מאחורי עיניה: חוויתן הזוגית וההורית של בנות זוג של עברייני מין החיים בקהילה בישראל

עבריינות מין מהווה תחום מחקר רחב היקף, הנחקר לאורך השנים בעולם בכלל ובישראל בפרט. חוקרים רבים עסקו בהעמקת ההבנה של פרופיל עברייני המין, באפיון דפוסי התנהגותם, בפיתוח דרכי טיפול מגוונות ובהערכת יעילותן. בנוסף, קיים גוף מחקר העוסק בהשפעת מעשיו של עבריין המין על הסביבה הקרובה אליו – החברתית, המשפחתית והזוגית. עם זאת, ניכר כי קיים מחסור מחקרי ברמה הבינלאומית בנוגע להשפעה של עבריינות מין על בנות זוגם של העבריינים, ובפרט סביב החוויות האישיות של נשים שבחרו להישאר במערכת היחסים לאחר חשיפת הפגיעה.

המחקר מבוסס על תיאוריית החליפין החברתי (Social Exchange Theory) של קלי וטיבוט (Kelley & Thibaut, 1954). תיאוריה זו גורסת כי מערכות יחסים, בין אם רומנטיות ובין אם אחרות, נתפסות כתוצאה של תהליכי חליפין בין חברי המערכת. במערכות יחסים רומנטיות, התיאוריה מתמקדת בהבנת חילופי המשאבים בין בני הזוג, תוך הערכת התגמולים והעלויות, בחינת ההון העצמי והשוואה לחלופות אפשריות. לפי התיאוריה, קשרים רומנטיים נוצרים ונשארים יציבים כאשר בני הזוג מחליפים ביניהם תגמולים בעלי ערך, ובכך תורמים זה לזה. בני זוג רומנטיים שואפים להגדיל את התגמולים ולצמצם את העלויות במערכת היחסים שלהם. תיאוריה זו מספקת מסגרת להבנת חוויותיהן המורכבות של נשים אלו – קרי אוכלוסיית המחקר, מצבן הרגשי, התהליך שעברו מרגע הגילוי, והאופן שבו קיבלו החלטות בנוגע למערכת היחסים עם בן הזוג הפוגע.

מסקירת הספרות עולה כי בישראל קיימים שלושה פרסומים בלבד המתייחסים לאוכלוסייה זו, ושניים מהם הנם עבודות תזה מתחום העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה (בריעף, 2020; ריזנפלד, 2015). עם זאת, מחקרים אלו אינם עוסקים בקבוצה הנחקרת במחקר הנוכחי, שכן הם אינם מתמקדים בנשים אשר בחרו להמשיך את הקשר עם בן זוגן לאחר שביצע עבירת מין, ולהמשיך לחיות לצידו בקהילה. אוכלוסייה זו נדירה יחסית במחקר, בין היתר בשל נטייה להימנע מחשיפה מחשש לסטיגמה, לביקורת חברתית ולחוסר אמון במערכות הסיוע (עדן, 2010; Duncan et al., 2020). חידושו של מחקר זה נעוץ בהתמקדותו הייחודית בנרטיב של נשים אלו, בתחושותיהן ובאופן שבו הן תופסות את מציאות חייהן לאחר החשיפה לעבירה – כל זאת מנקודת מבטן האישית. הבחירה בגישה איכותנית מאפשרת להנכיח קולות שאינם זוכים לביטוי במחקרים הקיימים, ובכך המחקר תורם תרומה מקורית ומשמעותית להבנת מורכבותה של תופעה זו.

מדריך הריאיון כלל שאלות שהתמקדו במספר היבטים: (1) התהליך הרגשי לאחר הגילוי, (2) התהליך הקוגניטיבי (המחשבתי) לאחר הגילוי, ו- (3) אופן קבלת ההחלטות בנוגע לעתידן עם בן הזוג לאחר הגילוי. המחקר בוצע בשיטה איכותנית והתבסס על עקרונות הפרדיגמה הפנומנולוגית - קונסטרוקטיביסטית. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות עומק  (In-Depth Interviews) חצי-מובנים. המחקר כלל 10 משתתפות, בנות זוג של עברייני מין המתגוררות עמם בקהילה תחת אותה קורת גג. כל אחת מהן אם לילדים בטווח גילאים רחב, עם שוני בגיל, ברקע התעסוקתי ובמידת הדתיות.

אוכלוסיית המחקר אותרה באמצעות בן הזוג – עבריין המין המצוי בהליך טיפולי בשירות המבחן למבוגרים. לאחר קבלת הסכמת המטופל ובת זוגו לפנייה טלפונית, פנה החוקר לבת הזוג, לה נמסרו הסבר ותיאור מקיפים וברורים אודות המחקר, ובקשה להסכמתה להשתתף בו. ניתוח הנתונים בוצע בשיטת הניתוח התמטי, הכוללת קידוד, זיהוי תמות וניתוח מעמיק של תוכן הראיונות. לאורך כל שלבי המחקר ניתנה תשומת לב מיוחדת לשיקולים אתיים, כולל רגישות כלפי המשתתפות, נוכח תוכן השאלות ואופי הריאיון, שמירה על פרטיותן והסכמה מדעת.

מניתוח ממצאי המחקר עלו 4 תמות מרכזיות בנוגע לחוויותיהן של המשתתפות במחקר: (1) תמה ראשונה - שלב הגילוי - על עולמן הפנימי של המשתתפות לאחר שהתוודעו למעשיו של בן זוגן בעבירה. תמה זו עוסקת בחוויותיהן הרגשיות והקוגניטיביות של בנות זוג של עברייני מין בעקבות גילוי מעשיהם, ומשקפת את המורכבות הרגשית והקוגניטיבית בהתמודדותן של נשים אלו, לצד ניסיונות לגבש הבנה וסיפור מסגרת למעשיו של בן הזוג. (2) תמה שניה - 'לא מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה' - על הבחירה לשמור את הסוד בתוך המשפחה. תמה זו עוסקת בבחירתן של המשתתפות לשמור בסוד את מעשיהם הפליליים של בן זוגן, כדי להגן על המשפחה, על הילדים, על עצמן או על בן הזוג עצמו והתמודדותן עם תחושת הבדידות. (3) תמה שלישית - משפחה כן בוחרים – על הבחירה להישאר בקשר עם בן הזוג הפוגע. תמה זו עוסקת בבחירתן של המשתתפות להישאר בזוגיות עם בן הזוג הפוגע, תוך הצגת ניתוח התהליך הרגשי שסיפקו במהלך הראיונות ומשא ומתן מתמיד שערכו בין הפסדים לרווחים בבחירתן לשמור על הקשר. (4) תמה רביעית - למה הן זקוקות? - צרכיהן של המשתתפות ושאיפותיהן מהמערכת. תמה זו עוסקת בצרכים ובשאיפות של בנות זוג של עברייני מין, הן עבור עצמן והן עבור בן הזוג הפוגע.

ממצאי מחקר זה תורמים להעמקת ההבנה בנוגע לחוויותיהן של נשים אלו, לקשיים עימם הן מתמודדות, להשלכות על חייהן ולתהליך הפנימי שהן עוברות מרגע הגילוי. למחקר זה תרומה משמעותית בשני מישורים. ברמה התיאורטית, הוא מספק הצצה מעמיקה לעולמן האישי, הנפשי והרגשי של בנות זוגם של עברייני מין, ובכך מרחיב את הידע הקיים על אוכלוסייה ייחודית זו. ברמה היישומית, הרחבת הידע מאפשרת למפות את צורכיהן הטיפוליים של נשים אלו, ולעודד חשיבה פרקטית בקרב אנשי המקצוע לצורך פיתוח תוכניות ושיטות טיפול מותאמות, המספקות מענה מדויק לצרכים אלו.

*** על מנת לצמצם את יצירת הסטיגמה ככל האפשר, היה נכון להשתמש בהגדרה "גברים שביצעו עבירות מין". עם זאת, בעבודה זו נעשה שימוש בהגדרה "עברייני מין" מטעמי נוחות בלבד.