חוויותיהן של בנות זוג אשר בעליהן תרמו כליה באופן אלטרואיסטי לזרים

התמה הרביעית מציגה היבטים הקשורים למדיניות כלפי תורמי כליה לזרים בישראל- זרועות המגזר הציבורי הרלוונטיים ובמגזר השלישי- עמותת מתנת חיים כלפי התורם וזוגתו. עלה כי ישנו צורך מצד המערכות להתייחס לתורם כחלק ממערכת זוגית, ומתוך כך לפתח מענים טכניים ורגשיים לבת הזוג לפני, במהלך ואחרי התרומה.

פרק הדיון מציג את המשמעויות של ממצאי המחקר למול הספרות התאורטית בנושא, והמסקנות העולות מכך. העולם האמוני של משתתפות המחקר, נכח בכל ארבעת התמות. עלתה המורכבות שבין הקודש לחול. הקודש - האמונה כעולם המניע לתרומה, מלווה אותה במהלכה ולאחריה. החול - ההתמודדות ביום שאחרי עם הצרכים הגשמיים והקשיים הדורשים מענה במציאות חייהן. עננת האמונה והמעשה האלטרואיסטי, מייצרת מציאות בה הן אינן זוכות ליחס של בני זוג לחולים (זמנית), אלא של אנשים בריאים (בזכות זה התאימו לתרומה) העוברים ניתוח, ובהתאמה לכך החוסר במענים עבורן.

הבחירה לשתף במעשה התרומה או להצניעו מתוך מידת הענווה ואף הרצון בשמירה על פרטיות, עלה כהתלבטות משמעותית. השיתוף, כאידיאולוגיה להפצת המעשה וכן צורך בתפילות עבור הצלחתו- הביא עימו סיוע קהילתי נרחב מצד הקהילות , הוקרה והערכה מחזקת.  הצנעת המעשה, העלה מחיר רגשי ששילם התורם בהיעדר חיזוק חיצוני. הקהילות תמכו במשפחת התורם, על פי המנגנונים המוכרים בה. המשפחות חיבקו את התמיכה, אך עלה כי לא תמיד היא תאמה את צרכיהן. ישנו צורך בהתפתחות מנגנוני סיוע טכניים ורגשיים בקהילה המותאמים לצרכי הפרט.

הילת המעשה האלטרואיסטי, הביאה עימה אהדה ותהילה כלפי התורם ומשפחתו אשר הינן בעלות תפקיד חברתי - ציבורי בעידוד תורמים עתידיים. היעדר חשיפת רגעי הקושי והמשבר, אותן מבקשות הנשים לחשוף טרום התרומה עלולות "לקלקל" את ההרואיות ולהשפיע על עידוד התרומות הבאות. כמו כן, מעשה חד פעמי זה זוכה לאהדה שהתנדבויות אחרות מסכנות חיים אינן זוכות לו (התנדבות ליחידות חילוץ והצלה, מד"א וכד'), ייתכן וזאת בשל הידיעה כי איבר זה לא ישוב, ולא רק הכניסה למצב סיכוני חולף.

מחקר זה הינו ייחודי בשדה המחקר של תרומות הכליה לזרים.  ברמה התיאורטית מעשיר המחקר את הידע בהקשר לבנות זוג של תורמים. דרך עיני הנשים ניתן ללמוד את משמעותן של מערכות החיים שלהן ומקומן בחייהן סביב התרומה. ברמה הפרקטית עשוי המחקר להשפיע על מדיניות הליווי והתמיכה של משפחות התורמים לאורך התהליך ולאחריו ולסייע למשפחות תורמים עתידיים.