השפעת פסיכותרפיה ביניאישית (IPT) על רמת דיכאון לאחר לידה, תפיסת מסוגלות עצמית ותפיסת רמת תפקוד בקרב נשים עם תסמיני דיכאון לאחר לידה

דיכאון לאחר לידה (דל"ל) הינה הפרעה נפשית הפוגעת בכ-10%-20% מנשים לאחר לידה, הינה בעלת השפעה שלילית על התינוק ועל כל המשפחה, מתבטאת, בין השאר, בירידה ברמת התפקוד של האישה ונמצאה כקשורה באופן שלילי לתפיסת המסוגלות העצמית שלה. פסיכותרפיה בינאישית (IPT) נמצאה כיעילה לטיפול בדל"ל, אולם טרם נבדקה ביחס להעלאת תפיסת המסוגלות העצמית ורמת התפקוד של האישה. מחקר זה היה חלק ממחקר פיילוט שנעשה בשיתוף מכבי שירותי בריאות. מטרת המחקר הייתה בדיקת אפקטיביות שיטת הטיפול הבינאישית (IPT), היתכנותו והתאמתו להטמעה על ידי עובדות סוציאליות בשירות, בחן את השפעת טיפול ה-IPT על רמת תסמיני דל"ל, תפיסת המסוגלות העצמית של האישה ותפיסתה את רמת התפקוד שלה וכן בדק את הקשרים שבין רמת תסמיני דל"ל, רמת תפקוד ותפיסת מסוגלות עצמית.

המחקר נערך במרפאות ראשוניות של קופ"ח מכבי. עשרים ושבע (27) נשים, שנמצאו כבעלות תסמינים של דל"ל וכזקוקות לטיפול, גויסו למחקר. לאחר שארבע נשים פרשו מהמחקר, תשע קיבלו טיפול בגישת ה-IPT על ידי עובדות סוציאליות (עו"סיות), שהוכשרו להעניק טיפול זה, ו-14  קיבלו את הטיפול הרגיל הניתן במצבי דל"ל על ידי עו"סיות אחרות. הנשים מילאו שאלונים לפני הטיפול, בסיום הטיפול וחודש לאחר סיום הטיפול  לצורך מעקב אחר תסמיני הדיכאון ומדידת תפיסת המסוגלות העצמית ותפיסת רמת התפקוד לגבי תפקודים הרלוונטיים לתחומי אחריותן בבית, לטיפול בתינוק ובילדים נוספים, ולמערכות יחסים.

במחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הטיפול ב-IPT לבין קבוצת הביקורת ברמת תסמיני הדל"ל ובתפיסת המסוגלות העצמית. הבדל מובהק בין הקבוצות נמצא ברמת התפקוד הכללי הנתפסת, כאשר רמת התפקוד הנתפסת של קבוצת הביקורת היתה גבוהה יותר בסיום הטיפול וחודש לאחר סיום הטיפול מזו של קבוצת ה IPT. בנוסף, נמצא קשר שלילי מובהק בין תפיסת מסוגלות עצמית לבין רמת תסמיני דל"ל בסיום הטיפול וחודש לאחר סיום הטיפול.