החוויה של התפתחות זהות בקרב תאומים עם אוריינטציה מינית שונה

סטודנט/ית
שמעוני יהונתן
שנה
2025
תואר
MA
תקציר

מטרת מחקר זה היא להעמיק את הידע הקיים בנוגע לתהליכי התפתחות זהות. בתוך כך, מחקר זה בקש לבחון כיצד המתח הרב שבין דוֹמוּת גדולה לשוֹנוּת גדולה, משחק תפקיד בתוך תהליכי התפתחות זהות, וכיצד מתח זה מיושב. בגישה ההתייחסותית קיים חסר תיאורטי ופרקטי בכך שלא מספיק ברור כיצד המתח בין דומות לשונות מתנהל ונפתר בתוך תהליכי התפתחות זהות. החוויה של תאומים בעלי אוריינטציה מינית שונה מספקת מקרה בוחן ייחודי להעמקת הידע בנושא זה.       

מחקר זה בחן, באמצעות התיאוריה ההתייחסותית כיצד תאומים בעלי אוריינטציה שונה חווים ומתארים את תהליך התפתחות הזהות שלהם. הגישה ההתייחסותית מכירה בחשיבות הקשר עם הזולת, בדינמיקות של הכרה והכרה הדדית ורואה בהן דלק אל עבר פיתוח העצמי. מערכת היחסים של השפעה הדדית, והתנועה בין תלות לעצמאות, נחשבות בגישה זו כקריטיות עבור פיתוח העצמי, ועל כן גישה זו הייתה רלוונטית במיוחד לניתוח המשמעות של תאומות להתפתחות זהות וחווית זהות אצל תאומים.

אוריינטציה מינית שונה בקרב תאומים מוצגת בספרות כמובילה לריחוק במערכת היחסים הקרובה שחלקו טרם יציאה מהארון של אחד התאומים, לקושי ושאלות סביב זהות מינית, ולקושי במערכות יחסים. מחקרים מגלים שתאומים עם אוריינטציה מינית שונה היו מבולבלים ומסוכסכים לגביי השוני בנטייה המינית, והשוני נתפס על ידי הוריהם כרצון לתביעת זהות נפרדת. בנוסף, השוני באוריינטציה המינית הוביל להיעדר שיח פתוח על מיניות וקשיים בהתפתחות זהות נפרדת. אולם, ישנם מקרים בהם הקשר של תאומים עם אוריינטציה מינית שונה הינו קרוב ותומך. בנוסף, הסביבה הקרובה והרחוקה כאחד, נוטה לראות את התאומים כמקשה אחת, והדבר עלול להוביל לבלבול וקושי בפיתוח זהות נפרדת.

החוויה של התפתחות זהות בקרב תאומים עם אוריינטציה מינית שונה לא קיבלה תשומת לב מחקרית מספקת ולכן נעשה ניסיון להרחיב את הידע התיאורטי והאמפירי בנושא זה. בשל מיעוט המחקרים בתחום, נבחרה שיטת מחקר איכותנית-פנומנולוגית, שכן מחקר מסוג זה מתמקד בחוויה מתוך נקודת המבט של אלו המתנסים בה ממקור ראשון. גישה זו מאפשרת להתמקד בחוויות האישיות של המשתתפים, ולתאר את התופעה מתוך נקודת מבטם הייחודית, בלי להטות את ניתוח התופעה לפרשנויות מוקדמות.

כלי המחקר היה ראיונות חצי מובנים שהתבססו על מדריך ריאיון. דגימת המשתתפים הייתה מכוונת (Purposive sampling) וכללה 14 גברים בגירים, שהנם חלק מצמד תאומים בעלי אוריינטציה מינית שונה. כמות המשתתפים הסופית נקבעה לפי עקרון הרוויה במחקר. הראיונות נותחו באמצעות ניתוח תמטי.

ניתוח הממצאים העלה שתי תמות מרכזיות. התמה הראשונה הנה ״החוויה של השונות באוריינטציה המינית בתוך תאומות״ והיא עוסקת במשמעויות של השונות באוריינטציה המינית ביחסים בין תאומים. התמה מתארת את חוויותיהם של המשתתפים, אשר כוללות את תפקידו המגונן של האח הסטרייט, לעיתים עם נטל רגשי, את תחושות הריחוק וההימנעות משיח על מיניות, וכן מופעים שונים של ספקות באוריינטציה המינית לאור משמעויות וציפיות חברתיות של דמיון ואחדות הנלוות לחוויית התאומות. התמה השנייה הנה ״תנועה בין אחדות לנפרדות״, מתארת את התהליך ההתפתחותי בקשר בין התאומים. תהליך זה כלל שלושה מצבי יחסים עיקריים: תחושת אחדות בילדות, ריחוק עקב השונות באוריינטציה המינית והיציאה מהארון, ולבסוף, בחלק מן המקרים, חזרה להתקרבות מחודשת המאופיינת בהכרה הדדית שכוללת קרבה משמעותית תוך שמירה על אינדיבידואליות. תהליך זה נצפה גם באמצעות ניתוח צורני של הראיונות, שבו נותחה התנועה בין לשון רבים ללשון יחיד, המשקפת את המעבר מאחדות לנפרדות בזהות וביחסים בין התאומים.

בפרק הדיון, מוקמו ממצאי המחקר ביחס לספרות הקיימת ולתיאוריה ההתייחסותית, והובהרה תרומתם התיאורטית והאמפירית. ראשית, המחקר מאשש את הממצאים הקודמים בנוגע לתמיכה בין תאומים, וכן בנוגע לריחוק והיעדר שיח על היבטים מיניים ביחסי תאומים בעלי אוריינטציה מינית שונה. בהמשך לכך, המחקר מרחיב את ההבנה אודות העומס הרגשי של שני התאומים, שנקשר לתהליכי היציאה מהארון של התאום ההומו; חשיבות התגובה המשפחתית ליציאה מהארון של התאום ההומו; ספקות הדדיים בנוגע לאוריינטציה המינית של התאומים; והאפשרות לחוסן רגשי מוגבר אצל התאום הסטרייט התומך. שנית, הממצאים תורמים לגישה ההתייחסותית בכל הנוגע לניהול המתח בין דומות לשונות בתהליכי התפתחות זהות. תהליך התפתחות זהות הוצג דרך שלושה מצבי יחסים: אחדות, נפרדות, והתקרבות מחודשת. תהליך זה ממחיש את המתח המובנה בין חוויית הדומות התאומית לבין השונות באוריינטציה המינית, ומציע נתיב קונקרטי להשגת הכרה הדדית. תנועה זו בין הדמיון לשוני נדמית כמסייעת ליצירת מרחב בו כל אחד מהצדדים מוכר כנפרד אך גם כקרוב. על בסיס ממצאים אלה ניתן להציע כי ההכרה ההדדית, כפי שבנג'מין מתארת, אינה רק תוצר של קונפליקט בין שליטה לעצמאות, אלא עשויה להתפתח דווקא מתוך תנועה דיאלקטית בין קטבים של דמיון ושונות – תנועה הנדרשת בכל קשר אינטימי המעוניין לאפשר גם נפרדות וגם קרבה. אף שמדובר בקשר תאומי, ניתן לראות בו מקרה בוחן ייחודי של יחסים המאופיינים בדמיון מהותי לצד שונות עמוקה, ומכאן לגזור תובנות גם על מערכות יחסים אחרות – כהורות, זוגיות חברות, ויחסים קהילתיים – שבהן מתקיים מתח דומה בין דמיון ושונות. 

תאריך עדכון אחרון : 13/08/2025