הקשר בין יכולת קשיבות לבין תחושת שחיקה מהתפקיד, איכות שינה ורמת דחק נתפס בקרב שוטרים במחוז ירושלים

משמעות המונח קשיבות היא מתן תשומת לב באופן מכוון לרגע הנוכחי ללא שיפוטיות. המונח מתייחס לפיתוח מתמשך של ההכרה, המודעות ומתן תשומת לב לחוויה הנוכחית בכל רגע, תוך אימוץ גישה מקבלת ופתוחה. הספרות מלמדת כי התערבויות מבוססות קשיבות נבדקו רבות בקרב אוכלוסיות שונות והציגו השפעה חיובית על מדדים פיזיולוגיים ועל תסמינים קליניים כגון חרדה, דיכאון, פוסט טראומה ודחק כרוני.

שיטור הינו עיסוק האמון על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של המדינה. שוטרים מהווים חלק ממערך מגישי העזרה הראשונה, ולכן בעבודתם השוטפת הם נקראים לזירות המאופיינות בהתרחשויות כאוטיות ונדרשים לתפעל אותן באמצעות קבלת החלטות וביצוע פעולות. תפקיד השיטור במדינת ישראל בכלל ובמחוז ירושלים בפרט מורכב אף יותר בהיותו כולל נדבכים צבאיים לצד אלו המשטרתיים. כך, השוטרים במחוז זה חשופים לאיום ביטחוני יום-יומי. לחשיפה לאירועים טראומטיים, בפרט אם נלווה להם סיכון חיים, ישנן השלכות על הבריאות הנפשית והפיזית של השוטרים. אופי עבודתם כרוך במידה רבה של דחק, דבר אשר מעמיד אותם ברמת סיכון גבוהה בכל הקשור לפיתוח תסמינים בריאותיים, הן פיזיים והן נפשיים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. 

מחקר זה בחן את תרומתה של יכולת קשיבות לשיפור תחושת שחיקה מהתפקיד ומדדי איכות שינה וכן את תפקיד הדחק כמשתנה המתווך את השינויים בקרב שוטרים ממחוז ירושלים, אשר במסגרת תפקידם אמונים על השמירה והסדר ונחשפים מדי יום לדחק ולאתגרים מורכבים. ייחודיותו של המחקר הנוכחי טמונה בבחינת תרומתה של יכולת קשיבות, כלומר יכולת הקיימת באדם, ללא התערבות או תרגול מכל סוג, לצד זיהוי משתנה הדחק כמנגנון שדרכו פועלת יכולת הקשיבות והתאמת ההתערבויות בהמשך לכך.

במחקר כמותני זה השתתפו 61 שוטרי סיור במחוז ירושלים, 49 גברים ו- 12 נשים, בטווח הגילים 55-22 כאשר הגיל הממוצע הינו 35.16. איסוף הנתונים התבצע על ידי מילוי עצמי של שאלון רקע, שאלון למדידת שחיקה, שאלון לבחינת מדדי איכות שינה ושאלון דחק נתפס. השאלונים הועברו באופן פרונטלי ומולאו על ידי השוטרים בהתנדבות. יצוין כי מחקר זה הנו חלק ממחקר רחב יותר שבו נערכה התערבות מבוססת קשיבות ובחינת מדדים נוספים בפרקי זמן שונים בקרב אוכלוסייה זו, כאשר המחקר הנוכחי התמקד בבדיקת הקשרים בנקודת זמן אחת: טרום ההתערבות. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות תוכנת SPSS (גרסה 27) ובאמצעות תוסף Process (גרסה 4.2).

ממצאי המחקר הראו כי קשיבות קשורה באופן שלילי לשחיקה מהתפקיד, להפרעות שינה ולרמת הדחק הנתפס: ככל שרמת הקשיבות גבוהה יותר, כך רמת הדחק הנתפס, השחיקה מהתפקיד והפרעות השינה נמוכות יותר. מבין מרכיבי שאלון הקשיבות, נמצאו קשרים חזקים במיוחד עם הציון הכללי וכן עם מרכיב הקשיבות "תיאור". בנוסף, נמצא כי רמת הדחק הנתפס קשורה באופן חיובי לשחיקה מהתפקיד ולהפרעות שינה: ככל שרמת הדחק הנתפס גבוהה יותר, כך השחיקה מהתפקיד והפרעות השינה גבוהות יותר. לבסוף, נמצא קשר חיובי מובהק בין שחיקה מהתפקיד ובין הפרעות שינה. באשר לתיווך, נמצא כי דחק נתפס מתווך באופן מלא את הקשר בין רמת הקשיבות לבין  שחיקה מהתפקיד. כמו כן, דחק נתפס מתווך באופן מלא את הקשר בין רמת הקשיבות לבין הפרעות שינה.

ממצאי המחקר מלמדים על הצורך בטיפוח מיומנויות קשיבות, גם אלו הקיימות בקרב אוכלוסיית השוטרים במחוז ירושלים, במטרה לשפר עם תחושתם האישית במסגרת תפקידם ואולי אף לשמש כגורם חוסן מפני השלכות שליליות לבריאותם ולרווחתם הנפשית. לצד זאת, מן המחקר עולה כי יש לדייק ולהתאים את הטכניקות לשיפור מדדי קשיבות כך שיתאימו באופן מיטבי יותר לצרכיהן של אוכלוסיות מגוונות ובהקשרים שונים. יודגש כי מדובר בהתערבות קלה יחסית ליישום ועל כן הערכה שיטתית של יעילותה הינה בעלת פוטנציאל לתרומה משמעותית בצמצום שחיקה ודחק ובשיפור איכות השינה בקרב שוטרי הסיור ממחוז ירושלים בפרט ואנשי כוחות הביטחון בכלל.