חוויתם של בני זוג תורמי כליה - התבוננות פסיכואנליטית

מחקר זה עוסק בחווייתם של בני זוג נשואים שתרמו כליה לזרים. בעוד שמחקרים רבים מתמקדים במוטיבציות ובחוויות של תורמי כליה כיחידים, כמעט ולא קיימת התייחסות למחקר על זוגות נשואים ששניהם בחרו לתרום כליה לאדם זר. רוב המחקרים בתחום עוסקים בתורמי כליה למכרים או לבני משפחה, ולעיתים גם במקרים שבהם שני בני זוג תרמו כליה בתוך המשפחה, לדוגמה, לילד. במקרים אלה, המוטיבציה והחוויה קשורות באופן טבעי למערכת היחסים והמחויבות המשפחתית. לעומת זאת, מחקר על תורמי כליה לזרים עוסק בחוויותיהם של תורמים יחידים, ללא התייחסות למקרים שבהם בני זוג תרמו יחד כליה לזרים. מטרת המחקר היא לחקור ולהבין את חווייתם הייחודית של זוגות אלה.מתוך ברור חוויתם, מבקש המחקר ללמוד על משמעותה של התרומה עבורם ברמה האישית, הזוגית והאמונית. ברמה האישית, נבדקת חווית התורמים בזוג אל מול חוויותיהם של תורמים בודדים, כפי שנסקרה בספרות. ברמה הזוגית, מבקש המחקר ללמוד על מקומה של הזוגיות בהחלטה לתרום. לאורה של התאוריה הקלייניאנית על זוגיות, אבקש ללמוד על מאפיינים בדינמיקה הזוגית של התורמים והקשרם לבחירה לתרום בשניים. בכך יוסיף מחקר זה מידע אודות תרומה בזוג, מידע החסר בספרות. בנוסף, במחקרו של בועז (2022) על מאפייניהם של תורמי הכליה לזרים בישראל (מחקריו התמקדו בתורמים בודדים בלבד), נמצא כי כלל תורמי הכליה דרך עמותת מתנת חיים הם יהודיים, כאשר 90% מתוכם דתיים. כמו כן, 57% מהם מתגוררים ביישובים לא עירוניים, 38% ביישובים קטנים בני עד 5,000 תושבים, ו-76% מתגוררים בקהילות מעבר לקו הירוק. נתונים אלו מדגישים את ההקשר החברתי-אמוני בתופעת תרומת הכליה בישראל ומעלים שאלות בנוגע לתפקיד האמונה הדתית ומשמעותה במעשה התרומה. בהיבט הזה, מבקש מחקר זה ללמוד על מקומה של תפיסת האמונה הדתית של התורמים בחוויית התרומה. בכך הוא יוסיף לשדה המחקר תחום דעת המחבר בין אמונה למחשבה פסיכואנליטית ויוסיף על הבנת מקומה של האמונה בזוגיות.

בהתאם לכך, המחקר מתמקד בניתוח ההיבטים האישיים של חוויית התרומה,  בדינמיקה הזוגית שאפשרה אותה ובמשמעות הדתית-רוחנית שמיוחסת למעשה זה. שאלת המחקר היא: מהי חוויתם של בני זוג תורמי כליה לזרים, וכיצד הם תופסים את משמעות התרומה ברמה האישית, הזוגית והאמונית? מתוך כך, מה ניתן ללמוד מתפיסות אלו על המניעים והמשמעויות של מעשה התרומה? המחקר עושה שימוש בפריזמה פסיכואנליטית כדי להעמיק בהבנת הדינמיקות הרגשיות והאמוניות של תופעה זו.

המחקר נערך בגישה איכותנית ובמסגרתו נותחו ראיונות עומק עם 9 זוגות דתיים-לאומיים (סה"כ 18 ראיונות), ששניהם תרמו כליה לאדם זר. המשתתפים היו בני 40 בממוצע בעת התרומה, כולם הורים ובעלי אורח חיים המשלב אמונה דתית ומעורבות חברתית. התרומות התרחשו בטווחים שונים של זמן זה מזה, ולעיתים בהשפעת בן או בת הזוג שתרמו ראשונים. הממצאים מראים כי תרומת הכליה היא אקט מורכב ורב-ממדי, המשלב מניעים אישיים של חיפוש משמעות וסיפוק, ערכים זוגיים של שותפות ותמיכה הדדית, ואמונה דתית עמוקה. עבור המרואיינים, התרומה שיקפה מחויבות לערכים של חסד, ערבות הדדית ו"תיקון עולם", תוך יצירת תחושת ערך עצמי, משמעות אישית וחיזוק הזוגיות.

ניתוח הממצאים מנקודת מבט פסיכואנליטית הציע פרשנויות מגוונות. המושג "תיקון עולם" קיבל פרשנויות רב-ממדיות בקרב המשתתפים במחקר, שהתייחסו למושג זה בשני מישורים מקבילים: האחד כמושג דתי-יהודי המבטא אחריות קולקטיבית לשיפור החברה והעולם, והשני כתהליך אישי של צמיחה, התפתחות וריפוי פנימי. במחקר הנוכחי, בחנתי את המושג מנקודת מבט פסיכואנליטית, באמצעות הגותם של פרויד, קליין וקוהוט. לצידם הוצעה פרשנות מבית מדרשה של רות נצר. על פי פרויד ניתן לראות בתרומה ביטוי לסובלימציה – המרת דחפים למעשה מוסרי וחברתי, דרכה מושג "תיקון". באמצעות קליין ניתן לראות בתרומה ביטוי להשגת תחושת "תיקון" למה שנהרס, דרך להשגת ריצוי ופיצוי על אשמה. מהגותו של קוהוט ניתן לראות בתרומה ביטוי להשגת משמעות ושלמות. רות נצר מציעה כי מעשה התרומה מצביע על שילוב שבין המימדים האישי והאוניברסלי, בשאיפה להידמות לאל דרך חסד. דברי המרואיינים מצביעים על כך שהם ראו בתרומתם שליחות המגשרת בין המימד האישי לזוגי, בין האישי לחברתי ובין האנושי לאלוהי, כאקט המשלב ריפוי אישי ותרומה חברתית, תוך התעלות מעל צרכי העצמי לטובת האחר.

מחקר זה מציע תרומה ייחודית להבנת הקשרים בין נתינה, זוגיות ואמונה דתית. הוא מדגיש את הכוח הטרנספורמטיבי של תרומת הכליה, הן במישור הפנימי והן במישור החברתי, ומרחיב את ההבנה של פעולות נתינה כתהליכים אינטגרטיביים המשלבים דחפים, יחסים זוגיים בינאישיים, עולם ערכי ואמוני. בכך, המחקר מעשיר את השיח על תרומה הן במימד האישי אך בעיקר במימד הזוגי, הוא מעשיר את ההתייחסות למושג "תיקון עולם" ומציע הרחבה להבנתו כמעשה המשלב מוסר, רוחניות ופרקטיקה חברתית, תוך יצירת שינוי עמוק בחיי התורמים ובחברה כולה.