כשירות תרבותית בקרב עובדים סוציאליים מנקודת מבטם של פונים המתמודדים עם חולי

המחקר הנוכחי מתמקד באינטראקציות בין פונים ערבים המתמודדים עם חולי במשפחה, לבין עובדים סוציאליים ערבים בלשכות הרווחה בחברה הערבית בישראל. באופן ספציפי, נבחנו תפיסותיהם של המטופלים לגבי מידת הכשירות התרבותית של העובדים הסוציאליים שטיפלו בהם. כשירות תרבותית מוגדרת כיכולת של אנשי מקצוע להבין ולהתאים את ההתערבויות שלהם לצרכים ולתנאים התרבותיים של אוכלוסיות מגוונות, תוך שמירה על רגישות ויכולת ניהול אינטראקציות באופן שמכבד את הערכים והמנהגים של קבוצה תרבותית מסוימת. בהקשר של חולי במשפחה, כאשר מדובר במטופלים ערבים, התפיסות אודות כשירות תרבותית עשויות להשתנות בהתאם לאופן שבו העובד הסוציאלי תופס את הצרכים התרבותיים של המשפחה ואת ההתמודדות עם בעיות בריאותיות או חברתיות מתוך פרספקטיבה תרבותית מקומית. המקרה של עובדים סוציאליים ערבים העובדים בתוך קהילותיהם, מעלה אתגר נוסף: העובדים משתייכים לאותה תרבות, אולם ייתכן כי מדובר בעובדים סוציאליים בעלי הכשרה אקדמית מערבית, שעשויים להתמודד עם פערים בין הערכים האקדמיים והמקצועיים לבין הצרכים התרבותיים האותנטיים של המטופלים. לכן, מחקר זה מבקש לברר מהי מידת ההתאמה בין הכישורים וההבנה התרבותית של העובדים הסוציאליים לבין הציפיות והצרכים של המטופלים. הבחינה נעשית מנקודת מבטם של המטופלים, תוך התמקדות בתפיסות שלהם ביחס להתערבות וליכולת של העובדים להעניק להם טיפול יעיל, מועיל ומותאם תרבותית.

המחקר התבסס על הפרדיגמה האיכותנית. במסגרתו נערכו ראיונות עומק מובנים למחצה עם 14 בני משפחה, מהם שלושה גברים ו-11 נשים. כל הראיונות נערכו בשנת  2023. הם הוקלטו ותומללו לערבית על ידי מתמללת דוברת ערבית. הפונים גויסו דרך מודעה שפורסמה ברשתות החברתיות (נספח מס' 6). טווח הגילאים של המשתתפים הגברים נע בין 34-49, ושל הנשים נע בין 26-55. כל המשתתפים נשואים. מרבית המשתתפים הגדירו את עצמם על הסקאלה שבין מסורתיות לדתיות וכולם התגוררו ביישובים בעלי רוב מוסלמי.

ממצאי המחקר נותחו במבוסס על שלוש תמות מרכזיות: התמה הראשונה, ״היבט השירות הסוציאלי מנקודת מבטם של המטופלים״, התמקדה באתגרים השונים שחוו המרואיינים אל מול העובדים הסוציאליים, לאור הפערים שעלו בין מערך הציפיות והתפיסות התרבותיות של שני הצדדים; התמה השניה, ״שיתוף העובד הסוציאלי בנושאי זוגיות ומיניות״, התמקדה בשינויים המתרחשים בקשר הזוגי בעקבות ההתדרדרות במצבו הבריאותי של בן הזוג החולה. תמה זו בחנה גם את השפעתו של המשבר הרפואי על חיי המין של בני הזוג. התמה השלישית, ״יחסי כוח בין מטפל למטופל״, האירה על יחסי הכוח הגלומים בקשר בין העובדים הסוציאלים לפונים והשפעתם על ההתערבויות אותן בחר העובד הסוציאלי ליישם. עד כה, המחקר על כשירות תרבותית של עובדים סוציאלים בחברה הערבית היה מוגבל לנקודת מבטם של העובדים הסוציאלים. החידוש המחקרי המוצע כאן לפיכך הוא הדגש על תפיסותיהם של הפונים אודות מידת הכשירות התרבותית של העובדים הסוציאלים שטיפלו בהם.

מן המחקר עלה כי האינטראקציות בין העובדים הסוציאלים הערבים והפונים הערבים מצריכות לימוד ושיפור נוסף של הרגישות של המטפל ביחס לצרכים התרבותיים של הנשים הפונות בתחומים כמו מיניות, דימוי גוף, ושיתוף רגשי. נמצא כי ההתערבויות של העובדים הסוציאליים היו לעיתים נוקשות, טכנוקרטיות ומבוססות על נהלים. כך ניתן להסביר את תחושות הדחייה והניכור שחוו המטופלים. על אף שלעובדים הסוציאליים הערבים היה ידע תרבותי מוקדם אודות הפונים שלהם, לאור השתייכותם לאותה חברה, התגלו אתגרים וקשיים לגשר על הפערים הקיימים. ענין זה מעורר ספקות לגבי מידת ההתאמה בין לימודי מקצוע העבודה הסוציאלית באקדמיה הישראלית לפרקטיקה בשטח. ממצאי המחקר תורמים אפוא גם לתובנות חדשות לגבי הכשרת עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה בחברה הערבית בישראל. הם מציעים פרספקטיבות חדשות על המושג "כשירות תרבותית", המדגישות את חשיבות ההקשבה הפעילה, ההבנה המעמיקה של הצרכים התרבותיים הייחודיים של הפונים מהחברה הערבית והצורך לדייק את ההתאמה של השירותים לקונטקסט התרבותי הספציפי. בהתאם לממצאי המחקר, ההתמקדות הייתה בעיקר בהבנה של כשירות תרבותית בהקשר של התרבות הערבית. עם זאת, ישנו פוטנציאל להרחיב את המחקר ולבחון את הרלוונטיות של הממצאים גם לתרבויות אחרות. ניתוח מעמיק של הצרכים התרבותיים הייחודיים של הפונים, בשילוב עם הקשבה פעילה והבנה מעמיקה של צורכיהם, עשוי לשמש כבסיס לפיתוח גישה רחבה יותר לכשירות תרבותית. על כן, מומלץ להעמיק את המחקר בהקשרים מגוונים ולפתח הכשרה מקצועית שתכלול התייחסות למגוון תרבויות, במטרה לסייע לעובדים להבין ולהתאים את עבודתם לצרכים התרבותיים של אוכלוסיות שונות.בנוסף, יש לקחת בחשבון את השפעת המטענים התרבותיים והעמדות האישיות של העובדים הסוציאליים, גם אם הם משתייכים לאותה קבוצה תרבותית. במיוחד יש לבחון כיצד האינטראקציות בין העובדים הסוציאליים לבין הפונים מושפעות ממפגש תרבויות, ובאיזה אופן התרבות של העובד הסוציאלי, שנעשתה מושפעת מההכשרה במערכת החינוך הישראלית, עשויה להשפיע על הטיפול בלקוח.