הקשר בין משתנים פסיכולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים לבין שימוש כפייתי באתרי היכרויות בקרב גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים

English שלחו לחבר
סטודנט/ית
קורץ הראל
שנה
2019
תואר
MA
תקציר

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, הצביעו על עלייה חדה בשימוש באתרי היכרויות באינטרנט. השימוש באתרים אלו גדול אף יותר בקרב קבוצות מיעוט על רקע נטייה מינית כגון הומוסקסואלים וביסקסואלים. התגברות השימוש באתרי היכרויות מעלה את השאלות האם השימוש בהם עשוי להפוך לכפייתי ומהם הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים לכך. עם זאת, מחקרים מעטים בלבד עסקו בגורמים העשויים להפוך את השימוש באתרים אלו לשימוש הכרוך בהתמכרות. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם גורמים פסיכולוגיים כגון דיכאון, תחושת בדידות, הומופוביה מופנמת ועיוותי חשיבה קוגניטיביים, מובילים הומוסקסואלים וביסקסואלים בישראל לשימוש כפייתי באתרי היכרויות באינטרנט.

לשם כך, התבססנו על מודל קוגניטיבי-התנהגותי המסביר שימוש פתולוגי באינטרנט (Davis, 2001), אשר בו המשתנים המסבירים הם דיכאון ובידוד חברתי, המשתנים המתווכים הם עיוותי חשיבה קוגניטיביים ומשתנה התוצאה הוא שימוש פתולוגי באינטרנט. על בסיס רעיוני זה, במטרה להעמיק את ההבנה באשר לכפייתיות השימוש באתרי היכרויות והשלכותיה על חיי היום יום, הצגנו מודל רב-משתנים שכלל מספר שינויים על בסיס המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית המחקר: המשתנה המסביר בידוד חברתי, ומשתנה התוצאה שימוש פתולוגי באינטרנט, הוחלפו במשתנים תחושת בדידות ושימוש כפייתי באתרי היכרויות (בהתאמה), ונוספו המשתנים המסבירים הומופוביה מופנמת ומסוגלות עצמית כללית, ומשתני התוצאה: זמן השימוש באתרי היכרויות ותפיסת ההפרעה של השימוש באתרים לחיי היום יום.

מדגם המחקר כלל 230 גברים הומוסקסואליים וביסקסואליים המשתמשים באתרי היכרויות. שיטת הדגימה התבססה על דגימת נוחות ועל שיטת "כדור השלג", ומשתתפי המחקר מילאו שאלונים מקוונים לדיווח עצמי ושאלון פרטים דמוגרפיים. השאלונים מולאו באופן אנונימי והופצו בקבוצות ייעודיות בפייסבוק ובאתר ההיכרויות "אטרף דייטינג". עיבוד הנתונים כלל בדיקת קשרים דו-משתניים וניתוח רב-משתני באמצעות רגרסיה היררכית בשלושה צעדים.

הממצאים העיקריים מצביעים על קשרים ישירים מובהקים בין דיכאון והומופוביה מופנמת לזמן השימוש באתרי היכרויות וכפייתיות השימוש באתרים אלו, ובין שימוש כפייתי באתרי היכרויות לתפיסה כי הם מפריעים לפעילות יום יומית. עם זאת, לא נמצאו קשרים בין תחושת בדידות ומסוגלות עצמית כללית לשימוש כפייתי באתרי היכרויות. עוד נמצא כי עיוותי חשיבה קוגניטיביים בנוגע לפעילות מינית מגבירים את כפייתיות השימוש באתרי היכרויות, וכי שני המדדים של משתנה זה: נחיצות מוגברת בסקס ומסוגלות לשלוט במחשבה על סקס, תיווכו באופן חלקי את הקשר בין דיכאון לשימוש כפייתי באתרי היכרויות, והמדד נחיצות מוגברת בסקס תיווך באופן מלא את הקשר בין דיכאון לזמן השימוש באתרים אלו. כמו כן, שימוש כפייתי באתרי היכרויות מתווך את הקשר בין שני מדדי המשתנה עיוותי חשיבה קוגניטיביים, זמן השימוש באתרים אלו והומופוביה מופנמת לבין תפיסת ההפרעה של השימוש באתרים אלו לחיי היום יום. יש לציין כי מהמחקר עלו שני ממצאים ייחודים. הראשון מצביע על קשר בין הומופוביה מופנמת לשימוש כפייתי באתרי היכרויות המוסבר בחלקו על ידי עיוותי חשיבה בנוגע לפעילות מינית, והשני על כך ש- 17.8% ממשתתפי המחקר משתמשים באופן כפייתי באתרי היכרויות. 

חשיבות המחקר נעוצה בכך שזהו מחקר ראשון מסוגו הבוחן את הקשר בין משתנים פסיכולוגיים וקוגניטיביים לכפייתיות השימוש באתרי היכרויות באינטרנט בקרב הומוסקסואלים וביסקסואלים בישראל, ואת הקשר בין שימוש כפייתי באתרי ההיכרויות לאופן שבו השימוש נתפס כמפריע לחיי היום יום. בכך, ממצאי המחקר עשויים לאפשר הבנה מעמיקה יותר להשלכות של השימוש באתרים אלו, ולעיסוק בגבול בין שימוש נורמטיבי לשימוש פתולוגי.

באשר להשלכות יישומיות, ממצאי המחקר עשויים לספק לחוקרים ומטפלים בסיס לפיתוח תוכניות טיפול ייעודיות, פרטניות וקבוצתיות, המביאות בחשבון מרכיבים הקשורים למצוקה הייחודית להומוסקסואלים וביסקסואלים, תוך אינטגרציה עם תוכניות טיפול בשדה ההתמכרות למדיה והתייחסות ספציפית למרחב הייחודי של אתרי היכרויות באינטרנט. הממצאים פותחים מרחב להתערבויות פסיכו-סוציאליות ברמת המאקרו והמיקרו אשר מטרתן להפחית את הלחץ שחוות אוכלוסיות מיעוט על רקע נטייה מינית, ואת הסטיגמה כלפי אוכלוסיות אלו, ולהתערבויות אינטרה-פסיכיות כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, וגישות נוספות המיועדות לטיפול במכורים לאינטרנט. 

מלבד האספקט הקליני, ממצאי המחקר פותחים פתח למגוון מחקרי המשך אפשריים. ראשית, כיוון שהמחקר הנוכחי התמקד בהומוסקסואלים וביסקסואלים, עולה צורך במחקרי המשך שיבחנו גברים הטרוסקסואליים, נשים הטרוסקסואליות ונשים לסביות. בנוסף לכך, מחקר השוואתי בין גברים הטרוסקסואליים לבין הומוסקסואלים וביסקסואלים, ומחקר איכותני אשר יבחן את האופן שבו אנשים חווים את השימוש באתרי היכרויות, עשויים להעמיק את ממצאי המחקר הנוכחי, ולשפוך אור נוסף על המניעים הפסיכולוגיים המובילים לשימוש מופרז באתרים אלו ולפגיעה אפשרית בחיי היום יום.