סיפור החיים המקצועי וההתפתחות המקצועית של עובדות סוציאליות בתחום רווחת הילד במחלקות לשירותים חברתיים

רקע. עובדים בתחום רווחת הילד בעולם (Child Welfare Social Workers), אשר בארץ הינם עובדים סוציאליים בתחום הילד והמשפחה, הם עובדים סוציאליים בעלי מומחיות בנושא ההגנה על קטינים במצבי סכנה ובטיפול בהם ובמשפחתם. לאורך הקריירה המקצועית עובדים סוציאליים מפתחים זהות ותפיסות מקצועיות. ביקורת רבה מושמעת כלפי עובדים סוציאליים בכלל ועובדים סוציאליים בתחום רווחת הילד בפרט, בעודם מממשים את זהותם המקצועית הלכה למעשה ומבצעים את אחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים ביותר בחברה.

מעיון בספרות המחקר עולה כי החלטות שמקבלים אנשי מקצוע בתחומים שונים מסתמכות על גוף ידע מקצועי המורכב משני מקורות עיקריים: ספרות מקצועית וידע המבוסס על ניסיון מקצועי ואישי של אנשי המקצוע עצמם. במחקר זה אבקש להתעמק באופן בו מתפתחים הידע והמקצועיות אצל עו"ס רווחת הילד, באמצעות למידת חוויית העבודה של עו"ס רווחת הילד, ההתפתחות וגיבוש הזהות המקצועית שלה. חשיבות המחקר הינה במודעות ובהבנה לעומק של הקונפליקטים והנסיבות האישיות של עובדים סוציאליים בתחום רווחת הילד המשפיעים על החלטות הרות גורל בתחום הגנת הילד, וכן למידה מההתפתחות האישית והמקצועית ומסיפורי החיים המקצועיים שלהם.

שיטה. במחקר זה בוצעו ראיונות נרטיביים פתוחים המזמינים לספר את סיפור החיים וההתפתחות המקצועית בקרב שלושים עובדות סוציאליות וותיקות בתחום רווחת הילד שעובדות במקצוע שלוש שנים ומעלה. הראיונות וממצאי המחקר מהווים תרומה מתודולוגית אף לשיטת המחקר הנרטיבית, שכן עד היום לא בוצע מחקר מסוג זה על אוכלוסייה זו. שיטת הניתוח הינה הוליסטית המתמקדת בסיפור החיים המקצועי בשלמותו על תוכנו וצורתו. קריאת הראיונות נעשתה בהתייחס ל"דיאלוג בשלושה קולות" והמסרים בסיפור נבחנו באמצעות "מודל מנגנוני הברירה".

תוצאות ומסקנות. ניתוח הממצאים חשף שלוש תמות. התמה "טיפולוגיה של זהות מקצועית" איתרה שלוש זהויות אופייניות לעו"סיות בתחום רווחת הילד במש"ח - גאווה ושייכות למקצוע, ריחוק וסלידה מהמקצוע ומצוקה, שמקורה בעבודה במש"ח או בילדות. המסקנות שאותרו מהטיפולוגיה המקצועית תורמות משמעותית הן לפרקטיקה והן לתיאוריה בתחום רווחת הילד במקצוע העבודה הסוציאלית ומלמדות על כך שישנה חשיבות רבה להכיר בסטיגמה הקיימת על אודות העבודה במחלקות לשירותים חברתיים ושיש לפתח דרכים להתמודד איתה ולמנוע אותה כבר ברמת ההכשרה הבסיסית בבתי הספר לעבודה סוציאלית. מסקנה נוספת הינה שהטיפול הפרטני הפסיכו-תרפויטי זוכה ליוקרה רבה, על חשבון העבודה הסוציאלית בטיפול ישיר הניתנת במש"חים, ומכאן שחשוב להתמודד עם סוגיה זו בהכשרה הבסיסית ובהכשרות ההמשך (בתארים מתקדמים, בהשתלמויות, בלימודי תעודה, וכן הלאה) על מנת להעניק חשיבות רבה גם לטיפול הישיר. מסקנה נוספת ומדאיגה מאוד הינה שבמקרים רבים, רבים מדי, התגלה כי לעו"סיות במש"חים, על אחת כמה וכמה בתפקידי רווחת הילד, לא ניתנה הדרכה, לא היו דמויות מקצועיות שהחזיקו אותן, ותפקידן כלל היקף משמעותי של ביורוקרטיה, שלא אפשרה עבודת עומק. יש לתת את הדעת לכל התופעות השליליות הללו, שרק מכבידות יותר על העו"סיות הפועלות לפי חוק, שכן הן נמצאות מלכתחילה בעמדת פגיעוּת, ונדמה שדווקא עבורן – ההדרכה מהווה מרכיב קריטי בהתמודדות עם תופעות כגון תחלופה, פרישה, מעבר לסקטור הפרטי, שחיקה וכן הלאה.

התמה השנייה, שכונתה "מקורות ההתפתחות המקצועית", איתרה את אבני ההתפתחות המקצועית בתחום, והן: לימודים, התנסות מקצועית, גיוון בהתנסות המקצועית, והתפתחות בשל מפגש בין הזהות המקצועית לאישית בעקבות ההורות וההדרכה. המסקנה המרכזית העולה מתמה זו הינה שחשוב להכיר ולחזק את ההתפתחות המקצועית של עו"סיות בתחום רווחת הילד, על מנת לשמרן בתפקיד ולהגביר את המחויבות ואת המקצועיות שלהן – הן לטובתן, הן לטובת המש"חים המעסיקים אותן, ולא פחות חשוב מכך – הן לטובת הילדים והמשפחות שאותן הן מלוות.

התמה האחרונה הייתה "קונפליקטים בגיבוש הזהות המקצועית". תמה זו חשפה את הקונפליקטים שאיתם מתמודדות העו"סיות בעבודתן המקצועית עם ילדים ועם משפחות בסיכון במש"ח. קונפליקטים אלו נסבו סביב המפגש בין האישי למקצועי, כאשר העו"סיות טיפלו במשפחות בזמן שהן עצמן מתקשות להיכנס להיריון, כאשר הן מקריבות מעצמן עבור הקולקטיב, וכאשר הן חוות מצוקה בעקבות העיסוק המקצועי. לכל אחת מהנסיבות הללו הייתה השפעה ייחודית על העו"סיות בתחום רווחת הילד. גם כאן, חשוב לפתח דרכים לאבחן את הנסיבות הייחודיות המאפיינות את המצוקה שהעו"סיות חוות, ולפתח התערבויות מותאמות על מנת להתמודד איתן. להדרכה יש תפקיד חשוב ומכריע ברוב הנסיבות, אולם יש צורך גם בתמיכת עמיתים, בחיזוק המקצועיות וכן הלאה.

תרומת המחקר. למחקר ישנה תרומה משמעותית הן לפיתוח התיאוריה בנושא התפתחות מקצועית ושימור עובדים בתחום רווחת הילד והן לפרקטיקה, כך שפיתוח הידע התיאורטי במחקר מאפשר התמודדות בפרקטיקה עם סוגיות מורכבות בעבודת המש"חים. תרומה נוספת של מחקר זה הינה לתחום המחקר האיכותני הנרטיבי, ובפרט לניתוח ההוליסטי של סיפורי חיים, לעושר הרב העולה מהסיפורים והיכולת להבין ולהעמיק בתחום הנחקר.

מגבלות המחקר. המחקר הנוכחי מאפשר הבנה מעמיקה של סיפור החיים המקצועי של עובדות רווחת הילד במש"חים, אולם לצד תרומת המחקר שהוזכרה לעיל, ישנן מספר מגבלות. ראשית, המחקר הינו איכותני, כך שיכולת ההכללה היא מוגבלת. מגבלות נוספות נוגעות לייצוגיות המדגם, לעריכת המחקר בנקודת זמן אחת, לאי ייצוג מקבלי השירות ולבסוף, מגבלה ייחודית בעריכת מחקר מסוג זה היא מגבלת הסוד. המחקר עוסק בנושא נפיץ שהינו העובדים הסוציאליים האמונים על הגנה על ילדים בסיכון, כאשר ביקורת ציבורית מוטחת בהם מבחוץ, ובקרה פנימית ולחץ מוטחים בהם מבפנים כפי העולה מהמחקר. נוצר מצב שבו לא ניתן לגעת בנושא חשוב זה ותחושה של סוד, פחד ורצון בעמימות אפיינו את הראיונות.

חלק מחוקרי הפרדיגמות הפרשניות, ובכללן הנרטיבית, רואים בשינוי חברתי את לב ליבו של המעשה המחקרי, ומחקר זה אינו שונה בכך. ההשלכות של המחקר לפרקטיקה הן הבנה של התנאים בהן הזהות המקצועית של עו"ס רווחת הילד יכולה לפרוח בצורה המיטיבה והיכרות עם סיפור החיים המקצועי, השוזר בתוכו את השפעות השינויים האישיים והקונפליקטים על חיי המקצוע של העובדות הסוציאליות בתחום זה.