התערבות לעזרה עצמית מבוססת אינטרנט להפחתת חרדת בחינות בקרב סטודנטים באוניברסיטה

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

בחברה המודרנית נעשה שימוש במגוון רחב של מבחנים ותהליכי הערכה במערכת החינוך, התעשייה, השלטון, הצבא ואפילו בטיפול פסיכולוגי. לאור השימוש הרב במבחנים והשפעתם על חיי הנבחנים אין זה מפליא שבמצבי בחינה עלולה להתעורר חרדת בחינות (Zeidner, 2014).

חרדת בחינות מאופיינת על ידי מידה מוגזמת של חרדה, דאגה ומתח כמו גם עוררות פיזיולוגית וקוגניציות שליליות. חרדת בחינות הינה תופעה נפוצה ההולכת ומתרחבת, המשפיעה על הפרט ועל החברה ומונעת מדידה מדויקת של יכולותיו של הנבחן. טיפול בחרדת בחינות יכול לסייע לנבחן להתמודד טוב יותר עם החרדה ולהגיע להישגים גבוהים יותר. ממצאי המחקר מראים כי חרדת בחינות קשורה למשתני מגדר כאשר נשים מדווחות על רמות חרדה גבוהות מאשר בקרב גברים. נמצא קשר הפוך בין חרדת בחינות גבוהה לבין רמה סוציו אקונומית נמוכה. כמו כן תוארו ממצאים המצביעים על כך כי בקרב קבוצות מיעוט קיימים דיווחים על רמות גבוהות יותר של חרדת בחינות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא יעיל לטיפול בטווח רחב של הפרעות דיכאון וחרדה בכלל ובחרדת בחינות בפרט. בשל האחוזים הגבוהים של הסובלים מהפרעות נפשיות וקשיי חיים קיים קושי לספק טיפול פסיכולוגי לרבים הזקוקים לו (Kazdin & Blase, 2011). במענה לקשיים אלה ניכרת מגמה של שימוש בטכנולוגיה המתפתחת לצורך יצירת מענים טיפוליים, כולל פלטפורמות לעזרה עצמית לזקוקים להם.

בעבודה זו תיבחן יעילות התערבות לעזרה עצמית מבוססת אינטרנט, בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, בהפחתת חרדת בחינות בקרב סטודנטים. כמו כן יבחנו הקשר בין מגדר, ארץ לידה, רמה סוציו אקונומית וציונים קודמים לבין חרדת בחינות.

השערות המחקר

השערת המחקר הראשונה היא שנשים ידווחו על רמת חרדת בחינות גבוהה יותר לעומת גברים. ההשערה השנייה התייחסה למשתנה ארץ הלידה של הנבדקים והניחה כי נבדקים אשר נולדו מחוץ לישראל ידווחו על רמות חרדת בחינות גבוהות יותר לעומת נבדקים ילידי ישראל.

ההשערות השלישית והרביעית הניחו שיימצא קשר שלילי בין חרדת בחינות, רמה סוציו אקונומית נמוכה וציונים קודמים. ההשערה החמישית טענה כי ההתערבות לעזרה עצמית תמצא יעילה וכי רמת חרדת הבחינות בקרב הנבדקים שיבצעו אותה תהיה נמוכה באופן מובהק לאחר השלמת ההתערבות. ההשערה האחרונה שהועלתה טענה כי במהלך ההתערבות יתקבל מן הנבדקים מידע איכותני אודות חוויות המשתמש באתר ההתערבות ואודות דרכים לשיפור ההתערבות לצורך מחקר עתידי.

שיטת המחקר

שיטת המחקר מבוססת על שילוב מתודות כמותיות ואיכותניות. נתוני המחקר מבוססים על 81 נבדקים. 75 נבדקים הם סטודנטים אשר גויסו למחקר באמצעות המדיה החברתית. לצורך המחקר נבנה אתר אינטרנט ייעודי ובו התערבות קוגניטיבית התנהגותית לחרדת בחינות. ההתערבות כללה חמש מודולות טיפוליות. משתני הרקע נמדדו באמצעות שאלון סוציו דמוגרפי ושאלון השכלה. משתני החרדה נמדדו לפני ביצוע ההתערבות ובסופה באמצעות שאלון סולם חרדת בחינות (TAI) ושאלון חרדה תכונתית מצבית (STAI). מידע איכותני אודות חווית המשתמש ושיפור ההתערבות התקבל באמצעות משובים בסוף כל מודולה. בשלב השני גויסו למחקר שישה מטפלים מומחים בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בכדי לתת משוב אודות ההתערבות ודרכים לשיפורה. 

ממצאים

תוצאות המחקר מאששות את ההשערות כי ביצוע התערבות זו לעזרה עצמית מבוססת אינטרנט הפחיתה באופן מובהק את רמת חרדת הבחינות בקרב הנבדקים. בנוסף, משובי הנבדקים והמטפלים המומחים הצביעו על היבטים לשימור ולשיפור של ההתערבות. עם זאת, השערות המחקר אודות הקשר בין משתני המגדר, המצב הסוציו אקונומי, ציונים קודמים וארץ הלידה לבין רמת חרדת בחינות לא אוששו.

מסקנות

ככל הידוע לנו, מחקר זה הינו מחקר ראשון המבוסס על עזרה עצמית להפחתת חרדת בחינות באמצעות האינטרנט. המחקר תורם לידע התיאורטי בכך שהוא מצטרף לממצאי מחקרים קודמים המצביעים על כך שלפחות באוכלוסייה הישראלית, לא נמצא קשר מובהק בין משתני מגדר, רמה סוציואקונומית, ארץ לידה וציונים קודמים לבין חרדת בחינות. באופן מעשי תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שהתערבות זו לעזרה עצמית נמצאה יעילה בהפחתת חרדת בחינות, והתקבל מידע משמעותי אשר יסייע בתכנון וביישום התערבויות עתידיות לעזרה עצמית.