בחינת תרומתן של התעללות בילדות ויחס הורי לרווחה הנפשית של בוגרי מסגרות חוץ ביתיות: התפקיד הממתן של דמות ההתקשרות המשמעותית

רקע - הספרות המחקרית עוסקת רבות בהיבטים ובגורמים להוצאת ילד מהבית (Crawford & Bradley, 2016; Mishra et al., 2020) וכן, בתהליך ההוצאה והקליטה במסגרת חוץ ביתית (נגבי ובאום, 2018; הראל, עצמון ודקל, 2013). לצד זאת, מאמרים רבים עוסקים ביציאה מהפנימייה ובהשתלבות בחיים הבוגרים של החניכים (זעירא ובנבנישתי, 2008; Peled-Laskov et al., 2019). יחד עם זאת נראה כי יש התייחסות דלה לתרומת הקשרים הטיפוליים בין חניכי המסגרת החוץ ביתית לצוות הטיפולי, במונחים של תפיסת הדמויות הטיפוליות כדמויות התקשרות (גור, 2006). לפיכך, המחקר הנוכחי בחן את תרומתן של חוויות התעללות בילדות ויחס הורי לרווחה הנפשית ואת התפקיד הממתן של תפיסת דמות טיפולית כדמות התקשרות  משמעותית על קשרים אלו בקרב בוגרים שהוצאו בעבר מביתם וזאת בהשוואה לבוגרים שהוכרו ברווחה אך לא הוצאו מביתם.

שיטה - במחקר השתתפו 146 משתתפים בגילאי 21-40 - 73 בוגרי מסגרות חוץ ביתיות ו-73 בוגרים שטופלו ע"י עו"ס בקהילה אך לא הוצאו מביתם אשר ענו באופן מקוון על השאלונים הבאים: שאלון התעללות בילדות- CTQ- Childhood Trauma Questionnaire, שאלון תפיסת היחס ההורי- Parental Bonding Instrument (PBI), שאלון דמות התקשרות משמעותית- WOHTO, שאלון רצף הבריאות הנפשית המקוצר- Mental Health Continuum-Short Form (MHC-SF) ושאלון פרטים דמוגרפיים.

ממצאים - השערת המחקר הראשונה שהניחה כי יימצאו הבדלים במשתני המחקר בין בוגרים שהוצאו מביתם לבוגרים שלא הוצאו אוששה חלקית, לא נמצא הבדל במשתני המחקר בין קבוצות המחקר למעט הבדל במשתנה דאגה הורית. אלה אשר לא הוצאו למסגרת חוץ ביתית דיווחו על דאגה הורית גבוהה יותר לעומת אלה שהוצאו למסגרת חוץ ביתית. השערת המחקר השנייה סברה כי יימצא קשר שלילי בין התעללות בילדות לרווחה נפשית בבגרות. השערה זו אוששה באופן חלקי. נמצא כי קיים קשר שלילי בין התעללות רגשית לרווחה נפשית אך לא נמצא כל קשר בין התעללות פיזית/מינית לרווחה נפשית. השערת המחקר השלישית טענה שיימצא קשר חיובי בין דאגה הורית לרווחה נפשית וקשר שלילי בין הגנת יתר הורית לרווחה נפשית. השערה זו אוששה באופן חלקי. בעוד שנמצא קשר חיובי בין דאגה הורית לרווחה נפשית לא נמצא קשר בין הגנת יתר הורית לרווחה נפשית בבגרות. השערת המחקר הרביעית טענה כי   תפיסת דמות טיפולית כדמות התקשרות משמעותית תמתן את הקשר בין חוויות התעללות בילדות ויחס הורי לרווחה הנפשית בקרב בוגרים שהוצאו מביתם בילדותם. השערת מחקר זו לא אוששה. יתרה מזאת, בניתוח אינטראקציה בין הגנת יתר הורית ותפיסת דמות התקשרות טיפולית משמעותית נמצא כי בוגרי מסגרות חוץ ביתיות שדיווחו על הגנת יתר הורית יחד עם תפיסת דמות טיפולית במסגרת החוץ ביתית כדמות התקשרות משמעותית דיווחו גם על רווחה נפשית נמוכה יותר בבגרות בהשוואה לבוגרים שלא הוצאו מביתם.

מסקנות - מחקר זה הטיל אור על חייהם הבוגרים של ילדים שהוצאו מביתם למסגרת חוץ ביתית, מתוך גישה הבוחנת את הקשר בין התעללות בילדות ותפיסת היחס ההורי לרווחה הנפשית שלהם בבגרות. בנוסף, תרומתו העיקרית של מחקר זה לשדה התאורטי כמו גם הפרקטי נובעת מממצאי ניתוח האינטראקציה בין הגנת יתר הורית ודמות התקשרות טיפולית והקשר של אינטראקציה זו לרווחה נפשית נמוכה בבגרות. מחקרים שנערכו בנושא השמה חוץ ביתית עסקו בתהליך היציאה מהבית וההסתגלות במסגרת החדשה, הן מההיבט של הילד והן מההיבט של ההורים, כמו גם בחייהם הבוגרים של יוצאי מסגרות חוץ ביתיות. תוצאות האינטראקציה מוסברות באמצעות המונח "קונפליקט נאמנויות"- מונח זה עשוי להסביר את החוויה של הילד בעת הוצאתו מהבית ובתהליך ההיקשרות שלו עם המסגרת ודמות התקשרות משמעותית נוספת למערכת היחסים עם הוריו.

לסיום, ממצאי המחקר עשויים לסייע בפיתוח מענים טיפוליים מותאמים עבור ילדים שמוצאים מביתם וכמו כן, לסלול דרך למחקרים נוספים בנושא זה.