ד"ר יוסי הדר ז"ל

ד"ר יוסי הדר נולד ב-19.5.46 בבלגיה – תחנה בדרך לעליה לארץ של הוריו שהיו ניצולי שואה. לפני הגיעם לארץ שהו הוריו בתחנה נוספת – מחנה המעצר בקפריסין. הם הגיעו לארץ ישראל בתאריך כט' בנובמבר 1947. יוסי גדל בגבעת שמואל (לא רחוק מאוניברסיטת בר-אילן) ובגיל ההתבגרות גדל בתל-אביב. הוא התגייס לעתודה האקדמית, למד רפואה ולאחר מכן שרת כרופא ברמת הגולן. בזמן מלחמת יום כיפור הוא ניהל את המרפאה הצבאית במחנה נפח ברמת הגולן, טיפל בפצועים וכמעט נפל בשבי הסורי. ברגע האחרון הצליח לברוח. חוויות אלו השאירו רישום עמוק באישיותו וגרמו לשתי החלטות חשובות: התמחות בפסיכיאטריה, ועיסוק בנושא של טראומה ופוסט טראומה.

בנוסף להיותו פסיכיאטר, ד"ר הדר היה גם משורר, סופר ומחזאי. הוא הרבה לכתוב על השואה, גם בפן המקצועי וגם בפן האמנותי.

ד"ר הדר נפטר ב 28.7.98 בגיל 52. עד אז הספיק להוציא שלושה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים ורומן שראה אור לאחר מותו – "יוצקה" – כולם עוסקים בנושא השואה. מלבד זאת, שבעה מחזות שכתב עלו על הבמות בישראל, ואחד מהם – "ביבוף" אף תורגם לאנגלית ועלה בתיאטרון פרינג' בלונדון.

בשנות חייו האחרונות חלק מפעילותו המקצועית הייתה מחוברת לביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. אירוע היובל של ביה"ס נחגג בדיוק ביום הולדתו של ד"ר הדר, וצירוף מקרים זה מציין אולי את הקשר העמוק שהיה לו עם ביה"ס. בשנות חייו האחרונות ד"ר הדר היה ראש התכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית ועמד בראש הקתדרה ע"ש אלי ויזל, זאת בזכות עיסוקו המתמיד בנושא השואה והעברתה לדורות הבאים.

בשנת חייו האחרונה הוא הספיק להקים את העמותה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, וכן ליזום ולהקים את ארגון נט"ל לטיפול בנפגעי טראומה לאומית. הוא נפטר בתחילת הדרך ויהודית יובל רקנאטי, שהייתה מודרכת שלו, הצליחה לממש את החזון ולהפוך אותו למציאות חשובה בחברה הישראלית.

ד"ר הדר הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים ונכדה אחת. בשנים שחלפו מאז מותו נולדו לו עוד תשעה נכדים.