תרומתם של אמפתיה והתקשרות להסתגלות בנות זוג של לוחמים הסובלים ממצוקה פוסט טראומטית

מלחמת לבנון השנייה כחלק ממציאות ביטחונית מתמשכת במדינת ישראל, גבתה מחיר בגוף ובנפש. חיילים רבים שבו מן הלחימה כאשר הם סובלים ממצוקה נפשית הבאה לידי ביטוי בהפרעה בתחומי חיים רבים. בהתאם לממצאי מחקרים, בקרב חלק מהשבים משדה הקרב  התפתחה מצוקת דחק פוסט טראומתית. מצוקה זו והשלכותיה מגבירות את הסיכון למצוקה נפשית בקרב האנשים הנמצאים בקשר קרוב עם ותיקי מלחמה ובייחוד אצל בנות הזוג שלהם. מצוקה זו מתוארת בספרות בין היתר כטראומטיזציה משנית (Figley,1998).

המחקר הנוכחי מציע התבוננות רחבה יותר על מצבן של בנות הזוג. אי לכך נבחנה ההסתגלות  של נשות הלוחמים בשלושה מישורים; מצוקה פוסט טראומטית משנית, בריאות נפשית ותפקוד. המשתנים האישיותיים שנבחנו היו אמפתיה והתקשרות. מודל העברת הטראומה של פיגלי (Figley,1998) גורס כי לאמפתיה תפקיד מרכזי במנגנון העברת טראומה. התקשרות הינה משאב נפשי חיוני במערכות יחסים. כמו כן, חוקרי התקשרות הצביעו על קשר בין סגנון ההתקשרות לבין אמפתיה.

עבודה זו הינה חלק ממחקר רחב היקף שנערך בין השנים 2011-2013, במחקר השתתפו כ - 300 חיילים משוחררים, ותיקי מלחמת לבנון השנייה וכן בנות זוגם החיות עימם במשך לפחות שנה. קבוצת המחקר כללה כ- 150 זוגות (N= 150), שבהם הגבר פנה ליחידה לתגובות קרב במחלקת בריאות הנפש בצה"ל  ו/או למשרד הביטחון לקבלת טיפול נפשי, בעקבות המצוקה שפיתח כתוצאה מהשתתפותו במלחמת לבנון השנייה. 150 הזוגות הנוספים היוו את קבוצת ההשוואה. במחקר זה נלקחו בחשבון רק נשות קבוצת המחקר ובני זוגם.

נתוני המחקר נאספו באמצעות שאלונים מובנים בעלי תכונות פסיכומטריות מוכחות שבחנו: (1) מאפיינים סוציו-דמוגרפיים (2) סימפטומים פוסט טראומטיים  ADDIN EN.CITE <EndNote><Cite><Author>Solomon</Author><Year>1993</Year><RecNum>289</RecNum><record><rec-number>289</rec-number><ref-type name="Journal Article">17</ref-type><contributors><authors><author>Solomon, Z.</author><author>Benbenishty, R.</author><author>Neria, Y.</author><author>Abramowitz, M.</author><author>Ginzburg, K.</author><author>Ohry, A.</author></authors></contributors><auth-address>Mental Health Department, Medical Corps, Israel Defense Forces.</auth-address><titles><title>Assessment of PTSD: validation of the revised PTSD Inventory</title><secondary-title>The Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences</secondary-title></titles><periodical><full-title>The Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences</full-title></periodical><pages>110-5</pages><volume>30</volume><number>2</number><keywords><keyword>Adult</keyword><keyword>Humans</keyword><keyword>Israel</keyword><keyword>Male</keyword><keyword>Prisoners/*psychology</keyword><keyword>*Psychiatric Status Rating Scales</keyword><keyword>Stress Disorders, Post-Traumatic/*diagnosis/psychology</keyword></keywords><dates><year>1993</year></dates><accession-num>8270385</accession-num><urls><related-urls><url>http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&amp;db=PubMed&amp;dopt=Citation&amp;list_uids=8270385 </url></related-urls></urls></record></Cite></EndNote>(Solomon, Benbenishty, Neria, Abramowitz, Ginzburg, & Ohry, 1993) (3) תפקוד (Green, Lowry & Kopta, 2003) (4) בריאות נפשית  ADDIN EN.CITE <EndNote><Cite><Author>Veit</Author><Year>1983</Year><RecNum>293</RecNum><record><rec-number>293</rec-number><ref-type name="Journal Article">17</ref-type><contributors><authors><author>Veit, C. T.</author><author>Ware, J. E., Jr.</author></authors></contributors><titles><title>The structure of psychological distress and well-being in general populations</title><secondary-title>Journal of Consulting and Clinical Psychology</secondary-title></titles><periodical><full-title>Journal of Consulting and Clinical Psychology</full-title></periodical><pages>730-42</pages><volume>51</volume><number>5</number><keywords><keyword>*Adaptation, Psychological</keyword><keyword>Adolescent</keyword><keyword>Adult</keyword><keyword>Aged</keyword><keyword>Female</keyword><keyword>Humans</keyword><keyword>Male</keyword><keyword>Middle Aged</keyword><keyword>*Psychological Tests</keyword><keyword>Stress, Psychological/*diagnosis/psychology</keyword></keywords><dates><year>1983</year><pub-dates><date>Oct</date></pub-dates></dates><accession-num>6630688</accession-num><urls><related-urls><url>http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&amp;db=PubMe… </url></related-urls></urls></record></Cite></EndNote>(Veit & Ware, 1983) (5) אמפתיה (Davis, 1980)  (6) התקשרות- שאלון התנסות ביחסים קרובים (Brennan, Clark, Shaver, & Simpson, 1998).

תחילה נבחן הקשר בין חומרת הסימפטומים הפוסט טראומטיים של וותיקי מלחמת לבנון השניה לבין ההסתגלות של בנות זוגם וכמשוער, נמצא קשר שלילי . עוד נמצא כמצופה קשר חיובי בין התקשרות לא בטוחה של בת הזוג להסתגלות שלה. כמו כן קשר שלילי חלקי בין  אמפתיה של בת הזוג לבין הסתגלות שלה. באשר לאמפתיה רגשית עלה כי ככל שהאמפתיה הרגשית מסוג מצוקה אישית גבוהה יותר, כך כלל מדדי ההסתגלות נמוכים יותר. באשר לאמפתיה קוגניטיבית נמצא כי ככל שאמפתיה קוגניטיבית מסוג נקודת מבט גבוהה יותר, כך הבריאות הנפשית והתפקוד גבוהים יותר. ממצא זה עומד בניגוד להשערה. בנוסף, אוששה ההשערה בהתייחס לתפקידו הממתן של המשתנה התקשרות במדדי הבריאות הנפשית והתפקוד.

מטרתו העיקרית של המחקר הושגה בחלקה; המשתנה אמפתיה תורם להסתגלות האישה, אם כי לא הוכח כבעל תרומה חד משמעית במנגנון העברת הטראומה. בנוסף, נמצא כי למשתנה ההתקשרות אפקט ממתן על חלק ממדדי הסתגלות בת הזוג; על בריאות נפשית ותפקוד.

למחקר זה כמה השלכות קליניות; ראשית, הצורך בהתייחסות הולמת לנשות הנפגעים.

באשר למשתנה אמפתיה, יש מקום לבחינה מחודשת של מושג זה, גם בכלים עדכניים יותר.

מצבן של הנשים נמצא בקשר ישיר עם מצוקתם של הנפגעים. הרחבת ההתערבות מהנפגע הישיר של הטראומה גם למעגלים רחבים יותר של נפגעים נובעת מתוך ההכרה כי לתסמונת הפוסט טראומטית השלכות בין אישיות בנוסף לקונפליקטים האינטרא פסיכיים (פנים נפשיות). בנוסף, יש לקחת בחשבון שייתכן שחלק מהמצוקה של האישה הוא תוצאה ישירה של אירועי חיים קודמים שלה, ו/או מצבה הנפשי בכלל.

ממצאי המחקר הנוכחי מחזקים את תרומתם המשמעותית של גורמים אישיותיים בניבוי ההסתגלות של בת הזוג. המשתנה התקשרות, אשר נבחן במחקר זה, מהווה עדות נוספת להנחה כי רווחתו הנפשית של הפרט נעוצה בעיקרה במנגנוני אישיותו. התקשרות בטוחה  מהווה אסטרטגית התמודדות המפחיתה דחק ומצוקה, ומקדמת בריאות נפשית ותפקוד.