קווי אישיות נרקיסיסטיים בבגרות: תרומתם של תפיסת היחס ההורי, אוריינטציית התקשרות וויסות רגשי

English שלחו לחבר
סטודנט/ית
לוגסי אבניר נועה
שנה
2019
תואר
MA
תקציר

הפרעת אישיות נרקיסיסטית הינה הפרעה, אשר ביכולתה לגרום לסבל לאדם המתמודד עמה וכך גם לאנשים בסביבתו. על-אף המחקר הקליני הענף בתחום, אטיולוגית ההפרעה עודנה עלומה, והסיבות להיווצרותה נמצאות תחת תהליכי חקר. המחקר הנוכחי ינסה להתחקות אחר הקשר שבין תפיסת היחס ההורי בילדות, מאפייני ההתקשרות וּוִיסות רגשי, לבין קווים אישיותיים נרקיסיסטיים.

תיאוריית ההתקשרות  עוסקת בקשר הראשוני של כל יצור אנושי עם האובייקט המטפל העיקרי שלו והשלכות קשר זה בבגרות.  התיאוריה עוסקת כיצד מתפתחת מערכת התקשרות לא בטוחה והשלכותיה על  הוויסות הרגשי והבריאות הנפשית (Bowlby, 1969/1982; Mikulincer, & Shaver, 2008). תפיסת היחס ההורי שנחווה בילדות הינו בעל משקל רב בעיצוב יכולתו של הפרט לבניית ה"עצמי", תפיסת הזולת והוויסות הרגשי.  מחקרים קושרים קיומן של הפרעות התנהגות שונות בילדות ליחס הורי נוקשה-רודני, חודרני ומנותק (Chang, Schwartz, Dodge, & McBride-Chang, 2003; Watson, Little, & Biderman, 1992).

מכאן עולה הנחת המחקר כי תפיסת יחס הורי שאיננו  מיטיב וסגנון התקשרות שאינו בטוח עלולים להיקשר  לקווי אישיות נרקיסיסטיים בבגרות.  הנחת מחקר נוספת נובעת מכך כי חוקרים ותיאורטיקנים שונים מציינים את הוויסות הרגשי כבעל תפקיד מרכזי בתפקודו של הפרט שלו קווים אישיותיים נרקיסיסטיים.  מודל המחקר  מניח  כי הוויסות הרגשי, יתווך את הקשר בין המשתנים המנבאים, (תפיסת היחס ההורי בילדות וסגנון התקשרות) ובין המשתנה התלוי – קווים אישיותיים  נרקיסיסטיים. כמו-כן, המחקר בחן את תפקידו של  משתנה המגדר  ובדק האם קיים הבדל בין נשים וגברים בכל הנוגע לסגנון ההתקשרות וקווים אישיותיים  נרקיסיסטיים.  המשתנה אירועי חיים ישמש כמשתנה בקרה.

שיטה

במחקר השתתפו 141 נשים ו-75 גברים (N=216)   אשר התבקשו לענות על שאלוני דיווח עצמי: שאלון פרטים דמוגרפיים, שאלון להערכת תפיסת חווית ההתקשרות להורים- ,PBI שאלון להערכת מאפייני ההתקשרות- ,ECR שאלון לבחינת קווים אישיותיים נרקיסיסטים - PNI, שאלון לבחינת הוויסות הרגשי- DERS ושאלון אירועי חיים טראומתיים-  TLEQ

ממצאים

השערת המחקר שהניחה כי ימצא קשר בין רמה גבוהה של סגנון התקשרות נמנע או חרד לבין רמה גבוהה של קווים אישיותיים נרקיסיסטיים (גרנדיוזיים ופגיעים), אוששה באופן חלקי, כך שסגנון התקשרות חרד נמצא קשור לרמות גבוהות יותר של קווים נרקיסיסטיים גרנדיוזיים. זאת בעוד שבניגוד להשערה, סגנון התקשרות נמנע לא נמצא קשור לאישיות גרנדיוזית. עם זאת, הן סגנון התקשרות נמנע והן סגנון התקשרות חרד נמצאו קשורים לרמות גבוהות יותר של נרקיסיזם פגיע.

השערת המחקר השנייה אשר הניחה כי יימצא קשר בין תפיסת היחס של האם והאב (אכפתיות הורית/שליטה) בילדות לבין קווים אישיותיים נרקיסיסטיים (גרנדיוזי/פגיע )  אוששה אף היא באופן חלקי. נמצא כי יחס שתלטני מצד האם נקשר לרמות גבוהות יותר של נרקיסיזם פגיע. עם זאת בניגוד להשערה, יחס אימהי אשר נתפס כאכפתי יותר נמצא קשור לרמות גבוהות יותר של אישיות גרנדיוזית. יחס אבהי אכפתי נקשר לרמות נמוכות יותר של נרקיסיזם פגיע.

השערת המחקר השלישית אשר טענה כי רמה גבוהה של התקשרות לא בטוחה (נמנעת או חרדה), תקשר לרמה נמוכה יותר של וויסות רגשי אוששה באופן מלא כך שסגנון התקשרות הן חרד והן נמנע נמצאו קשורים לקושי גבוה יותר ביכולתו של הפרט לוויסות רגשי.

בהשערה הרביעית נבחן הקשר שבין אכפתיות הורית נמוכה, שליטה גבוהה והתעללות נפשית/פיזית, לבין רמה נמוכה יותר של וויסות רגשי. בהתאם להשערת המחקר נמצא כי תפיסת האב כפחות אכפתי, כיותר שתלטן וכמתעלל (פיזית או רגשית) נקשר  לרמה נמוכה יותר של יכולת וויסות רגשית. בניגוד לממצא זה לא נמצא קשר בין תפיסת היחס האימהי לוויסות הרגשי.

השערת המחקר החמישית בחנה את כוחו המתווך של הוויסות רגשי בין  מאפייני ההתקשרות לבין קווים אישיותיים נרקיסיסטיים  אוששה באופן חלקי. נמצא  שהתקשרות לא בטוחה נקשרה לרמה נמוכה של וויסות רגשי וזאת בתורה נקשרה לנרקיסיזם הפגיע, זאת בעוד שלא נמצא קשר בין רמת הוויסות הרגשי לנרקיסיזם הגרנדיוזי.

לבסוף, בחנה ההשערה השישית את המשתנה וויסות רגשי, כמתווך את הקשר בין תפיסת היחס ההורי לבין קווים אישיותיים נרקיסיסטיים. השערה זאת אוששה באופן מלא ונמצא כי רמות נמוכות של אכפתיות ורמות גבוהות של שליטה הוריים נמצאו קשורות לרמות גבוהות יותר של  קשיים בוויסות רגשי, ואלו בתורן  נמצאו קשורות לנרקיסיזם פגיע ולנרקיסיזם גרנדיוזי.

באשר להבדלים בין גברים ונשים  נמצא כי הגברים דיווחו על רמה גבוהה יותר של הימנעות בהתקשרות מהנשים. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים במידת החרדה בהתקשרות בין גברים לנשים. בנוסף על כך, נמצא כי גברים אופיינו בנרקיסיזם גרנדיוזי יותר מנשים, אך הם לא נבדלו במידת הפגיעות הגרנדיוזית מנשים.

דיון

הספרות המחקרית מצביעה על חוסר בהבנת הקשר שבין היחסים עם ההורים בילדות והקשרם להיווצרות קווים אישיותיים נרקיסיסטיים ( Smolewska, & Dion, 2005; Rohmann, Neumann, Herner, & Bierhoff, 2012 ). מחקר זה  ביקש להעמיק את הידע בדבר הקשר שבין התקשרות לא בטוחה, לבין קווים אישיותיים נרקיסיסטיים בבגרות.  כמו-כן, המחקר ביקש להתחקות אחר ההבדלים שבין טיב ההתקשרות הלא בטוחה (חרדה/נמנעת) לבין מאפייני הקווים הנרקיסיסטיים גרנדיוזיים לעומת פגיעות נרקיסיסטית (Dickinson, & Pincus, 2003). התרומה המשמעותית של המחקר נוגעת בקשר שבין התקשרות חרדה  ובין קווים אישיותיים נרקיסיסטיים, ובפרט,  הנרקיסיזם הפגיע. מתוך הבנה והכרה בקשרים אלו תיתכן תרומה יישומית קלינית בחדר הטיפול.