תרומת סדנאות הגנה עצמית מעצימה לתחושת המסוגלות העצמית והמינית, לבריאות הנפשית ולתמיכה החברתית הנתפסת של חיילות

פגיעות מיניות הן תופעה מעוררת דאגה אשר לה השלכות שליליות ניכרות. אחת הדרכים להתמודדות עם נושא מורכב זה הינה באמצעות סדנאות להגנה עצמית מעצימה. סדנאות הגנה עצמית מעצימה מורכבות מכלים פרקטיים אשר הותאמו להתנגדות ולהרתעה כנגד אלימות מגדרית ומינית, והן מתמקדות בטכניקות הנלמדות בקלות, בזיהוי אזורים פגיעים של הפוגע ובשימוש בחלקים החזקים ביותר נגד התוקף, לצד מתן דגש על שימוש בקול. סדנאות אלה משלבות טכניקות פיזיות וטכניקות מנטליות ורגשיות יחד. הספרות המחקרית מלמדת כי סדנאות הגנה עצמית מעצימה מציגות באופן עקבי השפעה חיובית הכוללת, בין היתר, הפחתה בשיעורי תקיפה מינית כמו גם עלייה בביטחון העצמי, באסרטיביות ובמסוגלות. עם זאת, מחקרים אלו נעשו בעיקר בקרב סטודנטיות בארצות הברית. 

המחקר הנוכחי בחן את תרומתן של סדנאות הגנה עצמית מעצימה למסוגלות העצמית והמינית, לבריאות הנפשית ולתמיכה החברתית הנתפסת של חיילות בצה"ל, תוך הבחנה בין חיילות שנפגעו מינית בעבר ובין חיילות שלא נפגעו מינית בעבר וכן בין חיילות ובין מפקדות. המחקר בדק שינויים במסוגלות עצמית ומינית, בבריאות הנפשית ובתמיכה החברתית הנתפסת לאחר ההשתתפות בסדנה.  ככל הידוע, מחקר זה הנו הראשון מסוגו שבדק את השפעתן של סדנאות הגנה עצמית מעצימה בקרב חיילות בצה"ל. ייחודיותו טמונה בכך שהוא מתבצע בקרב חיילות הנמצאות במסגרת היררכית וסגורה, החיות ומשרתות יחד. לאור זאת, המשתנה של תמיכה חברתית נתפסת זוכה למשמעות יתרה. בנוסף לכך, המשתנה של בריאות נפשית הינו משמעותי בהיבט של קידום בריאותי והשפעה על תפקוד הצבא. 

השערות המחקר היו כי תמצא עלייה במסוגלות העצמית והמינית, בבריאות הנפשית ובתמיכה החברתית הנתפסת בקרב כלל המשתתפות לאחר הסדנה. כמו כן, תמיכה חברתית נתפסת תמתן את ההבדלים בשינוי במסוגלות העצמית והמינית ובבריאות הנפשית לפני ואחרי ההשתתפות, כך שמי שיש לה תמיכה חברתית נתפסת גבוהה, העלייה במשתנים אלה תהיה גבוהה יותר. עוד שוער כי חיילות בעלות עבר של פגיעה מינית תהיינה בעלות תחושת מסוגלות עצמית מינית נמוכה יותר מחיילות ללא עבר של פגיעה מינית, וכי חיילות שנפגעו מינית בעברן יציגו עלייה גבוהה יותר במשתני המחקר הנבדקים. לבסוף, שוער כי מפקדות תהיינה בעלות תחושת מסוגלות עצמית ומינית, בריאות נפשית ותמיכה חברתית נתפסת גבוהה יותר מחיילות שאינן מפקדות וכי מפקדות יציגו עלייה גבוהה יותר במשתני המחקר הנבדקים.

אוכלוסיית המחקר כללה 61 חיילות בנות 22-18 (גיל ממוצע 19.6), מתוכן 29 חיילות שנפגעו מינית בעברן. 26 משתתפות משמשות בתפקיד פיקודי. המשתתפות לקחו חלק בשלושה/בארבעה מפגשי הגנה עצמית, משך כל מפגש כשעתיים. הסדנאות הקיימו בבסיסים שונים שבהם היה רצון ושיתוף פעולה של המפקדים וקציני בריאות הנפש, כאשר החיילות הוזמנו לסדנה ונרשמו אליה מבחירה. כלי המחקר כללו חמישה שאלונים למילוי עצמי: שאלון דמוגרפי; שאלון חוויות מיניות (Sexual Experiences Survey - SES, Koss et al., 1985; Koss et al., 1987; Koss et al., 2007); שאלון מסוגלות עצמית מינית (Mccauley, 2006; McCauley et al., 2010, Sexual Self-Efficacy Rating - SER); שאלון מסוגלות עצמית (Schwarzer & Jerusalem, 1995, General Perceived Self-Efficacy); שאלון בריאות נפשית מקוצר (Lamers et al., 2011, Mental Health Continuum-Short Form, MHC-SF); ושאלון תמיכה חברתית נתפסת (MSPSS, Zimet et al., 1988). הנתונים נאספו לפני ואחרי ההשתתפות בסדנה.

ממצאי המחקר העיקריים הראו עלייה מובהקת לאחר ההשתתפות בסדנה במסוגלות העצמית והמינית ובבריאות הנפשית בקרב כלל המשתתפות. בשונה מהמשוער, נמצאה עלייה מובהקת רק בתמיכה החברתית הכללית והמשפחתית ולא בכלל מדדי התמיכה החברתית הנתפסת. יש לציין כי תמיכה חברתית נתפסת ממשפחה נמצאה ממתנת באופן מובהק את השינוי במסוגלות העצמית ביחס לאדם זר, וככל שהתמיכה מהמשפחה הייתה גבוהה יותר כך השיפור במסוגלות העצמית ביחס לאדם זר היה גדול יותר. בנוסף, תמיכה חברתית נתפסת מאחרים משמעותיים נמצאה ממתנת את השינוי בבריאות הנפשית, וככל שהתמיכה מאחרים משמעותיים הייתה גבוהה יותר הייתה נטייה לשיפור נמוך יותר בבריאות נפשית. עם זאת, כיוון שגדלי האפקט ביחס למשתנה ממתן זה היו קטנים, ובעקבות ריבוי המבחנים, יש להיזהר בפירוש ממצא זה. לבסוף, בכל המשתנים שנבדקו, לא נמצאו הבדלים בין חיילות שנפגעו מינית בעברן ובין חיילות שלא נפגעו, כמו גם לא נמצאו הבדלים בין מפקדות ובין חיילות. 

מחקר זה הראה לראשונה כי לסדנאות הגנה עצמית מעצימה תרומה חיובית לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית והמינית ולבריאות הנפשית בקרב חיילות בצה"ל. חשיבותו טמונה בכך שהוא בודק את יעילותו של כלי מניעתי לקידום תחושות אלה ואולי אף לצמצום פגיעה מינית בצבא, דבר אשר ישפיע הן על רווחת המשתתפות והן על המערכת הצבאית בכללותה. כך, מעבר להרחבת הידע התיאורטי לגבי אלימות נגד נשים והחשיבות שבמניעתה, המחקר מציע כלי מעשי בדמות סדנאות הגנה עצמית מעצימה שהוכחו מחקרית. בטווח הרחוק, תוצאותיו עשויות להוביל לפיתוח תכנית התערבות מערכתית חדשנית שתופעל באופן סדיר למניעת אלימות מינית בצה"ל. לאור הממצאים שהראו כי סדנאות אלה לא הובילו לעלייה מובהקת ברמת התמיכה החברתית הנתפסת, יש לבחון בסדנאות המשך כיצד ניתן להדגיש יותר את ההיבט החברתי כדי לקדם תחושות פוטנציאליות של שיתופיות, הדדיות ושייכות.