גיבוש זהות אישית ושביעות רצון מהחיים בקרב צעירות ישראליות מהזרם הדתי-לאומי: תרומתם של מאפיינים אישיים, תפיסת היחסים עם האם ושימוש ברשתות חברתיות

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

השנים האחרונות מאופיינות במתן דגש על עבודה עם צעירים וצעירות מעל גיל 18, במטרה לסייע להם בפיתוח זהות אישית בוגרת. אחת האוכלוסיות שכמעט שלא נחקרו עד כה בהקשר זה  היא של צעירות דתיות-לאומיות, שבהשוואה לצעירות חילוניות, מצויות בצומת רגיש בין צווי ההלכה לבין ההתפתחויות הטכנולוגיות והאחרות שטומן בתוכו העולם המודרני.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה העמקת והרחבת  הידע הקיים בנוגע לאוכלוסייה זו. המסגרת התיאורטית של המחקר התבססה על  תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות העוסקות בגיבוש הזהות האישית(Erickson,1963,1966; Marcia,1966, 1980; Luyckx, Goossens & Soenens, 2006.) ובמאפייני התקופה ההתפתחותית המכונה "בגרות בהתהוות"( Arnett,2000, 2015), כמו גם על ממצאים אמפיריים מהספרות. באופן ספציפי,  בחן המחקר את תרומתם הייחודית והמשולבת  של משתנים אישיים (תפיסת עצמי מיני, אסטרטגיות התמודדות דתית, שליטה עצמית) וסביבתיים (תפיסת היחסים עם האם ושימוש ברשתות חברתיות) לבין מימדי גיבוש הזהות האישית (מחויבות, הזדהות עם מחויבות, חקירה לרוחב וחקירה רומינטיבית) ושביעות הרצון מהחיים.

זאת ועוד, על מנת לזהות את המשתנים הייחודיים שתורמים למימדי גיבוש הזהות האישית ולשביעות הרצון מהחיים בקרב צעירות דתיות לאומיות, נערכה השוואה לקבוצת צעירות חילוניות בנות אותו הגיל. בהקשר זה, מטרות נוספות של המחקר היו לבדוק האם קיימים הבדלים בין צעירות דתיות לאומיות לבין צעירות חילוניות במשתני המחקר; האם תפיסת העצמי המיני עשויה למתן את הקשר בין אסטרטגיית התמודדות הדתית לבין מימדי גיבוש הזהות האישית ולבסוף, האם תפיסת היחסים עם האם עשויה למתן את הקשר בין אסטרטגית ההתמודדות הדתית לבין שביעות הרצון מהחיים.

  במחקר השתתפו 362 צעירות, מתוכן  231 דתיות-לאומיות ו131 חילוניות (קבוצת ההשוואה) בין הגילאים 18-31 (תקופת הבגרות בהתהוות), הצעירות נדגמו בדגימת נוחות. איסוף הנתונים התבצע לאחר שהמשתתפות הסכימו לקחת חלק במחקר. המחקר התבצע בנקודת זמן אחת, באמצעות מקבץ שאלונים מובנים למילוי עצמי; פרטים סוציו-דמוגרפיים;  מימדי גיבוש הזהות ((DIDS; הערכת שביעות הרצון מהחיים ((SWLS;  תפיסת העצמי המיני של נשים (; SSS-female ) אסטרטגיות התמודדות דתית יהודית((JCOPE; תחושת שליטה עצמית(SMS); הערכת היחסים עם האם (NRI-RQV) ושאלון שימוש במדיה חברתית (SME). אלו, הופצו בשיטת כדור השלג ובאמצעות הרשתות החברתיות.

ממצאי המחקר העיקריים מורים כי צעירות מהזרם הדתי לאומי (קבוצת המחקר) מאופיינות בשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, תפיסת עצמי מיני נמוכה יותר ושימוש רב יותר באסטרטגיית התמודדות דתית, בהשוואה לצעירות חילוניות (קבוצת הביקורת). בקרב קבוצת המחקר, נמצא גם כי גיל מבוגר וקשר זוגי קשורים לערכים גבוהים יותר במימד המחויבות. קשר זוגי נמצא קשור גם ליותר שביעות רצון מהחיים.  בנוסף,  נמצא כי תפיסת עצמי מיני גבוהה,  תחושת שליטה עצמית גבוהה ומערכת יחסים תומכת עם האם,  קשורות במחויבות  גבוהה יותר וביותר שביעות רצון מהחיים.

מהמחקר עולה גם כי אסטרטגיית התמודדות דתית שלילית  קשורה ביותר חקירה רומינטיבית,  בעוד שקשר זוגי ותחושת שליטה עצמית גבוהה קשורות בפחות חקירה רומינטיבית כמו גם בפחות חקירה לרוחב. לבסוף, נמצא כי שיתוף מידע עם חברים ומשפחה באמצעות המדיה החברתית  קשור ביותר חקירה לרוחב.

בהקשר לקשרים האינטראקטיביים בין המשתנים, נמצא כי תפיסת עצמי מיני גבוהה ממתנת את הקשר בין אסטרטגיית התמודדות דתית חיובית לבין מימד ההזדהות עם מחויבות בקרב קבוצת המחקר ואילו תפיסת עצמי מיני נמוכה ממתנת קשר זה בקרב קבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא כי יחסים  תומכים עם האם ברמה נמוכה  ממתנים את הקשר בין אסטרטגית  התמודדות דתית חיובית לבין שביעות רצון מהחיים בקרב שתי הקבוצות.

תרומתו של המחקר הנוכחי הינה  בראש ובראשונה בכך שהוא מתמקד בבחינת קשרים בין משתנים שטרם נחקרו באופן מקיף בקרב צעירות  מהזרם הדתי לאומי. תרומתו התיאורטית והיישומית של המחקר  מתגלמת  גם בסימון מפת המשתנים שעשויים לתרום לתהליך גיבוש הזהות האישית ולהעלאת שביעות הרצון מהחיים בקרב צעירות אלו. לבסוף, ממצאי המחקר עשויים לתת  לאנשי מקצוע העובדים עם צעירות דתיות לאומיות, כמו גם עם צעירות חילוניות בסיס לפיתוח תוכניות התערבות פרטניות, משפחתיות וקהילתיות, מבוססות ידע אמפירי.