חיפוש שורשים ביולוגיים במחצית השנייה של החיים – המשמעות עבור המאומצים, עבור בני זוגם ועבור ילדיהם הבוגרים

אימוץ ילדים הוא תהליך שמשמעותו העברת ילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים לחזקת הורים מאמצים. המניע שמאחורי הליך האימוץ הוא טובת הילד ומטרתו היא לספק לו ביטחון ורווחה נפשית ופיזית. לאימוץ יש השפעה רחבה על שארית חייו של המאומץ.[1] הוא עשוי לחוות התמודדויות שונות, החל מהניסיון להבין את משמעות היותו מאומץ ועד חיפוש מידע על אודות משפחתו הביולוגית, ולעיתים יצירת קשר ומפגש עימה. תהליך חיפוש השורשים מלווה ברגשות חזקים ועלול להיות מציף ומטלטל. חווית החיפוש אינה אירוע בדיד אלא הליך מתמשך. הקשר עם המשפחה הביולוגית בעקבות תהליך החיפוש לובש צורות רבות ועשוי להשתנות לאורך זמן. לעיתים המאומצים עורכים את החיפוש על פי המדיניות המקובלת בשירותי האימוץ של מדינות מגוריהם או אימוצם. ולעיתים, במיוחד בשנים האחרונות, הם בוחרים בדרכים נוספות, למשל בדיקות גנטיות, רשתות חברתיות וחוקרים פרטיים. בישראל, פנייה לשירותי האימוץ (השירות למען הילד במשרד הרווחה והביטחון החברתי) לשם חיפוש שורשים מכונה "פתיחת תיק האימוץ".

רוב המאומצים הפונים לחיפוש השורשים ולפתיחת תיק האימוץ עושים זאת בגילאי הבגרות הצעירה, אך חלקם פונה בגילים מבוגרים יותר. מעט מחקרים בחנו את משמעות האימוץ, וספציפית את תהליך חיפוש השורשים, עבור מאומצים שהיו במחצית השנייה של חייהם. ממחקרים אלו עלה כי מאומצים שבחרו לעבור את התהליך בתקופה זו, חוו בשלות, סלחנות כלפי האם הביולוגית, רגשות חיוביים ויכולת להתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים מאשר בגילים צעירים יותר. כמו כן, במחקרים אלו הודגש הרצון למצוא את ההורים הביולוגיים בעודם בחיים וכן עלה כי לבני הזוג והילדים של המאומצים בגילים אלו עשוי להיות תפקיד משמעותי בתוך תהליך חיפוש השורשים. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את משמעות ההקשר הזוגי וההורי בתהליך חיפוש השורשים, ואף מחקר לא בחן את מעורבותם של ילדי המאומצים בתהליך זה.

המחקר הנוכחי התבסס על תיאוריית מהלך החיים (Life Course). על פי תאוריה זו, לאורך כל חייו האדם חווה שינויים התפתחותיים דינמיים. התפתחותו אינה נעצרת בסיום ההתבגרות אלא נמשכת לאורך החיים, ולגורמים חברתיים־משפחתיים, כמו גם לתקופת הזמן בה הוא חי, יש חשיבות רבה. מושג מרכזי בתיאוריה הוא "חיים מקושרים" (Linked Lives), הגורס תלות והשפעה הדדיים בין חייו של אדם לבין חייהם של אנשים משמעותיים לו.

מטרת המחקר הייתה אפוא לבחון את משמעותו של תהליך חיפוש השורשים עבור מאומצים במחצית השנייה של חייהם, על פי המסגרת התיאורטית של תיאוריית מהלך החיים, עבורם עבור בן זוגם ועבור ילדיהם הבוגרים.

שאלות המחקר היו:

1. מהם המניעים שהביאו מאומצים לחפש את שורשיהם הביולוגיים במחצית השנייה של חייהם?

2. מהי החוויה של מאומצים המחפשים שורשים ביולוגיים במחצית השנייה של חייהם?

3. מהי החוויה של בני הזוג של המאומצים המחפשים שורשים ביולוגיים במחצית השנייה של חייהם?

4. מה החוויה של ילדיהם הבוגרים של מאומצים המחפשים שורשים ביולוגיים במחצית השנייה של חייהם?

גיוס המשתתפים נעשה באמצעות מספר גורמים מתווכים: א) באמצעות השירות למען הילד.

ב) באמצעות עמותות ואנשי קשר רלוונטיים, בעיקר באמצעות עמותת משפחתא. המחקר קיבל את אישור ועדת האתיקה בביה"ס לעבודה סוציאלית, והמשתתפים חתמו על טופס הסכמה מדעת. הקריטריונים להכללה במחקר היו פתיחת תיק אימוץ מעל גיל 40, משתתפים דוברי עברית הנמצאים בזוגיות או/והורים לילדים בוגרים (מעל גיל 18). 

במחקר השתתפו 24 מאומצים אשר פנו לפתוח את תיק האימוץ ולחפש את שורשיהם בתקופת המחצית השנייה של החיים. חצי מן המאומצים היו גברים וחצי נשים. טווח גילי המאומצים נע בין נע בין 43 ל ל־67 (.(M=54.04,SD=7.77 נוסף עליהם, כלל המחקר שמונה מבני הזוג של המאומצים שהשתתפו בו ועשרה מילדיהם הבוגרים (מעל גיל 18). טווח הגילים של בני הזוג שהשתתפו במחקר נע בין 47 ל־64(M=55.25, SD=5.77), וטווח גילי הילדים שהשתתפו במחקר נע בין 19 ל־49 (M=30, SD=9.07). המרואיינים התגוררו בכל רחבי הארץ, בסוגים שונים של יישובים. שניים מהם התגוררו בחו"ל.

כל המאומצים אומצו באימוץ תוך־ארצי, אימוץ זרים. כמעט כולם (n=22) נמסרו לאימוץ מתחת לגיל שנה. רובם ידעו על האימוץ בשלב מוקדם ביותר, אך לחלקם נודע בשלב מאוחר יותר – בגילי החביון או הבגרות המתהווה. עבור שבעה מהם היה מדובר בפנייה ראשונה לחיפוש השורשים ועבור 17 היה מדובר בפנייה חוזרת, לאחר שפנו בעבר לקבל מידע מסוים אך לא המשיכו בתהליך מסיבות שונות. בעקבות התהליך 13 מהם נפגשו עם קרוב כלשהו מהמשפחה הביולוגית, ו־11 לא עשו כן. כמו כן, כל המשתתפים אומצו באימוץ סגור ולא הכירו את המשפחה הביולוגית בילדותם, למעט משתתפת אחת שמתיאורה עולה כי ככל הנראה אומצה באימוץ פתוח, אך בלי שהכירה את המושג. חלק מהמרואיינים נעזרו בדרכים אחרות בתהליך החיפוש שלהם, כגון בדיקות DNA, חוקרים פרטיים ורשתות חברתיות.

המחקר התבצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים על פי הפרדיגמה הנטורליסטית. הראיונות עם כל אחד מבני המשפחה התקיימו בנפרד, על מנת לאפשר למשתתפים לחוש בנוח לבטא את עצמם. 19 ראיונות התקיימו באופן מקוון, ו־21 ראיונות התקיימו פרונטלית.

ניתוח הנתונים התבצע על פי שיטת הניתוח הפרשני-פנומנולוגי (IPA; Interpretative Phenomenological Analysis). על פי שיטה זו הפרשנות היא כפולה – הן של המשתתף הן של החוקר, והניתוח מתבצע באופן אידיוגרפי, אינדוקטיבי ואינטגרטיבי; מתבצע קידוד ראשוני פרטני, שלאחריו, החוקר מנתח את הנתונים בכמה שלבים ומוצא דפוסים חוזרים של כלל המרואיינים, המבנים את התמות העיקריות במחקר. נוסף על כך, ניתוח הנתונים התבסס על שיטת הניתוח הדיאדי של איזקוביץ וקורן תוך התייחסות לכל מרואיין ולכל אחת מקבוצות המחקר באופן פרטני, והשוואה בין קבוצתית – בין מאומצים לבין הילדים שרואיינו ובין מאומצים לבין בני הזוג שרואיינו.

מממצאי המחקר עלו חמש תמות עיקריות:

• טריגרים שהביאו לחיפוש השורשים במחצית השנייה של החיים. תמה זו נגעה לשאלת המחקר הראשונה, על אודות המניעים לבצע את החיפוש בשלב זה, וכללה שלוש תת־תמות: א) התפתחות הזהות העצמית כטריגר לחיפוש השורשים. ב) אירועי חיים כטריגר לחיפוש השורשים (משברים רפואיים, משברים זוגיים, אירועים הקשורים ללידה ואירועים הקשורים למוות). ג) השפעת גורמים חיצוניים כטריגר לחיפוש השורשים. מהתמה אפשר לראות כי תהליך קבלת ההחלטה לחפש את השורשים במחצית השנייה של החיים הושפע מניסיון החיים ומתהליכים אישיים, משפחתיים וחברתיים.

• השינויים בתפיסת הזהות לאור תהליך חיפוש השורשים. תמה זו נגעה לשאלת המחקר השנייה, על אודות חוויתם של המאומצים בתהליך החיפוש. התמה מתארת מנעד בין שלוש רמות של שינויים בתפיסת הזהות בעקבות התהליך: א) יציבות בתפיסת הזהות. ב) הבנה של העצמי לנוכח העבר (הבנה של קשיים והבנה של תכונות חיוביות). ג) שינוי בזהות (שינוי חיובי, שינוי שלילי). מהתמה אפשר לראות כי בדומה לחיפוש שורשים שמתרחש בגיל צעיר, גם חיפוש שורשים במחצית השנייה של החיים נחווה באופן עוצמתי ומייצר מפגש מחודש עם הזהות האישית ותזוזות שונות בתוכה. עם זאת, ניכר כי כל אחד מן השינויים נחווה כייחודי, ומושפע מן השלב בחיים שהתהליך התרחש בו.

• תחושת השייכות כלפי המשפחה הביולוגית בעקבות תהליך חיפוש השורשים. גם תמה זו נגעה לשאלת המחקר אודות חווייתם של המאומצים בתהליך החיפוש. התמה ציירה רצף הנע בין שלוש קבוצות של מצבים: א) היעדר תחושת שייכות למשפחה הביולוגית, ב) יש משמעות למשפחה הביולוגית אבל אין תחושת שייכות אליה. ג) יש תחושת שייכות למשפחה הביולוגית. מהתמה עולה המורכבות של תחושת השייכות סביב נושא האימוץ ככלל, ובעקבות תהליך חיפוש השורשים בפרט. נראה כי הקבוצות השונות מייצגות מגוון של מצבי התמודדות. מתמה זו עלתה המורכבות של העיסוק במציאת משפחה ביולוגית במחצית השנייה של החיים, שבה לרוב המאומץ כבר גיבש לעצמו זהות ושייכות משפחתית.

• מעורבות בן הזוג בתהליך חיפוש השורשים. תמה זו נגעה הן לשאלת המחקר השנייה על החוויה של המאומצים בתהליך חיפוש השורשים, והן לשאלת המחקר השלישית, על חווייתם של בני הזוג בתהליך חיפוש זה. התמה כללה שלוש דרכי מעורבות של בני זוג אשר תיארו רצף של מצבים: א) חוסר מעורבות של בן הזוג ב) מעורבות בינונית של בן הזוג ג) מעורבות גבוהה של בן הזוג. מצבים אלו תוארו הן על ידי המאומצים והן על ידי בני הזוג שהשתתפו במחקר. מהתמה עולה כי לבן הזוג עשוי להיות תפקיד משמעותי בתהליך החיפוש במחצית השנייה של החיים, וכן כי תהליך זה עשוי להשפיע עליו ועל מערכת היחסים הזוגית.

• מעורבות הילדים הבוגרים בתהליך חיפוש השורשים. תמה זו נגעה הן לשאלת המחקר השנייה על החוויה של המאומצים בתהליך החיפוש והן לשאלת המחקר הרביעית על החוויה של הילדים הבוגרים בתהליך זה. התמה כללה שלוש דרכי מעורבות של ילדים בוגרים אשר תיארו רצף של מצבים: א) חוסר מעורבות של הילדים ב) מעורבות בינונית של הילדים ג) מעורבות גבוהה של הילדים. מצבים אלו תוארו הן על ידי המאומצים והן על ידי הילדים הבוגרים שהשתתפו במחקר. מהתמה עולה המשמעות הרבה של הילדים בתהליך עבור המאומצים, עבור ילדיהם ועבור הקשר ביניהם.

מהמחקר אפשר ללמוד על המשמעות של תהליך חיפוש שורשים במחצית השנייה של החיים ועל משמעות בני הזוג וילדיו של המאומץ בתהליך זה. מעבר לכך, במחקר עלו ארבעה צירים מרכזיים שמשמשים כהקשרים חשובים להבנת חווית האימוץ והחוויה של חיפוש שורשים במחצית השנייה של החיים: ציר הזהות האישית, ציר המשפחה, הכולל בין השאר את בני הזוג והילדים, ציר הסביבה וציר הזמן. על בסיס צירים אלו מוצע מודל מושגי חדש – מודל זמסז (IFET Model) שעשוי לסייע בהבנת נושא האימוץ וחווית חיפוש שורשים במחצית השנייה של החיים. המודל כולל ארבע צורות גיאומטריות: מעגל הזהות של הפרט המאומץ; משולש המשפחה; מעגל הסביבה; וציר הזמן. המודל עשוי להרחיב את ההתבוננות התיאורטית הקיימת בנושא האימוץ ובנושא חיפוש שורשים במחצית השנייה של החיים ולייצר מסגרת כוללנית מעמיקה יותר לחוויות אלו. במחקרי המשך מומלץ להמשיך ולהעמיק בתהליך חיפוש השורשים במחצת השנייה של החיים, תוך התבססות על המודל שהוצע לעיל והישענות על ממצאי המחקר הנוכחי. מהבחינה הפרקטית, מהמחקר עולה הצורך לספק מענה טיפולי מותאם למאומצים שעוברים תהליך חיפוש שורשים במחצית השנייה של החיים ולבני משפחותיהם, בהתאם לתובנות שעלו בתמות השונות ומתוך ראייה מערכתית רחבה, כפי שתואר במודל זמסז.