השפעת המודעות למוות על נטילת סיכונים – תפקידן של תפיסות עולם תרבותיות

התנהגויות של נטילת סיכונים זוכות לחקירה נרחבת בשל ההשלכות היישומיות האפשריות לקידום צמצום ומניעת התופעה. מטרתה של סדרת המחקרים הנוכחית היתה לבחון את המנגנונים המניעים מתבגרים לעסוק בפעילויות מסתכנות באופן כללי ובאופן ספציפי בתחומים של נהיגה, שימוש בסמים, שתיית אלכוהול ופעילות מינית. אחד המניעים המוזכרים בספרות לנטייתם של בני נוער למעורבות בהתנהגויות סיכון הוא החרדה ממוות, חרדה המשותפת לכל בני האדם, ומשפיעה על עמדותיהם והתנהגותם.

המחקר הנוכחי בחן את נושא נטילת הסיכונים בגיל ההתבגרות בהתבסס על הנחות היסוד של תיאוריית ניהול האימה (Solomon, Greenberg, & Pyszczynski, 1991). על פי התיאוריה, תפיסות עולם תרבותיות מהוות מנגנון לסינון החרדה מפני המוות. המחקר הנוכחי בחן לראשונה, למיטב ידיעתינו, במסגרת תאוריה זו, את תפקידן של תפיסות עולם לאומיות בהיבט של הנכונות ליטול סיכונים. בנוסף, נבחנה במחקר הנכונות ליטול סיכונים במצבים של רמות שונות של חשיפה למוות, הן באמצעות תפעול בולטות המוות, כמקובל במרבית המחקרים שנעשו בעבר במסגרת תאוריה זו, והן באופן מציאותי, כשבולטות המוות שזורה במציאות החיים בישראל, בשגרה ובתקופת מלחמה.

 במחקר 1 השתתפו 316 מתבגרים (M=17.36, SD=0.60) ונבחנה בו ההשפעה של אזכור המוות על נכונותו של המתבגר ליטול סיכונים, תוך כדי בחינת תפקידן של תפיסות עולם לאומיות. במחקר זה הוקצו הנבדקים אקראית לארבעה תנאי ניסוי, כאשר בכל אחד מהם נחשפו המשתתפים לתפעול שונה: בולטות מוות, בולטות נושא אברסיבי (העלאה למודעות של נושא שלילי או מאיים שאינו נוגע למוות, המהווה קבוצת ביקורת), בולטות תפיסת עולם לאומית חיובית המשולבת עם בולטות מוות, ובולטות תפיסת עולם לאומית חיובית המשולבת עם נושא אברסיבי. במחקר 2  השתתפו 420 מתבגרים             (M=17.49, SD=0.63). במחקר זה נבחנה במציאות תרומת השילוב של בולטות זהות לאומית ובולטות מוות לנכונות ליטול סיכונים,  במהלך ימים המאזכרים אבל לאומי: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ולאחר שובם של בני נוער מהמסע לפולין בעקבות השואה, לעומת זמן ניטראלי (קבוצת ביקורת).  הנבדקים נכללו בארבע קבוצות המחקר על פי הזמנים שצוינו. במחקר 3 השתתפו 311 מתבגרים (M=17.61, SD=0.61). מחקר זה, שנערך לאחר תום מלחמה בישראל (מבצע "עופרת יצוקה"), בחן את תפקידן של תפיסות עולם לאומיות בהשפעת בולטות מוות מציאותית, על הנכונות ליטול סיכונים בקרב בני נוער. הנבדקים נכללו בחמש קבוצות המחקר בהתאם לרמת חשיפתם למוות: בולטות מלחמה-חשיפה ממושכת לירי טילים, בולטות מלחמה-חשיפה זמנית לירי טילים, בולטות מלחמה-ללא חשיפה לירי, בולטות מוות (ללא חשיפה לירי), תפעול אברסיבי (ללא חשיפה לירי; קבוצת ביקורת).

השערות שני המחקרים הראשונים הניחו כי בולטות מוות תגביר את נכונותם של מתבגרים ליטול סיכונים, ואילו תיקוף תפיסת עולם לאומית תפחית את נכונותם ליטול סיכון במצבים של בולטות מוות, בתנאי מעבדה ובתנאי מציאות (בימי זיכרון לאומיים). שאלת מחקר 3 הייתה האם יהיו הבדלים בין הנבדקים בנכונות ליטול סיכונים שונים, הקשורים לרמת החשיפה למוות? בכל המחקרים שוער כי בנים ידווחו על נכונות רבה יותר מבנות ליטול סיכונים.

מהממצאים עולה, כי בניגוד למשוער תפעול בולטות מוות לא הגביר את הנכונות של הנבדקים  ליטול סיכונים בהשוואה לקבוצת ביקורת ותפעול תפיסת עולם לאומית חיובית לא מיתן את הנכונות ליטול סיכונים בתחומי הסיכון השונים במצב של בולטות מוות. אולם, נמצאה השפעה ממתנת של ההזדהות עם הלאום על הנכונות ליטול סיכונים כאשר המוות איננו במודעות, במרבית תחומי הסיכון. בנוסף, תפעול תפיסת עולם לאומית מיתן את הנכונות להשתמש בסמים בקרב אלו שתחום סיכון זה רלוונטי לערכם העצמי. בניגוד לכך, תפעולים משולבים של בולטות מוות ובולטות תפיסת עולם לאומית הגבירו הנכונות להשתמש בסמים לעומת תפעול אברסיבי בקרב בנים וכן בקרב נבדקים המזדהים עם הלאום במידה רבה.   

ממצאים נוספים מורים כי ביום הזיכרון לשואה ולאחר המסע לפולין נמצאה נכונות רבה יותר ליטול סיכונים בתחומים של שתיית אלכוהול ושימוש בסמים בהתאמה. להבדיל, חשיפה ממשית לאיום המוות במלחמה הביאה לנכונות מועטה יותר לנטילת סיכונים בשתיית אלכוהול ונכונות גבוהה יותר ליטול סיכונים בפעילות מינית בהשוואה לקבוצת ביקורת. כמשוער, בכלל המחקרים בנים הביעו נכונות רבה יותר ליטול סיכונים מבנות.

תרומתו של מחקר זה בהרחבת הידע וקידום ההבנה של התנהגויות של נטילת סיכונים לאור המודעות למוות, מודעות אשר נוכחת בחיי הנפש הפנימיים ובמציאות החיצונית לה. מכאן, עולה החשיבות של בחינת רעיונות תיאוריית ניהול האימה במציאות. ייחודיותו של המחקר בכך שבוחן במציאות את הדינמיקה של מנגנונים שונים, כתפיסות עולם וחיזוק הערך העצמי, בניהול החרדה ממוות וכפי שהדבר מתבטא בהתנהגויות מסוכנות בהתבגרות. הדיון בממצאים נערך מתוך ההבנה של התנהגויות נטילת סיכונים כאמצעי לניהול חרדה ממוות בד בבד עם ניהול הצרכים ההתפתחותיים והרגשיים של המתבגרים. לממצאי המחקר השלכות יישומיות, הן לנוכח הממצאים המלמדים על הפוטנציאל הטמון בהזדהות עם הלאום במיתון של התנהגויות מסתכנות, והן לנוכח הממצאים המלמדים על הנכונות לנטילת סיכונים מוגברת בזמנים של חשיפה מציאותית משמעותית לנושא המוות. הממצאים מדגישים הצורך בתכנון התערבויות לצמצום ומניעת נטילת סיכונים ככלל, והשימוש בסמים בפרט, בזמנים בהם המציאות החיצונית מעוררת החרדה ממוות.