פנטזיית הצלה של מטפלים

פנטזיית הצלה של מטפלים היא תופעה נפשית, שבא המטפל מצטייר בעיני עצמו כאלטרואיסט, החדור אמונה כי ביכולתו לרפא את מטופליו והרואה את האחרים שבחיי המטופלים כמי  שאחראיים לקשייהם ולסבלם. התיאוריה מציגה את פנטזיית ההצלה כתופעה המורכבת משלושה מרכיבים: אידיאליזציה עצמית רומנטיקנית, אומניפוטנטיות תראפויטית ודמוניזציית הצד האשם (Berman, 1993; 2003). פנטזיית ההצלה נחשבת לאחת המוטיבציות השכיחות בבחירת מקצועות העזרה ומהווה מרכיב מרכזי לחיוניות המטפל והטיפול. עם זאת, נוכחותה בעוצמה גבוהה עלולה להזיק לכל המעורבים בתהליך הטיפולי ובפרט כשהמודעות לקיומה מוגבלת.

חרף חשיבותה ומרכזיותה של פנטזיית ההצלה בעולם הטיפול, עד היום רק  מחקר אחד בדק את התופעה. מחקר זה, שנערך בגישה איכותנית, הותיר שלוש שאלות ללא מענה : (1) אלו משתנים עשויים להסביר את תופעת פנטזיית ההצלה של המטפלים ואת רמתה? (2) האם מדובר בתופעה אחת שלמה או שבין שלושת מרכיביה ניכרים הבדלים?, ו-(3) האם רמתה של פנטזיית ההצלה והמשתנים המסבירים אותה תלויה בשלב המקצועי של  המטפל?  המחקר הנוכחי גובש במטרה לבדוק שאלות אלה.

על בסיס המודל התיאורטי של אטווד (Atwood, 1978), נבחרו חמישה משתנים אישיותיים: התקשרות, נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע, מנגנון הגנה פיצול, אמפתיה קוגניטיבית ורגשית והענקת דאגה. בנוסף, נבדקה תרומתם של משתנים מקצועיים, בהם  טיפול נפשי, הדרכה וותק.

אוכלוסיית המחקר כללה 226 עובדים סוציאליים העוסקים 11 שנה בממוצע בטיפול ישיר ו-101 סטודנטים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית, שנמצאו בשלהי השנה השנייה להכשרתם המעשית. מאחר ומחקר זה הנו הראשון מסוגו, פותח במסגרתו שאלון דיווח עצמי למדידת פנטזיית ההצלה של מטפלים, על בסיס חלוקתה לשלושה מרכיבים.

מתוצאות המחקר עולה ששלושת מרכיבי פנטזיית ההצלה אינם קשורים באופן זהה לאותם משתנים, כאשר ההבדלים הגדולים ביותר נמצאו  בין דמוניזציית הצד האשם לשני מרכיבי הפנטזיה האחרים - אידיאליזציה עצמית ואומניפוטנטיות תרפויטית. נמצא, בהתאם למשוער, שלאידיאליזציה עצמית ולאומניפוטנטיות תרפויטית יש קשר חיובי עם אמפתיה קוגנטיבית וקשר שלילי עם תת דאגה. בניגוד למשוער, נמצא  קשר שלילי בינם לבין מנגנון ההגנה פיצול. בשונה מכך, דמוניזציית הצד האשם נמצאה, בניגוד למשוער, בקשרים חיוביים עם התקשרות חרדה, נרקיסיזם פגיע והענקת יתר. שלושת מרכיבי פנטזיית ההצלה נמצאו בקשר חיובי עם נרקיסיזם גרנדיוזי.

בבחינת הקשרים שבין מרכיבי פנטזיית ההצלה למשתנים מקצועיים נמצא, בהתאם למשוער, שטיפול נפשי נקשר לרמה נמוכה יותר, רק במרכיב האידיאליזציה עצמית. בנוסף נמצא, בניגוד למשוער, ששנים רבות של הדרכה קשורות לרמה גבוהה של אומניפוטנטיות תרפויטית. ממצא מפתיע במיוחד הראה, ששנים רבות של  וותק מקצועי קשורות לרמות גבוהות של אידיאליזציה עצמית ואומניפוטנטיות תרפויטית. מרכיב דמוניזציית הצד האשם לא נמצא בקשר  עם אף אחד מהמשתנים המקצועיים.

בבדיקת הקשר בין השלב המקצועי לבין פנטזיית ההצלה, נמצאו הבדלים ברמתה בין   אנשי מקצוע לבין סטודנטים. רמת האידיאליזציה העצמית של הסטודנטים הנה גבוהה מזו של אנשי המקצוע. הבדלים נמצאו גם במשתנים המסבירים את רמתה בקרב סטודנטים ובקרב אנשי מקצוע וותיקים. בחישוב הרגרסיות נמצא, שדאגת יתר תורמת להסבר השונות בשלושת מרכיבי פנטזיית ההצלה, בקבוצת הסטודנטים בלבד, וכי תת-דאגה והתקשרות נמנעת תורמות להסבר השונות באידיאליזציה עצמית ואומניפוטנטיות תרפויטית, בקבוצת אנשי המקצוע בלבד. הבדלים נוספים בין שתי הקבוצות ניכרו גם במרכיב דמוניזציית הצד האשם, כששני ממדי הנרקיסיזם תרמו להסבר השונות בקרב הסטודנטים בלבד, ואילו ההתקשרות החרדה תרמה להסבר השונות של דמוניזציית הצד האשם, בקרב אנשי המקצוע בלבד.

ממצאי המחקר מראים שפנטזיית ההצלה של מטפלים, על אף היותה  תופעה ארכאית שמקורה ביחסי אובייקט מוקדמים בראשית החיים, היא תופעה הניתנת למדידה באמצעות שאלוני דיווח עצמי. הדיון מתייחס בהרחבה להבדלים שנמצאו בין מרכיביה, תוך התייחסות לתיאוריה שעומדת בבסיס התופעה. נדונו גם מגבלות מחקר והצעות למחקרי המשך.