חוויית האימהות לתינוקות בקרב נשים יוצאות אתיופיה בנות הדור הראשון והשני להגירה

באלף השלישי  נעשתה ההגירה ממקום למקום, ממדינה למדינה ואף מיבשת ליבשת לתופעה אוניברסלית, שיש לה סיבות רבות,  כלכליות, פוליטיות או אידיאולוגיות.  המרחקים התקצרות והעולם נעשה "כפר גלובלי". המעבר למקום המגורים החדש מצריך הסתגלות וזו נחקרת לאורך השנים במסגרת דיסציפלינות שונות, ובהתמקדות בהיבטיה השונים שלה. קיימת הסכמה בין החוקרים, שככל שרב השוני בין תרבות  ארץ המוצא לתרבות ארץ היעד - כך הסתגלות המהגר למקום המגורים החדש תהיה מורכבת ומתמשכת יותר.

הסתגלותם של הורים מהגרים למקום המגורים החדש בניסיון להבין את השפעת ההגירה על ההורות נחקרה בקרב הורים לילדים בגיל הגן, גיל בית הספר היסודי או גיל ההתבגרות, אולם  עד עתה לא נחקרה הורות, לא כל שכן, אימהות לתינוקות כפי שחוות אותה אימהות מהגרות.

המחקר הנוכחי בחן את חוויית האימהות לתינוקות של מהגרות ממוצא אתיופי בישראל.  המחקר בחן הבדלים בין בנות הדור הראשון ובנות הדור השני בתפיסת האימהוּת, בעמדות ובתפיסות בנוגע לתינוקות, דרך גידולם ובהתנהגויות ספציפיות של האימהות עם התינוקות. עוד בחן המחקר באיזו מידה ובאילו תחומים עוברת האימהוּת של נשים אלה הסתגלות בעקבות ההגירה לישראל.

מספרות המחקר עולה כי תהליך ההסתגלות האישי שעוברים הורים מהגרים, והשינויים שעוברים זהותם ותפיסת העצמי שלהם, כמו גם קשריהם עם בן הזוג והמשפחה, ישפיעו על דרך ההורות שלהם. לתהליך זה חשיבות מכרעת במיוחד בקרב אימהות לתינוקות, בשל חשיבות הקשר בין האם לתינוקה בגיל הינקות ולאורך חייו, על התפתחותו ובריאותו הנפשית של האדם. המחקר בחן כיצד מתמודדות אימהות לתינוקות, בנות הדור הראשון והשני להגירה, עם החשיפה המקבילה לשתי תרבויות, האתיופית והישראלית, השונות זו מזו, באמונות, בתפיסות ובהתנהגות, ואיזו דרך הורות התהוותה בעקבות המפגש הבין-תרבותי. עד כה לא נחקרה ההשפעה של הגירה על אימהות לתינוקות ולא נחקרה התנהגותן האימהית תחת השפעתן של שתי תרבויות במקביל. תרומת המחקר הנוכחי היא בהתמקדות בחוויה הייחודית של האימהות  משני דורות להגירה ובתהליך ההורות לתינוקות. המחקר מרחיב את הבנת התהליך שעוברת האימהות בעקבות הגירה.בעיקר מתמקד המחקר בהבנת המשימות והאתגרים הניצבים בפני אימהות מהגרות ואימהות שהן בנות למהגרות. המחקר מבקש לתרום למניעה ולהפחתה של קשיים רגשיים בקרב התינוקות של אימהות מהגרות, כך שיגדלו בתחושת ביטחון מרבית.  

המחקר ייחודי באוכלוסייה שעליה נערך – אימהות יוצאות אתיופיה. רוב המחקרים הקודמים שבחנו אימהות אתיופיות, נערכו על מדגמים הומוגניים שכללו בעיקר אימהות מרמה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה. מחקרים אלה לא אפשרו בחינה יותר נרחבת של החוויה שעוברות כלל האימהות האתיופיות. מאחר שמחקר הנוכחי נערך בקרב אימהות ממוצא אתיופי, ממגוון מאפיינים פסיכו- סוציאליים, הוא יסייע להבין את אימהותן לתינוקות של נשים ממוצא אתיופי ואת התהליכים עמם מתמודדות נשים לתינוקות אלו באימהותן לתינוקותיהן.

המחקר נערך בשיטות מחקר איכותניות וכלל תצפיות וראיונות חצי מובנים עם 30 נשים בנות העדה האתיופית המתגוררות במרכז הארץ – 15 נשים מכל דור של הגירה.

ממצאי המחקר מראים כי אימהוּתן של הנשים עוברת תהליך הסתגלות (Motherhood (adaptation. בתהליך זה אימצו האימהות משני הדורות היבטים מסוימים של התרבות והמנהגים הישראלים בהתנהגותן האימהית, ובהיבטים אחרים בחרו לשמר את המנהגים האתיופיים. הכפילות בבחירת האימהות נתמכה על ידי הממצאים שעלו בדיון, כפי שבאו לידי ביטוי בגורמים שהשפיעו על החלטתן להביא ילדים לעולם, בתפיסת תפקידיהן כאימהות, תפיסת תינוקותיהן, בתהליך גידולם ובדרך שבה התנהגו עם תינוקן. נראה שההסתגלות שעברה האימהוּת (motherhood adaptation) הושפעה מתהליכי ההתאקלמות הסוציו תרבותית והפסיכולוגית שעברה האם עצמה בעקבות ההגירה. מההשוואה שנעשתה בין הדורות עלה שבנות הדור הראשון שימרו יותר מהמנהגים וההתנהגויות של העדה האתיופיות בגידול ילדים, לעומת בנות הדור השני, שאימצו מרכיבים רבים יותר מהתרבות הישראלית.

המסקנה החשובה ביותר שעולה מן המחקר הנוכחי היא שעל אימהות מהגרות לתינוקות להתמודד עם גיבוש דרך הורות חדשה משלהן, ללא אפשרות להסתמך על דרך ההורות שאליה נחשפו בילדותן.  בתקופה שבה השפעתן על ילדן  היא  מרובה, עליהן להחליט עד כמה לנהוג בהתאם לתפיסת העולם עליה גדלו  וגודלו, ועד כמה לאמץ את המנהגים והנורמות של תרבותן החדשה.  תהליך קבלת ההחלטות שלהן יהיה קל יותר אם נשים אלה יקבלו תמיכה מנשים אחרות שמצבן דומה לשלהן, מנשים שכבר עברו את תהליך הסתגלות האימהוּת (Motherhood adaptation) בעצמן, או שיקבלו תמיכה והדרכה מגורמי מקצוע בשירותים הציבוריים (בריאות, רווחה וחינוך).