הגישה ההתייחסותית לאן? תיאוריה ויישומים קליניים

הגישה ההתייחסותית היא המקובלת ביותר היום בעולם הקליני ולפיה המטפל והמטופל הם שני סובייקטים ולא סובייקט ואובייקט כפי שסבר פרויד. המטרה היא לתת למטופל הרגשה של מפגש רגשי עם עצמו ועם המטפל. ההחלמה לפי גישה זו, תלויה במפגש הרגשי ולא ברגע של תובנה של חומר לא מודע.

אוכלוסיית היעד

עובדים סוציאליים בעלי תואר שני, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים.

מטרות ההשתלמות

להכשיר אנשי מקצוע בגישה קלינית פוסטמודרניסטית אשר נתונה בימינו להתפתחות מתמדת; לחדד מושגים כגון אובייקט, סובייקט, מפגש אינטרסובייקטיבי ועוד, תוך התייחסות יישומית לעבודה הקלינית.

תכני ההשתלמות

ההשתלמות תתייחס לגישה האינטרסובייקטיבית על מעלותיה ועל מגרעותיה; נתייחס להבנה מחודשת של מושגים מהגישה הקלאסית, עיבודם ויישומם בהתאם לגישה ההתייחסותית; נתייחס לתמות כמו: העברה והעברה נגדית, הזדהות השלכתית, הכלה, נפרדות, פרשנות ועוד, ברוח הגישה ההתייחסותית.

ההשתלמות תדון בצמיחה של הגישה ההתייחסותית מתוך גישת יחסי האובייקט. הקורס ירחיב לגבי יישומים קליניים בחדר הטיפול, תדגיש מה בין מטפל למטופל בהיעדר הגישה הפרוידיאנית הקלאסית, ותדון בפיתוחים ובחילוקי הדעות סביב יישומים אלו בספרות הפסיכואנליטית כיום. ההשתלמות תדון באפשרות לקיים קשר מטפל-מטופל הדדי אך לא שוויוני על כל המורכבות המשתמעת מכך. כמו כן, ההשתלמות תדון ב"אני השלישי" כפי שהוא בא לידי ביטוי במרחב הטיפולי שהוא המשגה מחודשת של המושג "המרחב הפוטנציאלי". ההשתלמות תתן כלים לגבי התערבויות בטיפול על בסיס גישה זו.