלון כתוב (98% היענות) ו-21 מילאו שאלון טלפוני (44% היענות).

הממצאים התיאוריים מראים שהצעירים במדגם חוו בעברם אירועים שליליים רבים וחמורים. צעירים אלו הציגו קשיים להסתגל למסגרת בה הם נמצאים הן מהפן התפקודי והן מהפן החברתי, וזאת גם בהשוואה לצעירים בעלי רקע דומה (במקומות שבהם ניתן היה להשוות לממצאים בספרות על קבוצות דומות). בנוסף, הצעירים דיווחו על רמות גבוהות במיוחד של מצוקה נפשית עימה הם מתמודדים ועל תחושת שביעות רצון נמוכה מהחיים באופן יחסי לצעירים בעלי רקע דומה. עם זאת, בסוגיית הבדידות דיווחו הצעירים על רמות בדידות ממוצעות לצעירים בני גילם הנמצאים גם הם בשלב המעבר לעצמאות ואינם בוגרי השמה.

בין הגורמים המנבאים בדידות נמצאו גיל ומשך ההשמה (גיל השמה מאוחר ומשך השמה קצר מנבאים בדידות), וכן אירועי חיים שליליים בילדות. בדידות נמצאה קשורה למשתנים התלויים: היא מנבאת הסתגלות נמוכה למסגרת העיקרית (הן בפן החברתי והן בפן התפקודי), שביעות רצון נמוכה מהחיים ורמות מצוקה גבוהות. בדידות נמצאה כמתווכת באופן חלקי אך מובהק את הקשר בין אירועי חיים שליליים בילדות ותחושת מצוקה. לא נמצאו קשרים מובהקים בין אירועי חיים שליליים ושאר המשתנים התלויים שנבדקו -  הסתגלות למסגרת עיקרית ושביעות רצון מהחיים. השערת המיתון לא אוששה:  הבדידות לא נמצאה כממתנת בין המשתנה אירועי חיים שליליים ובין אף לא אחד מהמשתנים התלויים שנבדקו.

לסיכום, הבדידות נמצאה קשורה בקשר מובהק לכלל המשתנים המתארים את מצבם של הצעירים בהווה (הסתגלות, שביעות רצון ומצוקה), וכן למשתנה הרקע המרכזי שנבחר - אירועי חיים שליליים. מממצא זה ניתן להסיק שלמרות שרמת הבדידות המדווחת במחקר איננה גבוהה במיוחד, היא אכן משקפת את הרקע המיוחד לבוגרי השמה והיא רלוונטית לתיאור מצבם של הצעירים ולחוויית היומיום שלהם.

ממצאים אלה תואמים את הספרות המחקרית אודות בדידות, כאחד הגורמים המרכזיים המנבאים מצבי מצוקה וקושי. בספרות קיימת הבחנה בין בדידות חברתית ובדידות רגשית, עליה לא עמדתי במחקר זה. ייתכן והמעטפת החברתית של הצעירים לאורך שנות ההשמה ובתוכנית הליווי בה הם נמצאים כיום מגינה עליהם בפני בדידות חברתית, אותה היו עלולים לחוש בעוצמה.

במחקרים בעתיד ניתן יהיה לחדד את ההבנה אודות חוויית הבדידות של הצעירים באמצעות התייחסות למימדים שונים בחוויית הבדידות, ואיתור המרכיבים הרלוונטיים ביותר לאוכלוסייה הנבדקת. שימוש במשתני רקע נוספים יאפשר אולי לזהות מודלים נוספים ולהרחיב את ההבנה אודות תפקידה של הבדידות, אם אכן קיים, בקשרים המורכבים שבין משתני רקע ומצבם של הצעירים בשנים שלאחר ההשמה.