הבניית זהות גברית בישיבות הסדר

ישיבות הסדר הינן מוסדות על-תיכוניים ללימוד תורה במדינת ישראל, בהם לומדים בוגרי תיכונים מן הציונות הדתית כחמש שנים בשילוב שירות צבאי מקוצר. הישיבות הינן מוסדות כל-גבריים, בהם רוב העיסוק מוקדש ללימוד תורה, תוך שהות ממושכת בישיבה בתביעה טוטאלית ללימוד. שנות הלימוד בישיבה, שנות ה'בגרות הצעירה' ('young adulthood'), מהוות שנים מעצבות ומכוננות בגיבוש הזהות של בחורי הישיבות. אחד מרבדי הזהות המרכזיים שמתגבשים בתקופה זו היא הזהות הגברית. המושג 'גבריות' משמש לתיאור מכלול תכונות ומאפיינים המקושרים חברתית ותרבותית למין הגברי, כאשר 'זהות גברית' משמעה התפיסה של אדם את עצמו כגבר, סביב הציפיות, הנורמות והתפקידים אותם מייעדת לו החברה. ישנן שתי גישות עיקריות אודות הדרך בה מתגבשת 'גבריות', הגישה המהותנית-מסורתית והגישה ההבנייתית, המניחה כי מגדר מושפע מההקשר החברתי, ומחקר זה נעשה על פי עקרונותיה.

מחקר איכותני זה מבקש לחקור את הבניית הזהות הגברית בישיבות הסדר כפי שמשתקפת מחווייתם של בוגרי ישיבות: כיצד תופסים בוגרי ישיבות את המאפיינים של הזהות הגברית בישיבות הסדר ואת הדרכים בהן היא מובנית, ומהן ההשלכות על חייהם, לתפיסתם אל מול הזהות הגברית. במחקר השתתפו חמישה-עשר בוגרי ישיבות הסדר, כשנה עד חמש שנים מסיום לימודיהם בישיבה, שלמדו בישיבות מזרמים שונים בציונות הדתית. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי-מובנים, וממצאי המחקר נותחו בניתוח תמטי בגישה פנומנולוגית ומתוך ראייה ביקורתית.

ממצאי המחקר מעלים שלושה נושאים מרכזיים. הנושא הראשון מציג תמונה גברית מורכבת, ומלמד על הבנייה של גבריות 'אחרת' מן הגבריות הצבאית המוכרת לנחקרים, המאופיינת בעדינות ורגישות. תכונות אלו נוצרות הן על ידי מסרים גלויים והן דרך מבנה הלימוד. יחד עם זאת, מן הממצא עולה שתכונות שנחשבות 'גבריות' בשדה הצבאי מחלחלות אל שדה הישיבה. ממצא זה מוסיף ומעלה כי על אף שישנם מאפיינים ייחודיים לגבריות בישיבות, היחס לנשים הוא ברובו מהותני-היררכי. בנוסף, נחקרים שונים הציגו קול אמביוולנטי אל מול הגבריות ה'אחרת' - מחד נמצאה רווחה וקבלה של צורה זו, ומאידך נמצא מתח מול החברה שמחוץ לישיבה שאינה מקבלת צורה גברית זו.

הנושא השני מציג תמונה של היחס למיניות גברית וגוף בישיבה. ממצא זה מעלה כי ישנה משיכה לכיוונים שונים בעיסוק המיני הגלוי בישיבה, בין היעדר כמעט גורף של עיסוק ישיר במיניות לבין התמרת המיניות למרחבי לימוד. בנוסף, הממצא מציג חוויה אמביוולנטית בקרב נחקרים מול היעדר הנשים מן המרחב הישיבתי, בין חוויית הנמכה יצרית לבין העצמה ועוררות מינית מוגברת. כמו כן, מן הממצא עולה יחס של התכחשות והתעלמות מן הגוף וצרכיו באופן נרחב, יחד עם קולות יחידאים המגלים חיבור חריג אל הגוף הגברי. מאיסוף הממצא נראה כי ישנו ניסיון לייצר מעין גבר 'א-מיני', אך ניסיון זה מביא לעיתים דווקא ל'היפר-מיניות' גברית.

הנושא השלישי מציג תמונה של דמות המופת הגברית אליה מחנכים בישיבה. ממצא זה מעלה כי 'הגבר האידיאלי' בישיבה הוא למדן בעל עליונות אינטלקטואלית, הכוונה שבאה דרך ציפיות גלויות וסמויות, ודרך מבנה הישיבה. מן הממצא עולה כי הפרקטיקה השגרתית בישיבה של לימוד טוטאלי ואינטנסיבי, מעצימה ניסיון להבניית גבריות 'אומניפוטנטית' שחורגת מגבולותיה. נחקרים שונים הציגו חוויה אמביוולנטית מול הכוונה זו, כאשר מחד תביעת הלמדנות והטוטאליות מעצימה חווית חוסר ותסכול, ומאידך מתוארת חוויה חיובית, ששמה דגש על ההתפתחות האישית, עצמאות והתעלות רוחנית.

פרק הדיון מוביל למסקנות המחקר לאור הספרות התיאורטית בנושא. הגבריות הישיבתית ה'נשית' מתכתבת עם הגבריות ה'יהודית' הבית-מדרשית, שתוארה כבעלת מאפיינים נשיים. במקביל, המאפיינים הגבריים 'הסטריאוטיפים' מיישרים קו עם גבריות ישראלית-צבאית ששדה הקרב הוא מקור כוחה ודימוייה. ביקשתי להציע כי הצירוף של התכונות השונות, שלכאורה סותרות זו את זו, משקף מודל גברי מורכב בו הגבריות משלבת צורות גבריות הפכיות במתח דיאלקטי ביניהן.

ה'גבריות המינית' מתכתבת עם הקשר בין דתיות להתנהגות מינית כפייתית לאור מושג 'דיכוי המחשבות', שיוצר בצורות שונות את הפעולה ההפוכה. בנוסף, אפיון היחס לגוף הגברי העולה מן הממצאים מתכתב עם היחס בתרבות היהודית הבית-מדרשית אל הגוף, ששם דגש על שליטה על הגוף והעדפת הרוחני על פני הגשמי, ובמקביל, עם הבניית הגוף הקרבי בצה"ל, ששמה דגש על שליטה בגוף, ועיצובו מחדש. ביקשתי להציע שצירוף מקורות ההשפעה השונים ביחס לגוף מכוננים יחס אמביוולנטי מתמיד, ומכוונים הבניית גופנית-גברית ייחודית ומורכבת.

את הבניית 'הגבר הלמדן האידיאלי' ביקשתי לקרוא כגבריות 'הגמונית'. הגבריות הישיבתית ניצבת כמודל של 'גברויות' במרחב הישראלי, ומנסה להתמקם כגבריות הגמונית, המאתגרת את המודל הגברי ההגמוני-צבאי בציבוריות הישראלית וכן בציבור הדתי-לאומי. לאור הממצאים המציגים תמונה גברית מורכבת, ביקשתי להציע כי החלחול של הגבריות הצבאית-קרבית אל הישיבות מבקש להנכיח מתחת לפני השטח את הגבריות הצבאית, ומנסה לאחוז את חבל הגבריות ההגמונית משני קצותיו.

לאור החוויה האמביוולנטית שהוצגה בממצאי המחקר, ביקשתי להראות כי הגבריות הלמדנית הטוטאלית מתכתבת עם תיאור הגבר המערבי כ'גיבור שביר ומפוצל', המניח כי כלפי חוץ מתאמצים גברים להציג גבריות מסוימת בעוד הם חווים כישלון וחוסר בהיחבא, כאשר שני הצדדים של התמונה הגברית מקבלים ביטוי בצורת הגבריות הישיבתית.

מחקר זה הינו ייחודי ככל המוכר לי הן בשדה חקר הגבריות, הן בשדה חקר הציונות הדתית והן בשדה חקר העבודה הסוציאלית. המחקר מהווה תרומה לחקר הגבריות דרך בחינת שדה גברי ייחודי במרחב הישראלי, ויכול לאתגר את התפיסה על צורות גבריות בישראל; וכן לחקר ישיבות ההסדר דרך ביקורת במשקפי חקר הגבריות שפחות רווחים בשדות השיח הדתיים. בנוסף, המחקר מהווה תרומה מעשית במודעות לחווייתם של תלמידי ישיבות - השלכות נפשיות, חברתיות וערכיות ביחס לזהות הגברית - וכן באפשרות להיות לעזר לבניית תוכניות טיפול והתערבות בקרב תלמידי ישיבות.