בית הספר בתקשורת

English שלחו לחבר
  • מפסיקות לשתוק: יותר ויותר נשים מדברות על הלידות השקטות שעברו

    נורית גלזר חודיק - דוקטורנטית בביה"ס, מונחית של פרופ' נחמי באום

    לאחרונה דמויות ציבוריות חושפות את אובדן ההריון שלהן, ומציפות את הסבל שרבות ורבים נושאים בסתר. לצד העלאת המודעות, ישנה תקווה שהמגמה תקדם שינוי בשיח על הנושא המושתק, תעודד שיתוף ובכך תסייע במתן הכרה לאבלם של הורים.

  • האבטלה בשחקים, העמותות קורסות - אך 165 אלף ישראלים החלו להתנדב לראשונה מאז משבר הקורונה

    פרופ' ליאת קוליק

    עשרות אלפי מתנדבים מעל לגיל 55 נאלצו להפסיק את פעילותם עם פרוץ משבר הקורונה, מחשש להידבקות. בהיעדרם, נחלץ לעזרה גל חדש של בעלי רצון טוב, המהווים כ-14% מכלל המתנדבים של ישראל. אך חרף תחושת האופטימיות, רבים מהם מתקשים לטשטש את ההבנה קשה: "זה התפקיד של הממשלה. למה אנחנו צריכים להחליף אותה? למה אין מישהו אחראי שדואג לאנשים?"

    אם פרופיל המתנדב החדש שונה מבעבר, ברשות להתנדבות מבקשים להבדיל גם בין המניעים לגל ההתנדבות הנוכחי, לאלה שנרשמו למשל בעת מבצעים צבאיים, דוגמת צוק איתן. "אופייה של ההתנדבות במגפת הקורונה בהיבט של מניעי התנדבות היה היברידי", אומרת ליאורה ארנון, מנהלת תחום התנדבות במועצה הישראלית להתנדבות, המציגה את מסקנותיו של מחקר חדש שנערך בשיתוף פרופ' ליאת קוליק מאוני' בר אילן ופיקוד העורף. היא מוסיפה ומסבירה כי "בצד המניע של סולידריות חברתית שאפיין את שני מצבי החירום, מתנדבי הקורונה התאפיינו ברמה גבוהה יותר של מניעים אישיים המתבטאים במניעים אינסטרומנטליים ובמניעים של בריחה מהמציאות באמצעות ההתנדבות בהשוואה למתנדבי צוק איתן".

  • Unemployment Is Surging, NGOs Are Collapsing, So Israelis Volunteer to Turn the Tide

    פרופ' ליאת קוליק

    Some 165,000 have volunteered for the first time due to the coronavirus crisis, a bittersweet statistic revealing that the government should be doing moreץ

    Another difference between the new volunteers and the old ones lies in motivation. Unlike volunteers’ motives during, say, military operations, today’s motives are “hybrid,” wrote Liora Arnon of the National Council for Volunteering in Israel, in a study conducted with Prof. Liat Kulik of Bar-Ilan University and the army’s Home Front Command.

  • חיי זקנים נחשבים? פחות מחיי צעירים

    פרופ' ליאת איילון

    פרופ׳ ליאת איילון, מומחית לגילנות מאוניברסיטת בר אילן, אמרה ש״זה דבר ידוע שחיים של זקנים נחשבים שווים פחות מחיים של צעירים. במציאות של משאבים מוגבלים, באופן ממסדי שנת חיים של אדם זקן שווה פחות משל צעיר, וניתן למדוד את זה. לדבריה, מדד QALY, שמעריך כמה שווים חיים של זקנים לעומת צעירים, משמש כלי לקבלת החלטות בעולם כולו.

  • מחקר: הכפלה במספר הנשים שחוות דיכאון בזמן ואחרי לידה

    ד"ר דרורית לוי וד"ר רנה בינה

    את המחקר הובילו דוקטור רינה בינה ודוקטור דרורית לוי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. לפי תוצאותיו, כ-40% מהנשים חשו חרדה ברמה כלשהי, ו-13% חשו חרדה משמעותית או קשה - עלייה של יותר מפי שלושה ביחס לתקופות שגרה. 

  • לאחר זמן רב הוקמה מחדש המועצה המייעצת לענייני אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי וגמלאים

    פרופ' ליאת איילון

    המועצה תייעץ ותסייע בגיבוש מדיניות במגוון תחומים הקשורים לאזרחים ותיקים, בדגש על התמודדות האוכלוסייה המבוגרת עם משבר הקורונה.
    ייתכן ויתווספו חברים למועצה המייעצת.

    חברי המועצה:

    - יו"ר המועצה המייעצת, פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרנטולוגיה.

    - פרופ' ישראל דורון, ראש המרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה.

    - תא"ל (מיל') יוסי היימן, מנכ״ל ג'וינט-אשל ישראל.

    - ד״ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים לשעבר.

    - יהודה משי זהב, יו"ר ארגון זק״א.

    - חכ״ל קולט אביטל, יו״ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה ומזכ״ל ועדת התביעות.

    - ד״ר יורם מערבי, מומחה גריאטריה במרכז הרפואי הדסה.

    - פרופ' ליאת איילון, סגנית ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן.

    - בוני גולדברג, יו״ר הצוות הבין משרדי לאפוטרופסות.

    - פרופ' רביע חלאילה, סגן נשיא מכללת צפת, לשעבר ראש החוג לסיעוד, חוקר ומומחה בתחום הגרנטולוגיה.

    - ד״ר צבי לניר, נשיא ומייסד מכון ״פרקסיס״.

    - גברת עינת פורת עמוס, עובדת סוציאלית, מומחית בגרנטולוגיה, מתמחה בתקופה החיים החדשה.

    - דליה גאון, יועצת לגיל השלישי.

  • היה היה נגיף ששינה את העולם שהכירו כולם.... טיפול במשחק דרך המסך

    ד"ר שירלי בן-שלמה

    טיפול במשחק דרך המסך

  • מומחים מנתחים: מה עבר על הילדים שלכם בזמן שהייתם בזום?

    ד"ר שירלי בן-שלמה

    "הקורונה היא אירוע טראומתי עבור הילדים. העולם השתנה להם ביום אחד, ואחת ההשלכות האפשריות היא אובדן המיומנויות החברתיות", טוענת ד"ר שירלי בן שלמה, מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. "בדרך כלל מי שמתווכים להם את המציאות הם ההורים, ופה ההורים עסוקים בשאלות של פרנסה ופחות פנויים לעשות את התיווך. הילדים גם לא פוגשים עכשיו את המורים ודמויות משמעותיות בחייהם, כמו סבא וסבתא. האירועים גורמים להם לעסוק בשאלות קיומיות, ואנו רואים אצלם סימני מצוקה ודכדוך. יש גם עלייה משמעותית בחרמות חברתיים, שעברו לרשת".

  • "להורים אין מושג מה קורה בטלפון של ילדיהם, בלילה, מתחת לשמיכה. דור שלם הולך פה לאיבוד"

    ד"ר רונית ארגמן

    מדור "הכיסא הכחול": והפעם, ראיון עם רונית ארגמן, מומחית למיניות האדם • על התנהגות מינית שמשולה לזהירות בדרכים: "צריך ללמד גם בנים וגם בנות את כללי הזהירות, זו אחריותנו כחברה"

  • הורים במשרה מלאה: כיצד לסייע לילדים באתגרי הלמידה בתקופת הקורונה

    ד"ר שירלי בן-שלמה

    הלמידה מרחוק, שצפויה להפוך לחלק בלתי נפרד מהחוויה הלימודית בשנה הקרובה, מציבה אתגר חדש בפני הדינמיקה המשפחתית. בימים שחלק גדול מההורים עובדים מהבית, עולות לא מעט שאלות: איך ניתן להצליח לעבוד ולשמור על תפוקה, כשמהחדר השני הילד קורא להורה כדי שיעזור לו במשימות הלימודיות? האם ההורה צריך לסייע לילד במהלך יום הלימודים, או לתת לו להתמודד בעצמו עם אתגרי המתווה החדש?

    "משבר הקורונה יצר מצב חדש בכל תחומי החיים", אומרת ד"ר שירלי בן־שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן, העוסקת ביחסי הורים וילדים בעידן הדיגיטלי. "אחד מהם הוא צורת הלמידה בבתי הספר, שעם תחילת המגיפה עברה בבת אחת מלמידה מסורתית פרונטלית למקוונת. אפשר לומר שאחרי כמה חודשים מפרוץ המגיפה הייתה שוב חזרה ללמידה המסורתית, ואילו בשנת הלימודים הקרובה יהיה שילוב בין שתי השיטות. המערכת המשפחתית צריכה להסתגל למציאות חדשה גם בתחום הלמידה".