חוויותיהן של בנות זוג אשר בעליהן תרמו כליה באופן אלטרואיסטי לזרים

סטודנט/ית
דסה ספיר יקוט
שנה
2024
תואר
MA
תקציר

תרומות כליה מן החי הינה תופעה המתפתחת וצומחת בהיקפיה בעשורים האחרונים. ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם, בתרומת כליה מן החי באופן אלטרואיסטי לזרים. תהליך התרומה כולל מיונים רפואיים, רגשיים ומשפטיים מעמיקים הנמשכים חודשים ארוכים. לאחריהם ניתוח מורכב, הדורש תקופת החלמה והגבלות תפקודיות. לכל אלו משמעויות נרחבות על חיי התורם, זוגתו ומשפחתו. על פי החוק והמדיניות בישראל, המיון והליווי אינו כולל התייחסות רשמית לבת זוגו של התורם ולבני משפחתם. המחקר הנוכחי, מבקש להכיר את נקודת מבטן של בנות הזוג של תורמי הכליה לזרים ואת המשמעויות שהן מקנות לתהליך התרומה וההחלמה.

המחקר נערך בגישה איכותנית פנומנולוגית. במחקר השתתפו שתים עשרה בנות זוג לתורמי כליה לזרים.  איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים. הראיונות נותחו ניתוח תמטי, ממנו חולצו המשמעויות שהקנו המרואיינות למעשה התרומה של בני זוגן ולחווייתן. התופעה נותחה על בסיס עולמות התוכן התאורטיים של  אלטרואיזם וסולידריות חברתית. כמו כן בהתאמה למודל האקולוגי של ברנופברנר (1997), בדגש על  מקומן של המערכות השונות הקשורות לתרומה האלטרואיסטית: הזוגיות, המשפחה, הקהילה, והמערכות הרחבות יותר – כגון מדיניות המגזר הציבורי הרלוונטי ועמותת "מתנת חיים", בתהליך התרומה ולאחריו. בנוסף המחקר כולל רפלקציה אישית שכתבתי כבת זוג לתורם, וכיצד חוויותיי שלי, מתכתבות עם ממצאי המחקר. במחקר עלו ארבע תמות, כל אחת מתייחסת בהרחבה לנושא מרכזי שעלה בראיונות (1) אשתו כגופו, (2) המערכת המשפחתית, (3) הקהילה 'כ-הילה' אלטרואיסטית ו (4) היבטים הקשורים למדיניות כלפי תורמי כליה לזרים בישראל.

התמה הראשונה – אשתו כגופו- מציגה את תיאורן של הנשים את חווית התרומה ומשמעותה כמשותפת - בהאחדה מלאה עם זוגן בהיבטים הגופניים והנפשיים. התמה השנייה מתייחסת למערכת המשפחתית. מוצגים יחסם של הורי הזוג וילדי המשפחה לתרומה. בנוסף מוצגת מערכת האמונות המשפחתית בה בלט כי האמונה באל והתפילה מעניקים כח השומר על התורם בעת פרוצדורה רפואית מורכבת, ואף כי בזכות המעשה, תבורך המשפחה. התמה השלישית מתייחסת לקהילה כ-'הילה' אלטרואיסטית, עבור משפחות התורמים. עלה כי לקהילה כח לחזק ולתמוך בתורם וזוגתו ואף בהיעדרה, לרפות את ידיהם. בנוסף, הקהילה היא הנותנת עדות והוקרה למעשה ובסיס להרחבת מעגל התרומות לזרים.   

התמה הרביעית מציגה היבטים הקשורים למדיניות כלפי תורמי כליה לזרים בישראל- זרועות המגזר הציבורי הרלוונטיים ובמגזר השלישי- עמותת מתנת חיים כלפי התורם וזוגתו. עלה כי ישנו צורך מצד המערכות להתייחס לתורם כחלק ממערכת זוגית, ומתוך כך לפתח מענים טכניים ורגשיים לבת הזוג לפני, במהלך ואחרי התרומה.

פרק הדיון מציג את המשמעויות של ממצאי המחקר למול הספרות התאורטית בנושא, והמסקנות העולות מכך. העולם האמוני של משתתפות המחקר, נכח בכל ארבעת התמות. עלתה המורכבות שבין הקודש לחול. הקודש - האמונה כעולם המניע לתרומה, מלווה אותה במהלכה ולאחריה. החול - ההתמודדות ביום שאחרי עם הצרכים הגשמיים והקשיים הדורשים מענה במציאות חייהן. עננת האמונה והמעשה האלטרואיסטי, מייצרת מציאות בה הן אינן זוכות ליחס של בני זוג לחולים (זמנית), אלא של אנשים בריאים (בזכות זה התאימו לתרומה) העוברים ניתוח, ובהתאמה לכך החוסר במענים עבורן.

הבחירה לשתף במעשה התרומה או להצניעו מתוך מידת הענווה ואף הרצון בשמירה על פרטיות, עלה כהתלבטות משמעותית. השיתוף, כאידיאולוגיה להפצת המעשה וכן צורך בתפילות עבור הצלחתו- הביא עימו סיוע קהילתי נרחב מצד הקהילות , הוקרה והערכה מחזקת.  הצנעת המעשה, העלה מחיר רגשי ששילם התורם בהיעדר חיזוק חיצוני. הקהילות תמכו במשפחת התורם, על פי המנגנונים המוכרים בה. המשפחות חיבקו את התמיכה, אך עלה כי לא תמיד היא תאמה את צרכיהן. ישנו צורך בהתפתחות מנגנוני סיוע טכניים ורגשיים בקהילה המותאמים לצרכי הפרט.

הילת המעשה האלטרואיסטי, הביאה עימה אהדה ותהילה כלפי התורם ומשפחתו אשר הינן בעלות תפקיד חברתי - ציבורי בעידוד תורמים עתידיים. היעדר חשיפת רגעי הקושי והמשבר, אותן מבקשות הנשים לחשוף טרום התרומה עלולות "לקלקל" את ההרואיות ולהשפיע על עידוד התרומות הבאות. כמו כן, מעשה חד פעמי זה זוכה לאהדה שהתנדבויות אחרות מסכנות חיים אינן זוכות לו (התנדבות ליחידות חילוץ והצלה, מד"א וכד'), ייתכן וזאת בשל הידיעה כי איבר זה לא ישוב, ולא רק הכניסה למצב סיכוני חולף.

מחקר זה הינו ייחודי בשדה המחקר של תרומות הכליה לזרים.  ברמה התיאורטית מעשיר המחקר את הידע בהקשר לבנות זוג של תורמים. דרך עיני הנשים ניתן ללמוד את משמעותן של מערכות החיים שלהן ומקומן בחייהן סביב התרומה. ברמה הפרקטית עשוי המחקר להשפיע על מדיניות הליווי והתמיכה של משפחות התורמים לאורך התהליך ולאחריו ולסייע למשפחות תורמים עתידיים.

תאריך עדכון אחרון : 06/08/2025