טיפול התייחסותי בהפרעות קשות
מטפלים רבים מוצאים עצמם בודדים בהתמודדות עם מטופלים המאופיינים כהפרעות אישיות, אשר מתקשים להתמיד בקשר טיפולי ומאתגרים את המטפל בהתקפות על הסטינג ובהעברה נגדית של רגשות קשים. בהשתלמות נכשיר את המטפלים להתמודדות עם אוכלוסיה זו במאצעות החשיבה ההתייחסותית אשר נמצאת היום במרכז הבמה התיאורטית ומספקת הבנה מחודשת ואמפתית לטיפול באוכלוסיה זו. הלמידה תשלב תיאוריה, דיונים ותיאורי מקרה באמצעות קבוצת עמיתים הטרוגנית ותומכת.
מטרת ההשתלמות
הרחבת הידע של מטפלים ביחס למאפיינים השונים של אוכלוסיית המטופלים במאובחנים כהפרעות אישיות; הרחבת הידע של מטפלים ביחס למושגי יסוד בחשיבה ההתייחסותית; חיזוק המיומנויות הקליניות של המשתתפים באחזקה והתערבויות שונות מהעולם ההתייחסותי והמסורתי בעבודה עם אוכלוסיית מטופלים המאופיינים בכעלי הפרעות אישיות; חיזוק תחושת המסוגלות של מטפלים בהתמודדות עם אוכלוסיית מטופלים המאופיינים כבעלי הפרעות אישיות.
אוכלוסיית היעד
מטפלים: עובדים סוציאליים בעלי תואר שני; פסיכולוגים קליניים, חינוכיים, שיקומיים ורפואיים; פסיכיאטרים; קרימינולוגים; מטפלים בהבעה ויצירה ובאומנויות.
תכני ההשתלמות
נעסוק בסוגיות הקשורות לפתולוגיות קשות, בעיקר הפרעות אישיות ונלמד מושגים מרכזיים מהעולם ההתייחסותי ותרומתם לטיפול בהפרעות אישיות: אטיולוגיות שונות של הפרעות אישיות עפ"י הגישה הפסיכיאטרית, גישתו של קרנברג, פסיכולוגיית העצמי של קוהוט והגישה ההתייחסותית. גישה זו רואה בפציינטים המאובחנים כהפרעות אישיות, אנשים שעברו טראומה, בעקבותיה נוצרות דיסוציאציות מסיביות ותנועה נוקשה בין מצבי עצמי. נדון בטכניקה המאפשרת ליצור מגע עם מצבי עצמי מנותקים. נלמד כיצד לנוע בין התערבויות תואמות המשקפות את חוויית המטופל לבין התערבויות משלימות המייצגות את החווייה של מי שנמצא עמו בקשר. נראה כיצד אחרותו של המטפל יכולה לתרום להפרעות אישיות ביצירת קשרים שיש בהם הכרה הדדית כולל התערבויות כמו חשיפה עצמית של ההעברה הנגדית של המטפל. נראה כיצד ניטרליות ואובייקטיביות של המטפל אינן אפשריות עפ"י החשיבה ההתייחסותית וכיצד מעורבותו הרגשית של המטפל הנה גורם מרפא ובמיוחד בעבודה עם הפרעות אישיות. נדון בסטינג כמרחב משותף למטפל ולמטופל, נדבר על היבטים כמו תשלום, וזמני פגישות אשר מהווים מוקדי קושי בטיפול בהפרעות אישיות ונראה כיצד גבולות וגמישות מאפשרים הכלה ויציאה לחווייה חדשה בקשר. נדון בדרכים לצמצום הנשירה דרך המושג אנאקטמנט וכיצד לאפשר התבוננות ועיבוד על אנאקטמנט עם הפרעות אישיות.