ישראל כמדינת רווחה מתמודדת עם אתגרים חברתיים רבים. העובדים הסוציאליים שמכירים מקרוב את הצרכים של אוכלוסיות מוחלשות מצופים לעסוק בעיצוב מדיניות כדי לשפר את מצבם ואיכות חייהם. למרות שעובדים סוציאליים עדים להשלכותיה החיוביות והשליליות של המדיניות החברתית, רק מעטים עוסקים בעיצוב מדיניות בפועל.
מחקרים בודדים שבחנו סוגיה זו מראים כי אחד הגורמים המשפיעים על מעורבות עובדים סוציאליים בעיצוב מדיניות הוא תמיכתם של מנהלים במחלקות לשירותים חברתיים ומתן לגיטימציה לעובדיהם לעסוק במדיניות.
מטרת מחקר זה הינה לבחון את תפיסת מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ביחס לתפקיד המחלקות ומעורבות העו"סים בעיצוב מדיניות. מחקר זה יתווסף למעט המחקרים שכבר בחנו סוגיה זו במטרה לזהות את הגורמים המשפיעים על תפיסת המנהלים ועיסוק עובדיהם בפרקטיקת מדיניות, תוך מיפוי חסמים מעכבים וגורמים מקדמים.
המחקר מבוסס על ראיונות עומק חצי מובנה, כאשר ניתוח התוכן בוצע בשלושה שלבים: קידוד פתוח, קידוד צירי ולבסוף ניתוח אינטגרטיבי. במחקר רואיינו 13 מנהלים במחלקות לשירותים חברתיים בישראל בהם 30 עובדים סוציאליים או יותר.
ממצאים - התמונה המתקבלת מממצאי המחקר מראה שמרבית המנהלים מדברים על חשיבות העיסוק בעיצוב מדיניות במקצוע העבודה סוציאלית, ובה בעת מרביתם לא רואים את עיצוב המדיניות כחלק מהתפקיד שלהם או מתפקידם של העובדים הסוציאליים שבאחריותם. המנהלים ציינו סיבות רבות למיעוט העיסוק בעיצוב מדיניות ביניהם גורמים הקשורים בהם, בעובדים, ברשות ובמצב המקצוע, והציעו רעיונות להגדלת המעורבות של המחלקות בתחום זה. במיוחד הדגישו המנהלים את אחריות משרד הרווחה למיעוט העיסוק בפרקטיקת מדיניות. בדברי המנהלים בלטה תחושת הייאוש ממצב המקצוע בדגש על השכר, העומסים ותדמית המקצוע בציבור.
מסקנה - התמונה המתקבלת ממצאי המחקר מראה שהעיסוק בעיצוב מדיניות במחלקות לשירותים חברתיים הינו נושא מורכב המעלה אתגרים רבים הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, והדבר בא לידי ביטוי בפערים הרבים בדברי המנהלים.
מחקר זה שופך אור על האתגרים איתם מתמודדים מנהלים במחלקות לשירותים חברתיים כשהדבר נוגע לעיצוב מדיניות. הוא מאפשר להבין טוב יותר את המורכבות הכרוכה בעיסוק זה בתוך המחלקות הכפופות בו זמנית הן לרשות המקומית והן למשרד הרווחה.