תרומתם של משאבים אישיים וסביבתיים להתפתחות טראומטיזציה משנית וצמיחה פוסט טראומטית עקיפה בקרב מתנדבים במרכזים לרכיבה טיפולית

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

בשנים האחרונות קיים היקף נרחב של מחקרים הבודקים את ההשלכות השליליות והחיוביות של הטיפול בנפגעי טראומה ואנשים החווים מצוקה קשה על אנשי מקצוע ובני משפחה הבאים במגע ישיר עמם.  מבין התופעות שנחקרו בתחום זה בולטים המושגים טראומטיזציה משנית וצמיחה פוסט טראומטית עקיפה. מחקרים שבדקו קיומן של תופעות אלו, בדקו בנוסף גם את הקשר שבין גורמים סביבתיים ואישיותיים להתפתחותן בקרב אנשי מקצוע ובני משפחתו של הנפגע. סקירת הספרות מלמדת כי המחקרים העוסקים במושגים אלה התמקדו בעיקר בהשלכותיהם בקרב אנשי מקצוע בעוד ההתייחסות למתנדבים מועטה. 

המחקר הנוכחי ניסה לענות על חסר זה ולפיכך התמקד בבחינת קיומן של שתי התופעות בקרב מתנדבים במרכזים לרכיבה טיפולית. מתנדבים אלו נפגשים עם אוכלוסייה של מטופלים הסובלים מטראומה וממצוקה פיסית, נפשית וקוגניטיבית קשה ועולה השאלה מהן השלכות מפגש זה עליהם.

בנוסף, בהסתמך על תאוריית המשאבים של הובפול (1989), מטרת המחקר הייתה לבדוק אילו משאבים תורמים לתופעות אלה. לפיכך, נבדק הקשר בין תמיכה חברתית והערכה עצמית לבין טראומטיזציה וצמיחה. כמו כן, בדק המחקר את  הקשר בין עמדת המתנדב כלפי בעלי חיים כגורם ממתן, בין הערכה עצמית לבין טראומטיזציה משנית.

המחקר הנוכחי הנו מחקר כמותי כאשר סוג מערך המחקר הנו מתאמי. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אנונימיים שהועברו ל-115 מתנדבים במרכזים לרכיבה טיפולית בארץ. השאלונים חולקו ונאספו חזרה במעטפות אטומות על ידי רכזות המתנדבים בכל אחד מהמרכזים.

על פי תוצאות המחקר, 7.9% מהנבדקים דיווחו על טראומטיזציה משנית ברמה גבוהה עד חריפה ואילו רמת הצמיחה הממוצעת שדווחה הייתה בינונית. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק בין הערכה עצמית לטראומטיזציה משנית אולם לא נמצא קשר בין תמיכה חברתית לטראומטיזציה משנית. לעומת זאת, נמצא קשר חיובי מובהק בין תמיכה חברתית לצמיחה עקיפה בעוד לא נמצא כל קשר בין הערכה עצמית לצמיחה עקיפה. בנוסף, נמצאה עדות לכך שעמדות כלפי בעלי חיים ממתנות את רמת הסיכון לפיתוח טראומטיזציה משנית בקרב בעלי הערכה עצמית גבוהה.

המחקר הנוכחי מצביע על היתכנותן של השלכות הן שליליות והן חיוביות על המתנדבים כתוצאה מהתנדבותם במסגרות אלה ועל הצורך בהתייחסות לחוויותיהם. כמו כן, מחדד המחקר את חשיבות המשאבים האישיים במניעת טראומטיזציה משנית ואת חשיבות המשאבים הסביבתיים בהובלה של תהליכי צמיחה. הבחנה בקיומם או העדרם של משאבים אלו תסייע בזיהוי מתנדבים אשר עשויים לפתח טראומטיזציה משנית וזקוקים לתמיכה נוספת או מתנדבים אשר עשויים ליהנות מתהליכי צמיחה.