פגיעה עצמית ומצוקה נפשית בקרב רקדנים: תפקידם של פרפקציוניזם, מיקוד שליטה ופנייה לעזרה

ריקוד, ובפרט בלט, הוא בין הפעילויות הגופניות התובעניות ביותר. רקדנים מקצועיים מתאמנים כמעט כל יום, מה שדורש מסירות יתרה (Ekegren et al., 2014). הם חייבים לעמוד בדרישות פיזיות ומנטליות גבוהות כדי לפתח את טכניקות הריקוד שלהם Gregory & Interiano-Shiverdecker, 2021)). אוכלוסייה זו מאופיינת ברמות גבוהות של פרפקציוניזם, חתירה להישגים והצבת סטנדרטים גבוהים, לעיתים על חשבון צרכיהם הפיזיים, הרגשיים והחברתיים (Cumming & Duda, 2011; Johnson et al., 2011; Smith et al., 2018). בספרות המחקרית מודגשת השכיחות המוגברת של מצוקה נפשית והפרעות אכילה בקרב רקדנים (Akesdotter et al., 2014; Gregory & Interiano-Shiverdecker, 2021), אך מעט מחקרים חקרו פגיעה עצמית באוכלוסייה זו. על כן, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין גורמים אישיותיים (פרפקציוניזם ומיקוד שליטה) לפגיעה עצמית ומצוקה נפשית בקרב רקדנים, ואת תפקידה הממתן של פנייה לעזרה בהקשר זה. המחקר נשען על המודל התיאורטי רגישות-דחק לפיו האדם האובדני ניחן באפיונים מובנים מולדים היוצרים מועדות למצוקה נפשית. כאשר אדם בעל רגישות מעין זו נתקל בגורם דחק, אינטראקציה זו עשויה להניע מצוקה נפשית והתנהגות אובדנית (Monroe & Simons, 1991; Monroe, Slavich, & Georgiades, 2014).

במחקר השתתפו 99 משתתפים בגילאי 18-35, רקדנים ורקדניות הנמצאים במסגרות ריקוד או כאלה שפרשו בחמש השנים האחרונות. המחקר הינו מחקר כמותי מתאמי אשר במסגרתו נאספו נתונים באמצעות שאלוני דיווח עצמי. כלי המחקר כללו: שאלון למדידת מצוקה נפשית, שאלון פגיעה עצמית, שאלון למדידת מיקוד שליטה, שאלון למדידת פרפקציוניזם, שאלון פנייה לעזרה ושאלון דמוגרפי. השאלונים הופצו ברשתות החברתיות ובבתי ספר לריקוד.                        

ממצאי המחקר מעידים כי נמצא קשר חיובי בין רמת הפרפקציוניזם לרמת המצוקה הנפשית ולפגיעה עצמית, בהתאם להשערה הראשונה. השערת המחקר השנייה, שימצא קשר שלילי בין רמת מיקוד השליטה לרמת המצוקה הנפשית ופגיעה עצמית, אוששה באופן חלקי, כך שככל שמיקוד השליטה החיצוני גבוה, כך רמת המצוקה הנפשית והפגיעה העצמית גבוהה יותר, ואילו מיקוד שליטה פנימי לא נמצא קשור לפגיעה עצמית או למצוקה נפשית. בניגוד למשוער, פנייה לעזרה לא נמצאה כגורם ממתן בין פרפקציוניזם או מיקוד שליטה למצוקה נפשית ופגיעה עצמית.

הקשר שנמצא במחקר הנוכחי בין רמת הפרפקציוניזם הכללית לפגיעה עצמית ולמצוקה נפשית תואם את הספרות המחקרית. נמצא כי קיימים קשרים חיוביים מובהקים בין כל ממדי הפרפקציוניזם לבין מצוקה נפשית, ממצא התואם את הספרות המחקרית העוסקת בהשפעתו השלילית של פרפקציוניזם על רווחה נפשית ומצוקה נפשית (Limburg et al., 2017).

הלחץ המתמשך לשמור על שלמות להיענות לציפיות חיצוניות מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות של מחשבות וניסיונות אובדניים, במיוחד בקרב אנשים פגיעים. סיכון זה בולט עוד יותר בקרב אנשים המאופיינים בפרפקציוניזם לא מסתגל, צורת פרפקציוניזם המתלווה לרמות גבוהות של ייאוש, כאב נפשי ובידוד חברתי (Flett et al., 2014). יחד עם זאת כאשר נבחנו ממדי הפרפקציוניזם בנפרד, נמצא כי פרפקציוניזם מצד החברה היה היחיד שקשור באופן מובהק לפגיעה עצמית בקרב רקדנים.

באשר להשערת המחקר השנייה, הספרות המחקרית מצביעה על כך שניסיונות אובדניים ומצוקה נפשית נפוצים יותר בקרב אנשים עם מיקוד שליטה חיצוני גבוה זאת בשל תחושת חוסר אונים וניכור, שכן הם מאמינים כי כוחות חיצוניים הם אלו שקובעים את גורלם (Rotter, 1966; Aydin et al., 2018). בעוד שמיקוד שליטה חיצוני נמצא קשור למשתנים התלויים, מיקוד שליטה פנימי לא נמצא קשור למצוקה נפשית ופגיעה עצמית. הממצא העיקרי במחקר הנוכחי הוא כי קיים קשר בין פרפקציוניזם מצד החברה למידת הפגיעה העצמית ונמצא כי קיימים קשרים חיוביים מובהקים בין כל רמות הפרפקציוניזם לבין מצוקה נפשית. ממצאים אלו מהווים נדבך נוסף בהבנת פרפקציוניזם כמושג מורכב ורב ממדי. המחקר הנוכחי תורם להבנה של הקשרים בין משתנים אישיותיים (פרפקציוניזם ומיקוד שליטה) לבין מצוקה נפשית ופגיעה עצמית בקרב רקדנים- אוכלוסייה שנמצאת לעיתים קרובות בלחץ חברתי ותחרותי גבוה.

בנוסף, חשיבות הממצאים טמונה בכך שהם מצביעים על צורך בזיהוי מוקדם של מאפיינים אישיותיים מסכנים בקבוצות אלו, ובפיתוח תוכניות התערבות ותמיכה פסיכולוגית מותאמות לרקדנים, שעד כה זכו להתייחסות מוגבלת במחקר בתחום בריאות הנפש. ממצא זה עשוי לסייע גם למורים למחול ולמטפלים לזהות סימני אזהרה מוקדמים, ולמתן את דרישות הפרפקציוניזם בסביבות לימוד והופעה. ברמה היישומית, תובנות המחקר עשויות להוות בסיס לפיתוח תוכניות מניעה והתערבות ייעודיות לקידום בריאות נפשית בקרב רקדנים, הן במסגרות חינוכיות והן במסגרות מקצועיות.