שביעות רצון מהחיים ותחושת רווחה כלכלית בקרב הורים חדשים – תרומתם של משתני אישיות, תפיסת האיום הכלכלי, רגשות חיוביים ושליליים ואיכות הקשר הזוגי.

המעבר להורות ראשונה הוא אחד האירועים המשמעותיים במעגל החיים של האדם הבוגר וכרוך בשינויים ברמה האישית, הזוגית המשפחתית והכלכלית (Lawrence et al., 2008). שינויים אלו מעצם טבעם מעוררים תחושה של דחק, עם זאת הם עשויים להוביל לאורך זמן ליותר שביעות רצון מהחיים (Taubman-Ben-Ari et al., 2009). המחקר הנוכחי מתבסס על המודל התהליכי להסבר דחק של לזרוס ופולקמן (Lazarus & Folkman, 1984) ובוחן לאורו את תרומתם של משתני אישיות (גמישות וחוללות עצמית), תפיסת האיום הכלכלי, רגשות חיוביים ושליליים ואיכות הקשר הזוגי לשביעות רצון מהחיים ותחושת רווחה כלכלית, במעבר להורות ראשונה.

במחקר השתתפו 211 גברים ונשים שהתנאי להשתתפותם במחקר היה שהפכו לראשונה להיות הורים בשנתיים האחרונות ולהם ילד אחד בלבד. המשתתפים מילאו שאלונים בגירסה אלקטרונית או מודפסת. המשתנים הבלתי תלויים נבחנו באמצעות השאלונים הבאים: שאלון הגמישות (Bonanno & Pat-Horenczyk, 2006), שאלון חוללות עצמית (Schwarzer & Jerusalem, 1995), שאלון לתפיסת האיום הכלכלי ((Marjanovic, 2009, שאלון רגשות חיוביים ושלילייםPANAS:  (Watsonet al.,1988) ושאלון לבחינת איכות הקשר הזוגי ( Hendrick, 1988, ). המשתנים התלויים נבחנו באמצעות השאלונים הבאים: שאלון שביעות רצון מהחיים (Diener et al., 1985) ושאלון לבחינת תחושת הרווחה הכלכלית:  FWB (Norvilitis, Szablicki, &Wilson, 2003).

בהתאם להשערות המחקר נמצא כי  שביעות הרצון מהחיים של אמהות חדשות גבוהה משל אבות חדשים ואילו אבות חדשים נמצאו בעלי תחושת חוללות עצמית גבוהה יותר משל אמהות חדשות. יחד עם זאת לא נמצאו הבדלים בין אמהות לאבות בתחושת הרווחה הכלכלית.

בהקשר למשתנים הקשורים לשביעות רצון מהחיים, במעבר להורות ראשונה ,נמצא בהתאם להשערות המחקר קשר חיובי בין משתני האישיות של ההורים החדשים גמישות וחוללות עצמית לבין שביעות רצון מהחיים ובין איכות הקשר הזוגי, של ההורים החדשים, לבין שביעות רצון מהחיים. כמו כן נמצא, בהתאם להשערות קשר שלילי בין הערכת האיום הכלכלי של ההורים  לבין שביעות הרצון שלהם מהחיים וכן נמצא כי ככל שההורים מאופיינים ביותר רגשות חיוביים, ופחות רגשות שלילים כך שביעות הרצון שלהם מהחיים גבוהה יותר. גיל צעיר של ההורים החדשים ובריאות כללית טובה יותר נמצאו גם הם כקשורים למידת שביעות הרצון מהחיים. בנוגע לתחושת הרווחה הכלכלית, בניגוד להשערת המחקר לא נמצא קשר בין משתני האישיות של ההורים החדשים: גמישות וחוללות עצמית לבין רווחה כלכלית, אם כי בהתאם להשערה נמצא  קשר שלילי בין הערכת האיום הכלכלי לבין תחושת הרווחה הכלכלית. כמו כן נמצא כי ככל שהורים מאופיינים ביותר רגשות חיוביים, ופחות רגשות שלילים כך תחושת הרווחה הכלכלית שלהם גבוהה יותר. איכות הקשר הזוגי של ההורים נמצאה קשורה בקשר ישיר לתחושת הרווחה הכלכלית  אם כי כאשר נבדקה תרומתה המשולבת עם שאר משתני המחקר היא לא נמצאה קשורה לתחושת הרווחה הכלכלית. לבסוף נמצא כי רגשות שליליים ממתנים את הקשר השלילי שבין הערכת האיום הכלכלי לבין הרווחה הכלכלית. כך שככל שהרגשות השליליים עולים כך הקשר השלילי בין איום כלכלי לבין רווחה כלכלית נעשה יותר חזק.

ממצאי המחקר הנוכחי הם בעלי תרומה משמעותית הן למחקר בתחום המעבר להורות חדשה והן לפרקטיקה. מיפוי המשאבים האישיים, הסביבתיים והתפיסתיים שעשויים להגדיל את שביעות הרצון מהחיים ואת תחושת הרווחה הכלכלית עשוי לסייע בפיתוח התערבויות מניעתיות ואקטואליות לטובת אוכלוסיה זאת.