הקשרים בין העדפה מקצועית, הכשרה מקצועית ומאפיינים אישיים בקרב עובדים סוציאליים וסטודנטים לבין עמדתם כלפי הסיבות לעוני והדרכים להתמודדות עמו.

לעבודה עם אנשים החיים בעוני יש מקום מרכזי בפרקטיקה של עובדים סוציאליים. עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית בהכשרתם המקצועית נפגשים עם בני אדם החיים בעוני במגוון רחב של שירותי רווחה, ולעמדות כלפי העוני יש השפעה על האופן בו נתפסות בעיותיהם של אנשים החיים בעוני והדרכים להתמודד עם בעיות אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על המסגרת המושגית הקשורה לפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית ; Jansson, )  וייס וגל, 2011  2008), מזהה את התפיסות הרלבנטיות לפרקטיקה זו בקרב סטודנטים ואנשי מקצוע וכן בוחן גורמים המסבירים את השונות בתפיסות אלו. המחקר בוחן מה הן העמדות של עובדים סוציאליים וסטודנטים באשר לסיבות לעוני והדרכים להתמודדות אתו, האם יש הבדלים בין אנשי המקצוע לסטודנטים והאם יש קשר בין עמדתם של עובדים סוציאליים וסטודנטים כלפי הסיבות לעוני והדרכים להתמודדות עמו לבין העדפות מקצועיות, הכשרה מקצועית, ומאפיינים אישיים.

המדגם ששימש בסיס למחקר זה היה מדגם נוחות שכלל 138 עובדים סוציאליים מתחומים שונים ונסיון מקצועי שונה, המועסקים בארגונים שונים ו-116 סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ לתואר בוגר בעבודה סוציאלית ונמצאים בשלבים שונים של לימודיהם, בהתחלה ולפני סיום הלימודים (שנים א' ו-ג'). המשתתפים במחקר היו אלה שהסכימו לענות על שאלון המחקר שהופץ בקרב תלמידי התואר הראשון והתואר השני (שהם עובדים סוציאליים) בשני בתי ספר לעבודה סוציאלית ובחמש מחלקות לשירותים חברתיים בצפון הארץ. הנבדקים התבקשו לענות על השאלון ולהחזירו במעטפה סגורה ישירות לחוקרת. הנתונים נאספו במהלך שלושה חודשים.

כלי המחקר כללו שאלון עמדות כלפי הסיבות לעוני, שאלון עמדות כלפי הדרכים להתמודד עם עוני, שאלון העדפות מקצועיות, שאלון עוצמה פנימית, שאלון הכשרה מקצועית, שאלון רקע אישי ושאלון דמוגרפי.

בבדיקה מקדמית של הקשר בין עמדות אנשי מקצוע וסטודנטים כלפי הסיבות לעוני לבין עמדותיהם כלפי הדרכים להתמודד איתו נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין עמדתם התומכת בהסבר חברתי והסבר פטליסטי לעוני לבין עמדתם להרחבת תוכניות רווחה כדרכים להתמודד עם עוני, בין עמדתם התומכת בהסבר מוטיבציוני והסבר פסיכולוגי לעוני לבין עמדתם לטיפול פסיכולוגי כדרך להתמודד עם עוני. ונמצא קשר שלילי בין עמדתם התומכת בהסבר מוטיבציוני לעוני לבין עמדתם להרחבת תוכניות רווחה כדרכים להתמודד איתו.

בבדיקת השערת המחקר האקספלורטיבית שהתייחסה להבדלים בין אנשי מקצוע לבין הסטודנטים (שנים א' ו-ג') במשתני המחקר השונים, לא נמצאו הבדלים בין העובדים הסוציאליים לסטודנטים בעמדות כלפי הסיבות לעוני ובדרכים להתמודדות עם עוני, בעוצמה פנימית וחוויה אישית של עוני, אפליה והדרה חברתית. לעומת זאת, ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות, שהעובדים הסוציאליים היו יותר בעלי העדפה מקצועית מהסטודנטים לעסוק בשירות של המחלקה לשירותים חברתיים, סקטור ממשלתי ואסטרטגיית פעולה של עיצוב מדיניות חברתית, ויותר בעלי מאפיין של חוויה משפחתית של עוני, אפליה והדרה חברתית מסטודנטים שנה ג'. ופחות בעלי העדפה מקצועית מהסטודנטים לגבי אוכלוסיית נערים/נערות, נפגעי נפש ומכורים לסמים, שירותים של בית כלא ובי"ח לנפגעי נפש, סקטור עסקי וסקטור וולנטרי, ופחות בעלי הכשרה פרטנית, קבוצתית ושל עיצוב מדיניות חברתית במסגרת לימודים מסטודנטים שנה א'. כמו כן, נמצאו הבדלים בין הסטודנטים עצמם, כשסטודנטים שנה א' היו יותר בעלי עמדה כלפי טיפול פסיכולוגי כדרך להתמודדות עם עוני והעדפה מקצועית לעסוק באסטרטגיית פעולה של עיצוב מדיניות חברתית, ופחות בעלי העדפה מקצועית לסקטור ממשלתי מסטודנטים שנה ג'.

בבדיקת השערות המחקר נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין תפיסה של העדפה מקצועית לעבוד עם אוכלוסיות מודרות לבין עמדות התומכות בהסבר חברתי לעוני ועמדות חברתיות של הרחבת תוכניות רווחה כדרכים להתמודד עם עוני, בין מאפיין אישי של עוצמה פנימית לבין עמדות חברתיות של הרחבת תוכניות רווחה כדרכים להתמודדות עם עוני, ובין מאפיין אישי של חוויה אישית של עוני, אפליה והדרה חברתית לבין הסבר פטליסטי לעוני. כמו כן, נמצאו קשרים שליליים בין תפיסה של העדפה מקצועית לעבוד עם אוכלוסיות מודרות לבין עמדות התומכות בהסבר מוטיבציוני לעוני ובין מאפיין אישי של עוצמה פנימית לבין עמדות התומכות בהסבר פסיכולוגי לעוני. לעומת זאת, לא נמצאו קשרים בין מאפיין אישי של עוצמה פנימית לבין עמדות התומכות בהסבר חברתי לעוני, ולא נמצאו קשרים בין הכשרה מקצועית לעיצוב מדיניות חברתית בלימודים ובעבודה, ובין חוויה אישית ומשפחתית של עוני, אפליה והדרה חברתית לבין עמדות התומכות בהסברים חברתיים לעוני ועמדות חברתיות כדרכים להתמודד עם עוני.

לאחר בחינת הקשרים הדו משתניים בין משתני המחקר, ערכתי סדרה של חמישה ניתוחי רגרסיה היררכית בצעדים על כל אחד מהמשתנים התלויים. שיעור השונות המוסברת נע בין 5% ל-8% ומשתנים של וותק מקצועי ותפיסה של העדפה מקצועית לעבוד עם אוכלוסייה מודרת הסבירו שונות בעמדות חברתיות של עובדים סוציאלים וסטודנטים כלפי הסיבות לעוני והרחבת תוכניות רווחה כדרכים להתמודדות עם עוני.

ממצאים אלה מלמדים שניתן להיעזר באופן חלקי בתיאוריה המושגית הקשורה לפרקטיקת מדיניות להסבר העמדות כלפי הסיבות לעוני והדרכים להתמודדות איתו.   

לממצאי המחקר מספר השלכות, ראשית הם תורמים להרחבת הידע התיאורטי והמחקרי לפרקטיקה, כי יש מעט מאוד ידע על  עמדותיהם של עובדים סוציאליים וסטודנטים, על הגורמים המסבירים תפיסות אלו וההבדלים ביניהם. מאחר והשערות המחקר אוששו בחלקן ניתן לשקול במחקרים עתידיים גורמים נוספים, שיכולים להיות רלוונטיים לבחינת הקשרים בין עמדות חברתיות כלפי ההסברים לעוני והדרכים להתמודדות עימו לבין פעילות בשדה למען השגת שינוי מדיניות. כמו כן, המחקר מציב אתגר לבתי הספר לעבודה סוציאלית לשקול מחדש את תהליכי המיון בקבלת סטודנטים לעבודה סוציאלית, כאלה שהם בעלי תפיסה של העדפה לעבוד עם אוכלוסיות מודרות המנבאת עמדות חברתיות כלפי הסיבות לעוני והדרכים להתמודדות עימו, ובעלי מאפיין אישי של עוצמה פנימית המנבא עמדות חברתיות כלפי דרכי ההתערבות הרצויות להתמודד עם עוני שתואמות את ערכי המקצוע, ולשקול שינויים בתכניות הלימוד וההכשרה בשדה כך שבתכניות החדשות יתאפשר ללומדים להתנסות בפרקטיקת מדיניות. מעבר לכך, על מקומות התעסוקה, בפרט באלה העוסקים בטיפול באוכלוסיות במצוקה, לערוך שינויים בתהליכי קבלת עובדים סוציאליים מתאימים, ולקבל מועמדים שהם בעלי תפיסה של העדפה לעבוד עם אוכלוסיות מודרות ובעלי מאפיין אישי של עוצמה פנימית המנבאים עמדות חברתיות שלהם כלפי דרכי ההתערבות הרצויות להתמודד עם עוני. יחד עם זאת על מקומות העבודה לפתח הכשרות לעובדים בפרקטיקת מדיניות שיסייעו להם בעבודה עם אוכלוסיות במצוקה ובהכשרת סטודנטים בשדה לפרקטיקת מדיניות.