English שלחו לחבר

״גם אני איבדתי ילד״: חוויתם של גברים אחרי לידה שקטה

סטודנט/ית
גלזר חודיק נורית
שנה
2021
תואר
PhD
תקציר

לידה שקטה היא חוויה מטלטלת בה המוות מקדים את ראשית החיים, אירוע משמח הופך לטרגי ואושר וקבלה מתחלפים באובדן ובכאב לידה שקטה, המוגדרת כלידת עובר ללא רוח חיים לאחר השבוע העשרים ושניים להריון, מוצגת בספרות המקצועית כחוויה רגשית קשה המעוררת תחושות יגון ותגובות דחק פוסט טראומטיות בקרב ההורים. בעשורים האחרונים גובר העניין המחקרי בחוויית האובדן של נשים לאחר לידה שקטה. לעומת זאת, חוויתם של גברים לאחר לידה שקטה נעדרת לרוב מהשיח המחקרי, החברתי והמקצועי ומשכך היא מותירה את הגברים בבידוד ובדממה ואת חווית האובדן שלהם חסרת נוכחות.

המחקרים המוקדמים שהתמקדו בגברים שחוו אובדן תינוק בלידה שקטה, התייחסו לגברים כחלק מזוג, או השוו אותם לקבוצת ביקורת של מי שילדו לידות חי. מחקרים אלו לא בודדו את תחושות הגברים והתייחסו לגברים כחלק מיחידה זוגית אחת. בשנות השמונים, כשהשוו בין יגונם של גברים ליגון של בנות זוגם, נמצא שרמת היגון בקרב גברים נמוכה בהשוואה לזו של נשים, אלא שהמידע על גברים אלו נותר חלקי ומצומצם.

מחקרים שהתמקדו בלעדית בחוויותיהם של גברים, חושפים את המצוקה שהם חווים מיד עם התרחשות האובדן וגם זמן רב לאחריו. התמונה המתקבלת ממחקרים אלו חושפת מצוקות רגשיות עוצמתיות אותן חווים גברים החל מרגע ההבנה שעומדת להתרחש לידה של תינוקם המת ושנים רבות לאחר האובדן. למרות תמונה עדכנית זו גברים שחוו לידה שקטה נותרו ועודם "אבלים נשכחים" הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. לאור מצב זה המחקר הנוכחי שם לו למטרה להמשיך ולמפות את החוויות של גברים לאחר לידה שקטה, ואת התייחסות המשפחה והחברה לאובדנם ולמצוקותיהם לאור התפיסה המכונה "יגון שאינו מוכר".

המושג "יגון שאינו מוכר" מבוסס על הידיעה שכל חברה מאופיינת במקבץ של נורמות בהתמודדות עם יגון, מעין "כללי התאבלות", המגדירים מי אמור להתאבל, על מה, מתי, איך, איפה ולמשך איזה זמן. דוקה Doka)) שטבע את המושג, מפרט חמש סיבות בעטיין החברה מונעת או מצמצמת את הכרתה באובדן ובתגובות היגון של אדם: כאשר מערכת היחסים והקשר עם המת אינם מוכרים חברתית, כשהאובדן עצמו אינו מוכר, כאשר החברה מגדירה את האדם כמי שאינו מסוגל להתאבל, כאשר נסיבות המוות אינן נורמטיביות וכאשר האדם האבל, מתאבל בדרכים שאינן נחשבות מקובלות.

בידע שנצבר עד כה ניתן לזהות רמזים שונים לסיבות בגינן יגונם של גברים שחווים אובדן נוכח לידה שקטה אינו מוכר. אחת הסיבות בגינן יגונם של גברים שחוו לידה שקטה בישראל פחות נראה, קשורה לעובדה שלעיתים קרובות מותו של תינוק בלידה שקטה עדיין אינו נחשב במובן המקובל ביהדות ועל כן בישראל. עובדה זו, הופכת משמעותית במיוחד בשל העובדה שהקשר בין הגבר לבין התינוק שברחם זוכה להכרה של ממש רק לאחר הלידה, ומכיוון שיש גברים שמתאבלים בדרכים ובעיתוי שונה מהנורמה המקובלת,

המחקר שביקש להתמקד בלעדית בחוויה של גברים שחוו אובדן של תינוק או תינוקת בלידה שקטה מנקודת מבטם התבסס על הפרספקטיבה הפנומנולוגית המאפשרת למפות ולהבין תופעות כפי שהן מובנות ומוצגות על ידי מי שחווים אותה. בכדי לאפשר מגוון רחב ומגוון ככל האפשר של מרואיינים המחקר שהתבסס על דגימת קריטריון (criterion sampling) כלל שלושה קריטריונים בלבד: גברים אשר חוו לידה שקטה, יהודים, דוברי עברית.

המרואיינים, שלושים במספר, מכל רחבי הארץ, היו בטווח גילי שבין 29-55, כשבעת קיום הראיון טווח הזמן שעבר מאז האובדן נע בין שלושה שבועות ל- 22 שנים. הראיונות ארכו בין שעה לשלוש שעות ולמרות שהם התבססו על מדריך ראיון הם איפשרו שיח חופשי ומעמיק על חווית האובדן בלידה שקטה מנקודת מבטם.

ניתוח הנתונים נעשה בשלושה שלבים עיקריים כשהראשון כלל ניתוח אופקי של הראיונות כשלמים, השלב השני כלל פיתוח אשכולות לנושאים רחבים והשלב השלישי כלל התמקדות בתיאור תמצית החוויה שאורגנה במספר תמות. איכות המחקר הובטחה באמצעות: דווח חשוף של כל שלבי המחקר - שקיפות (explicity), השעיית הידע המוקדם של החוקרת (bracketing), והתייחסות מתמשכת להתמקמותה האישית והמגדרית כאישה שחוקרת גברים בתופעה שעודנה נחשבת נשית. כמו כן, המחקר בכלל וניתוח הראיונות בפרט לווה בתהליך שכלל התבוננות עצמית לבחינת העמדות והרגשות של החוקרת, ובדיאלוג מקצועי מעמיק ומתמיד עם מנחת המחקר.

אחד הממצאים הראשוניים שעלו עוד בטרם נותחו הראיונות היה המהירות שבה פנו הגברים בבקשה להתראיין. בתוך ארבעים ושמונה שעות מרגע שהועלתה ההזמנה לקחת חלק במחקר ברשתות החברתיות, פנו שלושים גברים בבקשה להשתתף במחקר. התגובות שהיו מרגשות ומפתיעות חשפו עוד בטרם רואיינו הגברים, את חווית הבדידות המתלווה לאובדן של גברים שחוו לידה שקטה. ניתוח הראיונות חשף שלושה מקורות שעמדו בבסיס הנהירה של הגברים להשתתף במחקר: רצונם להשפיע על המציאות בכל הקשור ללידה שקטה, רצונם לסייע לגברים אחרים שחוו או יחוו אובדן דומה, ותחושת שוליות מגדרית שאפפה אותם בכל הקשור לאובדן בנם או בתם בלידה שקטה. במרבית הראיונות (23/30) התייחסו הגברים לכל שלש הסיבות שהביאו אותם לפנות להשתתף במחקר

במהלך הראיונות, שארכו כאמור בין שעה לשלוש שעות, תיארו הגברים את אובדנם כאובדן טראומטי שטלטל את עולמם ושינה אותם ואת חייהם ללא הכר. מהחומרים הרבים שעלו בראיונות, התמקדתי בשלוש תמות מרכזיות, שממסגרות את חווית האובדן והיו שזורות בראיונות כולם. הראשונה חושפת פער בין חווית הכאב והאובדן של הגברים לבין חוסר ההכרה בהם ובתחושותיהם הקשות. את חוסר ההכרה הרגישו הגברים כבר עם הגיעם לבית החולים. כך, לצד דווח על תחושת התקשרות לתינוק שעומד להיוולד, חוו הגברים התייחסות שהמעיטה במה שעובר עליהם מהצוות רפואי תחילה, ובהמשך גם מבני משפחה וחברים. מותו של התינוק תואר על ידם כאובדן של ילד או ילדה שהפכו אותם למה שחלקם כינו ׳אבות שכולים׳. השימוש במושג טעון זה ממחיש את תחושת האובדן ומדגיש את הפער אל מול ההכרה המעטה לה זכה יגונם.

בניגוד למעטפת התומכת, להכרה ולחמלה לה זוכים אבות שכולים אחרים, מממצאי המחקר עולה שגברים לאחר לידה שקטה נותרים אילמים בבדידותם, ללא תמיכה קונקרטית או רגשית. לא זו בלבד שתשומת הלב העיקרית מופנית לבת זוגם, מצופה מהגברים למלא תפקידים מורכבים ותובעניים הקשורים לאובדן. אלו כוללים תמיכה בבת הזוג, מילוי משימות בירוקרטיות שונות בבית החולים ומחוצה לו, ותווך של האובדן למעגלים הסובבים אותם. חוסר ההכרה והתפקוד המצופה מאלץ את הגברים לדחוק את יגונם וכתוצאה מכך יש שחווים אותו ביתר שאת, בשלבים מאוחרים יותר. ימים, שבועות, חודשים, ולעיתים אף שנים לאחר התרחשות האובדן.

תמה נוספת שעלתה ביתר שאת במרבית הראיונות, נגעה לתמיכה או להיעדר התמיכה שקיבלו הגברים מהוריהם. בראיונות רבים תוארו הסבים השכולים, כמקור לאכזבה צורבת במיוחד. רק במקרים ספורים, צוינה תמיכתם כמדויקת, מותאמת ורגישה. במקרים אחרים תיארו המרואיינים תחושות שבר, בדידות ואכזבה שהובילו למרחק זמני, ולעיתים אף למרחק מתמשך. התמקדות במערכת היחסים והציפיות בין הגברים להוריהם, מעידה על הצורך באמפטיה ובהכרה ביגונם הן בתקופה הסמוכה לאובדן והן בחודשים ובשנים שנקפו לו. תמיכתם של ההורים בבנם האבל עולה כחשובה ומשמעותית במיוחד.

כלל התמות שעלו במחקר הנוכחי מתנקזות לכדי הבנה כי החוויה אותה מתארים גברים שחוו לידה שקטה מורכבת מתחושות עמוקות של אובדן כאב ויגון. אלו מתעצמות על רקע היעדר ההכרה של כלל המעגלים הסובבים אותם.

במחקר זה, נחשפת לראשונה התמונה המורכבת של האובדן הלא מוכר אותו חווים גברים לאחר לידה שקטה. תמונה שעלתה באופן דומה לפני כמעט שני עשורים בהקשר של חוויתם של גברים לאחר הפלה. מה שמעצים את מורכבות האובדן היא התאגדותם של כל האלמנטים האופייניים ליגון שאינו מוכר, החל בחוסר הכרה ביחסי אב-ילד במהלך ההריון, המשך בחוסר ההכרה באובדן עצמו ובמושא האובדן כישות בפני עצמה, יגונו של האב והכרה בו כמתאבל אינם מוכרים , דרכי הביטוי של גברים את יגונם בלתי נראות ולבסוף, העדר לגיטימציה להתאבל על האובדן באופן פומבי. תלכיד (inetrlocking ) ייחודי זה של מאפייני היגון שאינו מוכר מותיר את הגברים בודדים בכאבם וללא מרחב בו יוכלו לפרוק או לשתף בחוויתם. צירוף זה, של כל המרכיבים מעצים ביתר שאת את חווית האובדן ונותן אותותיו ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית. מתוך כך, לכשנשאלו גברים בנוגע לצרכים שהיו להם לאחר האובדן, תשובותיהם התמקדו בצורך שלהם במרחב רגשי משל עצמם. מרחב בו יהיו נראים וקיימים. מרחב שבו יקשיבו להם ויעזו להתקרב.

מחקר זה מעצם הוויתו היווה מרחב שיח לגברים שחוו אובדן תינוק בלידה שקטה. כמו כן, הוא עשוי לסייע בעתיד בהעלאת המודעות למרכיבי החוויה ולאופן בו גברים שחוו לידה שקטה חווים את אובדנם. הממצאים ממחקר זה עשויים להוביל להעלאת המודעות ולקידום מענים מכוונים ומותאמים עבור גברים שחוו לידה שקטה והמעגלים המקיפים אותם.

תאריך עדכון אחרון : 13/06/2021