English שלחו לחבר

תרומתם של משאבים אישיים וחברתיים סובייקטיביים לרווחתם הנפשית של אבות לאחר לידה

סטודנט/ית
עמיאל מיכל
שנה
2021
תואר
MA
תקציר

אבהות הנה אחד התפקידים המרכזיים שהגבר ממלא בחייו והנה שלב משמעותי בחיים שעשוי לתרום לתחושות וחוויות חיוביות ומספקות לצד תחושות שליליות ומלחיצות בשל שינויים בתחומי החיים השונים (Nelson, Kushlev, & Lyubomirsky, 2014; Saxbe & Goldenberg, 2018) ובכך להביא לנסיגה ברווחתם הנפשית של אבות (Deave & Johnson, 2008). מכיוון שרווחתם הנפשית של אבות נמצאה כקשורה לתפקודם האישי ולהתפתחותו התקינה של התינוק, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את רווחתם הנפשית של אבות בשנה הראשונה שלאחר לידת תינוקם.

המחקר התבסס על מודל ה-PERMA Positive emotion, Engagement,) (Relationships, Meaning and Accomplishment) של סליגמן (Seligman, 2011) כמודל מארגן לבדיקת היבטים סובייקטיביים של איכויות וחוזקות אישיות וחברתיות, שיחדיו מחזקים ותורמים לרווחה הנפשית של האדם. במחקר נבדקו תרומתם של חמישה משתנים אישיים וחברתיים סובייקטיביים לרווחתו הנפשית של האב בשנתו הראשונה לאחר לידת תינוקו: שביעות רצון מהזוגיות, מעורבות אבהית, תמיכה חברתית, משמעות בחיים ותפיסת מסוגלות הורית. ההשערות היו כי ככל ששביעות הרצון מהזוגיות, המעורבות האבהית, התמיכה החברתית, תחושת המשמעות בחיים ותפיסת המסוגלות ההורית יהיו גבוהות יותר, כך הרווחה הנפשית תהיה גבוהה יותר. בנוסף, תפיסת המסוגלות ההורית נבחנה כמשתנה מתווך בקשר שבין תמיכה חברתית לרווחה נפשית. מעבר לכך, נבחנה שאלת מחקר האם תפיסת המסוגלות ההורית תהווה גורם מתווך בקשר שבין מעורבות אבהית לרווחה נפשית.

המחקר היה מחקר חתך כמותי. שאלונים לדיווח עצמי הועברו לאבות במהלך השנה הראשונה לאחר לידת תינוקם, באמצעות הרשתות החברתיות ו- 154 אבות ענו על השאלון. השאלונים כללו שאלות דמוגרפיות וכן שאלונים ספציפיים לגבי כל אחד ממשתני המחקר: רווחה נפשית (המשתנה התלוי), שביעות רצון מהזוגיות, מעורבות אבהית, תמיכה חברתית, משמעות בחיים ותפיסת מסוגלות עצמית הורית (המשתנים הבלתי תלויים).

ממצאים: נמצא כי המשתנים שביעות רצון מהזוגיות, תמיכה חברתית, תחושת משמעות בחיים ותפיסת מסוגלות הורית תרמו באופן חיובי מובהק להסבר השונות ברווחתם הנפשית של אבות לאחר לידה. לעומת משתנים אלו, הקשר בין מעורבות אבהית לרווחה נפשית הנו מורכב: לא נמצא קשר ישיר בין השניים אולם ברגרסיה נמצא קשר שלילי ביניהם שהפך לחיובי בתיווך משתנה תחושת המסוגלות ההורית. בנוסף, בדיקת קשרי התיווך העלתה כי תפיסת המסוגלות ההורית תיווכה באופן חלקי את הקשר בין המעורבות האבהית לרווחה הנפשית וכן את הקשר בין תמיכה חברתית לרווחה נפשית. לבסוף, באשר למשתני הבקרה, נמצא קשר שלילי בין גיל ורווחה נפשית, וכן רמת הרווחה הנפשית של אבות שהתגוררו ביישוב קהילתי היתה גבוהה מרמת הרווחה הנפשית של אבות שהתגוררו בעיר, במושב ו/או בקיבוץ.

מסקנות: מחקר זה תורם לגוף הידע העוסק ברווחה נפשית של אבות לאחר לידה, גוף ידע שהוזנח בעבר ושהולך ומתפתח בשנים האחרונות. ממצאי המחקר מעידים על חשיבותם של המשתנים שביעות רצון מהזוגיות, מעורבות אבהית, תמיכה חברתית, משמעות בחיים ותפיסת מסוגלות עצמית הורית לרווחה הנפשית של אבות לאחר לידה. לפיכך, מומלץ, בהתאם למודל ה-PERMA, להתמקד באיכויות ובחוזקות של אבות לאחר לידה בכדי לקדם את רווחתם הנפשית. בנוסף, מומלץ לבנות תכניות התערבות ייחודית לאבות אלו שיסייעו להם עוד בטרם התפרצות קשיים שההורות מביאה עמה, לצד הדברים החיוביים שבהורות. כך, מומלץ לשלב אבות בקבוצות העוסקות בהכנה רגשית לקראת הלידה ו/או בהתמודדות לאחר לידה, מה שיאפשר קבלת כלים שיחזקו את ביטחונם ויסייעו להם במעורבותם האבהית ובהגברת תפיסת מסוגלותם העצמית, וכן יאפשר תמיכה חברתית ובחינת המשמעות בחיים עם הצטרפות התינוק ואולי אף הבנייתה מחדש. בנוסף, חשוב שאנשי המקצוע יציעו התערבויות זוגיות בנושא הצטרפות ילד חדש למשפחה. לאור הממצאים הקשורים למשתנים הסוציו-דמוגרפיים, ישנה חשיבות שהמענים יינתנו בהתאם לקבוצות גיל ולמקום המגורים. לצד זאת, מומלץ להפיץ ולהעלות למודעות ציבורית את חשיבותה של הרווחה הנפשית של אבות לאחר לידה, כך שבמידת הצורך יהיה ניתן לזהות ולטפל בצרכים ובהתמודדויות בצורה הטובה ביותר. במישור המחקרי, לאור העובדה שהמחקר אודות רווחתם הנפשית של אבות לאחר לידה הנו מזערי ומחקר זה בחן לראשונה את מודל ה-PERMA בקרב אבות לאחר לידה, מומלץ להמשיך ולחקור מודל זה בקרב אוכלוסייה רחבה יותר, בכדי לאפשר דיוק רב יותר בהבנת צרכיה של אוכלוסייה זו ובניית המענים המתאימים והמסייעים לרווחה הנפשית עוד בטרם התפרצות הקשיים.

תאריך עדכון אחרון : 04/04/2021