חוויותיהן של נשים זקנות הסובלות מהפרעת הימורים

המהפכה הדמוגרפית היא אחד ממאפייני המאה העשרים. תוחלת החיים של האוכלוסייה וממוצע שנות החיים עלו במידה ניכרת. ההזדקנות טומנת בחובה אתגרים רבים, מחד זו יכולה להיות תקופת צמיחה והתפתחות אישית אך מאידך גיסא, זו יכולה להיות תקופה של הישרדות ואבל על השינויים והאובדנים. נשים זקנות מהוות נתח הולך וגדל מהאוכלוסייה הכללית. נשים מתמודדות בשנים האחרונות לחייהן עם מגבלות פיזיות, תפקודיות ופסיכולוגיות. 

הימורים נחשבים כפעילות חברתית נפוצה בקרב זקנים. תעשיית ההימורים נחלה הצלחה במשיכת זקנים בכלל וזקנות בפרט להמר. עבור חלק מהאנשים, הימורים הופכים להיות יותר מפעילות בידור, אשר גורמת לאובדן שליטה, הרס כלכלי ועלולה לגרום להתדרדרות להפרעת הימורים.

מטרת המחקר הנוכחי הינה להבין את תפיסת הזהות בקרב נשים זקנות הסובלות מהפרעת הימורים וחוויתן הטיפולית, כפי שעלתה מתוך סיפורי חייהן. זאת, תוך התמקדות וניסיון לתת מענה לשאלות המחקר, מהם מאפייניהן הייחודיים ומקומה של חווית ההימורים והטיפול בגיל זה, אשר על אף המודעות לקיומה טרם נחקרה במידה מספקת מבחינה אמפירית בשדה המחקר בעולם בכלל ובישראל בפרט. בהמשך לכך, בשל מיעוט המחקרים בתחום זה, נבחרה שיטת מחקר איכותנית, המתבססת על ניתוח סיפוריי החיים מתוך הפרדיגמה הנרטיבית (ספקטור – מרזל, 2010 א' ; Josselson, 1995; Rosenthal, 1993). הנראטיב המציב במרכז את החוויה הסובייקטיבית ואת הפרשנויות של האדם הזקן עצמו, יכול להביא, להעצמתן של הנשים הזקנות הסובלות מהפרעת הימורים, השמעת קולן, סיוע בחקר הזהות וכינונה והבנת תופעת הפרעת ההימורים בקונטקסט חברתי רחב יותר.

המחקר התבצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם 15 נשים בגילאים: 60 ומעלה אשר אובחנו כסובלות מהפרעת הימורים ופנייתן לטיפול התרחשה בגיל 60 ומעלה ומטופלות או טופלו בעבר במרכזי טיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, עמותת "אפשר" ברחבי הארץ. זאת, תוך שימת דגש על שיטת דגימה מכוונת (purposeful sample), אשר בה אוכלוסיית המחקר נבחרת בכוונה ובאופן מוקפד בכדי לספק מידע אשר רלוונטי במיוחד לשאלה ומטרת המחקר. ניתוח הראיונות התבסס על שתי שיטות: הראשונה, המודל המרובע (ליבליך, תובל-משיח, וזילבר, 2010), אשר מתוכו נעשה שימוש בגישה ההוליסטית- שכללה התייחסות לתוכן ולצורה. בנוסף, נעשה שימוש בניתוח קטגוריאלי תוכני אשר סייע במציאת התמות המרכזיות. השיטה השנייה, התבססה על המודל הפרשני של מנגנוני הברירה הנרטיבית (ספקטור-מרזל ג', 2010).

 ניתוח הממצאים העלה ארבעה נרטיבים של זהות נשית וארבע תמות שחזרו על עצמן ואותרו מקרב הראיונות השונים. התמה הראשונה אשר הייתה משותפת לכל המרואיינות, עסקה בחוויה הטיפולית. תמה זו תיארה את הקשיים שחוות הנשים דרך השלב הראשוני של הפנייה שנעשה לרוב, בכפייה ועד לחוויה במהלך הטיפול, שטומנת בחובה חשש מאינטימיות, חשיפה ואמביוולנטיות הנוגעת לתהליך השינוי והגמילה מהימורים.

שלוש התמות הבאות הן: הסיבה להימורים, זוגיות, ויחסן של הנשים לזקנה. בשונה מהתמה הראשונה אשר הייתה משותפת לכלל המרואיינות, הרי ששלוש התמות הבאות הצביעו על שונות. על רקע שונות זו הוגדרו ארבעת אבות הטיפוס: האישה יוצאת הדופן השונה מאחרות, האישה בארון, האישה המבוזבזת והאישה על הקצה. כל אחד מאבות הטיפוס מתאר נראטיב בעל מאפיין מרכזי וייחודי בזהות הנשית.

אב טיפוס האישה יוצאת הדופן השונה מאחרות, מתאר נראטיב דרמטי רומנטי, בו הגיבורה מתמודדת במהלך חייה עם סידרה של אתגרים באמצעות כישוריה וכוחותיה. אישה זו, התאפיינה בזהות נשית אשר במרכזה מרכיב של עצמאות. מגיל צעיר לא הלכה במסלול קונבנציונאלי. אישה זו בעלת מאפיין ייחודי שהינו הרצון לשאפתנות, פריצת דרך ושייכות. היא תופסת עצמה כנורמטיבית. ההימורים היוו עבורה מקום להבליט את ייחודיותה, לפרוץ גבולות ולהשתייך אליו. בזקנה ממשיכה להיות פעילה, חשה רעננה, עולה הרצון בחיפוש מקום לשייכות, המוגשם על ידי החיבור אל קבוצת הנשים המעניק כוח וחוסן נשי.    

אב טיפוס האישה בארון, מתאר נראטיב טראגי רומנטי, בו קיים יסוד של סבל שהינו פועל יוצא של הסתרה ארוכת שנים. אישה זו, התאפיינה בזהות נשית אשר במרכזה מאפיין ייחודי שהינו, סודות ושקרים, הדחקה והסתרה של פצעיה וכאבה. ההימורים מהווים עבורה הגנה כחלק מזהות כוזבת עקב היעדר עצמי מלוכד ומגובש. הזקנה מהווה עבורה, מקום לצמיחה וגדילה כאשר לעת זקנה, עולה הרצון להסיר את המסכות ולהתמודד עם העצמי האמיתי.

אב טיפוס האישה המבוזבזת מתאר נראטיב טראגי, הרואה בסבל יסוד מרכזי ובלתי נמנע ואינו משאיר מקום להתפתחויות בעתיד. אישה זו, התאפיינה בזהות נשית אשר במרכזה מאפיין ייחודי שהינו חווית ההחמצה ותחושת סבל המלווה בדיכאון, כאב ותסכול על חייה שהתבזבזו. דרך ההימורים היא רוצה לנקום בקרובים אליה, להשיג שליטה ולהחזיר את ביטחונה העצמי. הזקנה עבור אישה זו היא עצובה וחסרת משמעות כיוון שאינה מצליחה לצאת ממעגל הסבל והריקנות.

האב הטיפוס האחרון הינו, האישה על הקצה אשר אף הוא מתאר נראטיב טראגי, המאופיין בתחושה של ייאוש, חוסר אונים וחוסר תקווה ההולכים ומתעצמים במהלך החיים. זהותה של אישה זו, התאפיינה במאפיין ייחודי שהינו אימפולסיביות ולקיחת סיכונים. אישה זו היא קיצונית במעשיה ולמעשה חיה על הקצה. ההימורים נעשים באופן קיצוני עד למצבים של אובדן שפיות וסיכון חיים. לעת זקנה, מתארת עצמה כילדה, חסרת אחריות אשר מתקשה לשלוט בדחפיה עד להגעה למצבים קיצוניים.   

ניתן לראות במובנים מסוימים את ארבעת אבות הטיפוס כנעים על רצף ביחס לשלוש התמות שהצביעו על שונות. כאשר התנועה על הרצף מתאפיינת בהתאמתן של הנשים לנורמה החברתית, העוצמה הרגשית ורמת הסיכון בה הן נמצאות כאשר השונות באה לידי ביטוי בעוצמת המאפיינים. כלומר, עם המעבר מאב הטיפוס הראשון, האישה יוצאת הדופן השונה מאחרות לאב הטיפוס האחרון, האישה על הקצה, הנשים מתרחקות מהנורמה החברתית, העוצמה הרגשית גדלה ורמת הסיכון בה נמצאות עולה.  

החשיבות בהגדרת אבות הטיפוס נעוצה בהבלטת השונות והייחודיות בזהות הנשית אשר יוצרת אתגר ופותחת הזדמנות להצגת חידושים בנוגע לתפיסות המקובלות. החשיבות נובעת מן התפיסה כי אין אמת אחת ומהצורך לתת מקום ליוצא הדופן. אי לכך, יש להתייחס לקבוצת הנשים הזקנות הסובלות מהפרעת הימורים כקבוצה הטרוגנית, בעלת ייחודיות, צרכים וקול משלה.

מממצאי המחקר הנוכחי בתמה העוסקת בחוויה הטיפולית, עולה כי מרבית הנשים עקב הקשיים בתהליך, נתקעות בשלבים הראשונים בהם ההתמכרות עדיין פעילה וישנה התנגדות והכחשה. לאור זאת, לא מצליחות להשלים את תהליך השינוי שכל כך חשוב ומהותי עבורן כנשים הסובלות מהפרעת הימורים בגיל הזקנה. חשוב לציין כי, כפי שעלה מממצאי המחקר, הנשים חוו את הטיפול כחוויה מטיבה שאפשרה להן מקום של קבלה, הכרה בכאבן והתחלה של תהליך שינוי שאינו מובן מאליו בגילן.

המודעות לקיומה של תפיסת הזהות הנשית בקרב נשים זקנות הסובלות מהפרעת הימורים, מקומה של חווית ההימורים והחוויה הטיפולית בגיל הזקנה והמאפיינים הייחודיים של הנשים הקשורים לפנייה לטיפול, הינה משמעותית ועשויה לתרום לנשים, בהעלאת המוטיבציה לפנות לטיפול לשירותי הפיקוח, בבחינת גיבוש אסטרטגיות להתערבות וטיפול, למטפלים, בהעשרת הידע ומתן מענה טיפולי מקצועי והולם יותר ולגופי המחקר, בעידוד מחקרים נוספים ומעמיקים בנושא זה.