בחינת תרומתם של משאבים אישיים וסביבתיים להתנהגות בריאותית בקרב להט"ב בישראל

אוכלוסיית הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים.ות וביסקסואלים.ות) הינה מיעוט מיני או מגדרי. על אף ששיעורה בפועל אינו ידוע, הערכות סטטיסטיות מעידות כי אוכלוסייה זו מהווה לפחות 10% מכלל אוכלוסיית העולם (Coffman et al., 2017). ללהט"ב מאפיינים פסיכו-סוציאליים ובריאותיים ייחודיים הקשורים לזהותם.ן המינית והמגדרית (Fredriksen-Goldsen et al., 2013), לאופן קבלת החברה הכללית את זהותם.ן ולמידה בה הם.ן חשים.ות שייכות לקהילת הלהט"ב (Horvath et al., 2008; Wong et al., 2010). בשנים האחרונות ניכר שיפור בקבלה, בהכרה ובקידום זכויות של להט"בים.ות בתחומים שונים (Witeck, 2014), אך נתונים על בריאותם.ן הפיזיולוגית והנפשית עדיין מעידים על בעיות בריאותיות בשיעור גבוה בהשוואה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית, ועל היעדר נכונות לפנות לגורמים מקצועיים גם במקרים של מצוקה בריאותית (Centers for Disease Control and Prevention, 2019; Conron et al., 2010; Elliot et al., 2014). למרות הסיכון לבריאות פיזית ונפשית ירודה,  ואף שנמצא כי ניתן לשפר את איכות החיים ונתוני הבריאות של להט"ב באמצעות התנהגויות מקדמות בריאות (Mustanski et al., 2015; Smalley et al., 2016), עדיין חסר ידע מחקרי לגבי ההתנהגות הבריאותית בקרב אוכלוסייה זו.

המחקר הנוכחי מתבסס על שילוב בין שתי גישות תיאורטיות - "תיאוריית שימור המשאבים" של הובפול (Hobfoll, 2018, 2001, 1989), שסיפקה מסגרת תיאורטית לבחירת המשתנים למחקר, ו"תיאוריית המערכות הכללית", שסייעה להבין את מערכת יחסי הגומלין בין המשתנים. שתי התיאוריות  מדגישות את הקשר בין משאבים אישיים וחברתיים לבין אינטראקציות בין הפרט לסביבה, פרספקטיבה חיונית להבנת להט"ב הנתונים.ות ללחצים חברתיים המתקשרים לנתוני בריאות ירודים ולאימוץ דפוסי התנהגות בריאותית סיכוניים.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין המשאב האישי "מסוגלות עצמית", המשאבים החברתיים "תמיכה חברתית נתפסת" ו"תחושת שייכות קהילתית", והמשתנה הייחודי "התנהגות מינית סיכונית", לבין "התנהגות בריאותית" בקרב להט"ב. ההתנהגות הבריאותית נמדדה באמצעות המשתנים "פעילות ספורטיבית" ו"תזונה בריאותית".

המחקר הוא מחקר כמותני-מתאמי, ונערך בנקודת זמן אחת כסקר רוחב. במחקר נדגמו 342 א.נשים המזדהים.ות כלסביות, הומואים או ביסקסואלים.ות, בני 18 ומעלה. איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים מקוונים ודגימת המשתתפים.ות במחקר נעשתה בשיטת "מדגם נוחות". השערות המחקר העריכו כי יימצאו קשרים מובהקים בין משתני המחקר הבלתי תלויים ובין משתני ההתנהגות הבריאותית.  במחקר נעשה שימוש בניתוח path analysis המאפשר סדרה של רגרסיות סימולטניות, ובאמצעותו אותרו דרך "מסוגלות עצמית" שלושת מודלי התיווך עם משתנה התוצאה "פעילות ספורטיבית" – "תמיכה חברתית נתפסת", "תחושת שייכות קהילתית" ו"התנהגות מינית סיכונית".

בניגוד לכמה מהשערות המחקר, לא נמצאו קשרים מובהקים ישירים בין המשאבים החברתיים למשתני התוצאה, אלא באמצעות קשרי תיווך מלאים של המשאב האישי "מסוגלות עצמית". המשתנה "התנהגות מינית סיכונית" נמצא קשור בקשר שלילי ישיר עם "פעילות ספורטיבית", וגם בקשר תיווך חלקי דרך "מסוגלות עצמית". משתנה התוצאה "תזונה בריאותית" לא נמצא קשור למשאבים החברתיים אלא רק עם משתנה התוצאה האחר "פעילות ספורטיבית". המשאב האישי "מסוגלות עצמית" נמצא בקשר מובהק וחיובי עם רוב משתני המחקר - "תמיכה חברתית נתפסת", "תחושת שייכות קהילתית", "התנהגות מינית סיכונית" ו"פעילות ספורטיבית".

המחקר הנוכחי הינו ייחודי והוא הראשון אשר בחן גורמים הקשורים להתנהגות בריאותית בקרב להט"ב בישראל על בסיס שילוב של שני מודלים תיאורטיים. חשיבות המחקר היא בהתאמתו לאוכלוסייה הייחודית, ולכן נכלל בו, בין היתר, המשתנה הייעודי "התנהגות מינית סיכונית". למחקר חשיבת ברמה התיאורטית והן ברמה היישומית. מבחינה תיאורטית, המחקר בוחן לראשונה את הגורמים האישיים והחברתיים-סביבתיים הקשורים להתנהגות בריאותית בקרב להט"ב בישראל, על בסיס שילוב שני מודלים תיאורטיים; מבחינה יישומית, ממצאי המחקר שופכים אור על הגורמים האישיים, החברתיים וההתנהגותיים המקדמים או מסכנים את בריאותה של אוכלוסיית הלהט"ב, ועל דפוסי ההתנהגות הבריאותית, ולא רק על מדדי הבריאות עצמם. מחקר זה עשוי להביא לשיפור במדדי הבריאות ולקידום מענים בריאותיים עבור להט"ב, שכן ממצאיו מאפשרים התייחסות רפואית גם לצרכים הרגשיים והחברתיים של אוכלוסייה זו, ויוצרים מצע לפיתוח תוכניות התערבות ייחודיות למניעת מחלות ולשיפור מדדי איכות בטיפול בקרב אוכלוסיית הלהט"ב.