תרומתם של משאבים אישיים (הערכה עצמית, יכולת מנהיגות ותחושת שליטה) ומשאבים חברתיים (שייכות לקהילה ותמיכה חברתית) לרווחה אישית, בקרב סטודנטים הלוקחים חלק בפעילות כפרי סטודנטים
בשנים האחרונות מתפתחת בישראל תופעת כפרי סטודנטים. מדובר בקהילות סטודנטים בערים וביישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך, המקיימות חיי קהילה ומשלבות עשייה חברתית במקביל לתואר האקדמי. לכפרים שתי מטרות מרכזיות: א. חיזוק תושבי השכונה בה הם ממוקמים ותדמיתה, תוך חיזוק תחושת הקהילתיות והשייכות למקום. ב. חיזוק והעצמת הסטודנטים הפעילים בכפר, תוך יצירת מנהיגות פעילה ומעורבת חברתית וחיזוק הקשר של הסטודנטים למקום (אילים, 2019; יחד באריאל, 2019; קדמה, 2019; תוצרת הארץ, 2019).
מטרת המחקר הינה לבחון את תרומתם של משאבים אישיים (הערכה עצמית, תחושת שליטה ויכולת מנהיגות) ומשאבים חברתיים (שייכות לקהילה ותמיכה חברתית) לרווחה אישית בקרב סטודנטים בכפרי סטודנטים.
שתי תאוריות עומדות בבסיס המחקר: תאוריית ההון החברתי ותאוריית המערכות החברתיות. תאוריית ההון החברתי מבחינה בין הון אנושי להון חברתי (שינה, 2002; תלמוד ובראט,2003) ומספקת את הרציונל לבחירת המשתנים הספציפיים והקשרים ביניהם. במחקר זה, המשאבים האישיים הערכת עצמית, תחושת שליטה ויכולת מנהיגות הם חלק ממרכיבי ההון האנושי של האדם והמשאבים החברתיים שייכות לקהילה ותמיכה חברתית מתייחסים להונו החברתי.
תאוריית המערכות החברתיות מגדירה את המבנה הכללי של המודל התאורטי. על פי תאוריה זו יש להתייחס לפרטים ולמבנים חברתיים כמערכות אשר מקיימות יחסי גומלין עם הסביבה. לכל מערכת ישנן תשומות אשר עוברות עיבוד ברמת תהליך ההמרה, המכיל את משאביה הקיימים של המערכת. תהליך ההמרה משפיע על תפוקות המערכת (בן-צור, 2004). כאשר מתייחסים לאדם כמערכת, התשומות הינן משתני הרקע והמשאבים האישיים. תהליך ההמרה כולל את המשאבים החברתיים ולאחר תהליך העיבוד מתקבלות התפוקות (ינוב, 1992; סמואל, 1996). התפוקה במחקר זה הינה רווחה אישית.
השערות המחקר היו שיימצאו קשרים חיוביים בין משתני התשומות ומשתני תהליך ההמרה לבין התפוקה של רווחה אישית. הכוונה היא שככל שהמשאבים האישיים (הערכה עצמית, תחושת שליטה ויכולת מנהיגות( והמשאבים החברתיים )שייכות לקהילה ותמיכה חברתית ( יהיו גבוהים יותר, כך הרווחה האישית תהיה גבוהה יותר.
בנוסף, שוער כי יימצא קשר חיובי בין המשאבים האישיים (התשומות) לבין המשאבים החברתיים (תהליך ההמרה), כך שככל שהמשאבים האישיים יהיו גבוהים יותר, המשאבים החברתיים יהיו גבוהים יותר. המחקר אף בחן האם המשתנים החברתיים מתווכים בין המשתנים האישיים לבין הרווחה האישית.
המחקר הינו כמותני – מתאמי והתבצע כסקר רוחב בנקודת זמן אחת. השתתפו בו 300 סטודנטים מכל הארץ הלוקחים חלק בתוכנית כפרי הסטודנטים. איסוף הנתונים התבצע על ידי שאלונים ודגימת המשתתפים במחקר נעשתה בשיטת "מדגם נוחות".
תוצאות המחקר מראות כי הן המשאבים האישיים והן המשאבים החברתיים הינם בעלי קשר חיובי מובהק לרווחה אישית. כמו כן, נמצא קשר חיובי מובהק בין המשאבים האישיים למשאבים החברתיים, למעט בין תחושת שליטה לשייכות לקהילה. בניגוד למצופה, המשאב האישי תחושת שליטה אינו בעל קשר מובהק לשייכות לקהילה.
בנוסף, נמצא אפקט עקיף בין הערכה עצמית לרווחה אישית דרך תמיכה חברתית.
כמו כן, נמצא אפקט עקיף בין יכולת מנהיגות לרווחה אישית דרך שייכות לקהילה ודרך תמיכה חברתית. לא נמצא אפקט ישיר ביניהם, דבר המעיד על כך שהמשתנים שייכות לקהילה ותמיכה חברתית מתווכים תיווך מלא בין יכולת מנהיגות לבין רווחה אישית.
בדיון ניתנו הסברים ופרשנויות לממצאים שאוששו את ההשערות, לממצאים שאוששו את ההשערות באופן חלקי ולאלה שלא אוששו את ההשערות. מחקר חלוץ זה מוסיף ידע לפרוייקט חדשני שעדיין לא נחקר ומאפשר לבדוק את תרומת המשאבים האישיים והחברתיים לרווחה אישית בקרב סטודנטים החיים ומתנדבים באיזורי מצוקה. הבנת הגורמים התורמים לרווחה אישית בקרב סטודנטים אלה תסייע באיתור סטודנטים ובפיתוח המעטפת הניתנת להם.
המחקר אף תורם לפיתוח הידע והרחבת הפרקטיקה של העבודה הסוציאלית הקהילתית. זאת, בכך שהוא בוחן פעילים קהילתיים באיזורי מצוקה ואת השפעת השייכות לקהילה והתמיכה החברתית על רווחתם האישית. כמו כן, הוא יכול לסייע לעובדים סוציאליים קהילתיים לבחון פיתוח נוסף של כפרי סטודנטים או מסגרות דומות.
תאריך עדכון אחרון : 28/07/2021
