החוויה של התפתחות זהות בקרב תאומים עם אוריינטציה מינית שונה

ניתוח הממצאים העלה שתי תמות מרכזיות. התמה הראשונה הנה ״החוויה של השונות באוריינטציה המינית בתוך תאומות״ והיא עוסקת במשמעויות של השונות באוריינטציה המינית ביחסים בין תאומים. התמה מתארת את חוויותיהם של המשתתפים, אשר כוללות את תפקידו המגונן של האח הסטרייט, לעיתים עם נטל רגשי, את תחושות הריחוק וההימנעות משיח על מיניות, וכן מופעים שונים של ספקות באוריינטציה המינית לאור משמעויות וציפיות חברתיות של דמיון ואחדות הנלוות לחוויית התאומות. התמה השנייה הנה ״תנועה בין אחדות לנפרדות״, מתארת את התהליך ההתפתחותי בקשר בין התאומים. תהליך זה כלל שלושה מצבי יחסים עיקריים: תחושת אחדות בילדות, ריחוק עקב השונות באוריינטציה המינית והיציאה מהארון, ולבסוף, בחלק מן המקרים, חזרה להתקרבות מחודשת המאופיינת בהכרה הדדית שכוללת קרבה משמעותית תוך שמירה על אינדיבידואליות. תהליך זה נצפה גם באמצעות ניתוח צורני של הראיונות, שבו נותחה התנועה בין לשון רבים ללשון יחיד, המשקפת את המעבר מאחדות לנפרדות בזהות וביחסים בין התאומים.

בפרק הדיון, מוקמו ממצאי המחקר ביחס לספרות הקיימת ולתיאוריה ההתייחסותית, והובהרה תרומתם התיאורטית והאמפירית. ראשית, המחקר מאשש את הממצאים הקודמים בנוגע לתמיכה בין תאומים, וכן בנוגע לריחוק והיעדר שיח על היבטים מיניים ביחסי תאומים בעלי אוריינטציה מינית שונה. בהמשך לכך, המחקר מרחיב את ההבנה אודות העומס הרגשי של שני התאומים, שנקשר לתהליכי היציאה מהארון של התאום ההומו; חשיבות התגובה המשפחתית ליציאה מהארון של התאום ההומו; ספקות הדדיים בנוגע לאוריינטציה המינית של התאומים; והאפשרות לחוסן רגשי מוגבר אצל התאום הסטרייט התומך. שנית, הממצאים תורמים לגישה ההתייחסותית בכל הנוגע לניהול המתח בין דומות לשונות בתהליכי התפתחות זהות. תהליך התפתחות זהות הוצג דרך שלושה מצבי יחסים: אחדות, נפרדות, והתקרבות מחודשת. תהליך זה ממחיש את המתח המובנה בין חוויית הדומות התאומית לבין השונות באוריינטציה המינית, ומציע נתיב קונקרטי להשגת הכרה הדדית. תנועה זו בין הדמיון לשוני נדמית כמסייעת ליצירת מרחב בו כל אחד מהצדדים מוכר כנפרד אך גם כקרוב. על בסיס ממצאים אלה ניתן להציע כי ההכרה ההדדית, כפי שבנג'מין מתארת, אינה רק תוצר של קונפליקט בין שליטה לעצמאות, אלא עשויה להתפתח דווקא מתוך תנועה דיאלקטית בין קטבים של דמיון ושונות – תנועה הנדרשת בכל קשר אינטימי המעוניין לאפשר גם נפרדות וגם קרבה. אף שמדובר בקשר תאומי, ניתן לראות בו מקרה בוחן ייחודי של יחסים המאופיינים בדמיון מהותי לצד שונות עמוקה, ומכאן לגזור תובנות גם על מערכות יחסים אחרות – כהורות, זוגיות חברות, ויחסים קהילתיים – שבהן מתקיים מתח דומה בין דמיון ושונות.