"מטיפול לזוגיות": מקשר של מטפלת סיעודית ומטופל זקן לקשר זוגי

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

במדינת ישראל, שבה שיעור הזקנים הסיעודיים הזקוקים לטיפול גדל בהתמדה, אחד המענים הקיימים לטיפול סיעודי בקהילה עבור הזקן ניתן בעזרת מהגרות עבודה בסיעוד אשר מגיעות ממדינות מתפתחות כמו הפיליפינים. תפקידיה של מהגרת העבודה בסיעוד כוללים מענים לצרכים תפקודיים ואינסטרומנטליים לצד מילוי צרכים רגשיים – חברתיים של הזקן הסיעודי. היחסים הטיפוליים טומנים בחובם טשטוש בין היחסים הפורמאליים לבין היחסים הלא פורמאליים בין הצדדים. מחקר זה בדק תופעה שבה הטשטוש ביחסי הטיפול בין מהגרת העבודה לבין הזקן הופכים ליחסים זוגיים.

בעולם ובישראל קיימת ספרות מחקרית אודות תופעות אשר משיקות לתופעה הנחקרת כמו זוגיות (שנייה) בזיקנה, זוגיותה של מהגרת העבודה הפיליפינית בעולם ובישראל ומערכות יחסים אשר חורגים מיחסי טיפול. שילוב תופעות אלו יחדיו לכדי תופעה אחת ייחודית טרם נחקרה בתחום הטיפול הסיעודי. הקשר הזוגי בין הצדדים מעלה שאלות בנוגע למניעיהם: האישה אשר מגיעה ממדינה מתפתחת למדינת ישראל הנחשבת מפותחת מעוניינת בזוגיות עם מטופל בעל אזרחות ישראלית על מנת לשפר את מעמדה החברתי – כלכלי. ואילו הגבר הזקן מעוניין באישה צעירה הנראית לו אטרקטיבית במילוי צרכים תפקודים או אינטימיים. כמו כן, זוגיותם של המרואיינים יכולה להיחשב חריגה בעיני שתי הקהילות שאליה הם משתייכים -הישראלית והפיליפינית עקב הדואליות הקיימת אצל שתי החברות בין דת לבין מסורת ובין מודרניות לבין מתירנות. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד הזוגות תופסים את מעברם מיחסים טיפוליים ליחסים זוגיים לאור פערים גילאים, תפקודיים, כלכליים, מעמדיים, דתיים, תפקודיים, שפתיים, ותרבותיים ביניהם.

שתי תיאוריות יכולות להסביר את התופעה הזוגית הנחקרת. מסגרת תיאורטית ראשונה מבוססת על תיאוריות אבולוציוניות – פסיכולוגיות אשר מסבירות את השונות המגדרית בבחירתם של האנשים את בן או בת הזוג ותלויה במטרת הקשר הזוגי. לפי תיאוריה זאת, המניעים בבחירת בן או בת הזוג הם דרוויניסטים וקשורים בסיפוק הנאה מינית או ברצון ללדת ילדים. תיאוריית יחסי חליפין נבחרה כמסגרת תיאורטית משלימה. בתיאוריה זאת, בני הזוג בוחרים פרטנר זוגי לפי חישובי עלות מול תועלת כאשר כל צד מבני הזוג מצפה לקבל תגמול שווה ערך בתמורה לנתינתו לבן הזוג.

שיטת המחקר שנבחרה הינה איכותנית בגלל שונותה מגישות כמותיות ומאפשרת להבין את הייחודיות, המורכבות והקשיים בתופעה הנחקרת. אוכלוסיית המחקר כללה חמישה גברים וחמש נשים אשר ענו על קריטריונים כדלהלן: 1. קשר שהתחיל כיחסי טיפול בין מהגרת עבודה פיליפינית לבין מטופל זקן 2. הקשר הפך בהמשך לקשר זוגי בין מהגרת העבודה לזקן. בכדי להקל על איתור האוכלוסייה הנחקרת נקבע רף גיל 55 ומעלה לגבר וללא הגבלת גיל האישה. איתור אוכלוסיית המחקר נעשה דרך פרסום באמצעי התקשורת ובעיתונות של הקהילה הפיליפינית בישראל. כמו כן, נערכו פניות לאנשי מקצוע בתחום הזיקנה ולאינפורמנטים בקרב הקהילה הפיליפינית. מדגם אוכלוסיית המחקר התבסס על מדגם "כדור שלג" ומדגם נוחות. כלי המחקר היה ראיון חצי מובנה עם כל אחד מהמרואיינים. שיטת איסוף הנתונים כראיון נפרד נבחרה עקב היתרונות הגלומים בשיטה זו. כך, התאפשר לקבל את סיפורו האינדיווידואלי של המרואיינים ביחס לעצמם וביחס לבן או בת הזוג. שיטת ניתוח הנתונים של הראיונות הייתה קטגוריאלית על מנת להגיע לתמות עיקריות בצורה אינדוקטיבית.

על בסיס שיטת מחקר איכותנית זו הגעתי לשלוש תמות עיקריות אשר משותפות לכלל המרואיינים והן: א) 'מרחב הפנים' הכולל את מערכות היחסים השונות בין הגברים לבין הנשים: טיפול, זוגיות אידיאלית ובעלת קשיים, יחסי 'תפר' (בגבול שבין הטיפול לזוגיות), ושאלת שיפור מעמדה של האישה כמניע בקשר הזוגי. ב) יחסי בני הזוג אל מול מרחב 'החוץ' המורכבים ממעגלים משפחתיים וחוץ משפחתיים. ג) זוגיות בעיני האל. תפיסת המרואיינים את מרחב היחסים (הבין) דתי בין בני הזוג.

במרחב הפנים, קיימות תפיסות מגוונות אודות מניעי המרואיינים לקשר הזוגי. טיפולה האיכותי של האישה הפיליפינית לצד התפתחות רגשות תלות הדדיים הקשורים לטיפול נחשב כמניע בתפיסת המרואיינים. בנוסף, מניעים פסיכו- אבולוציוניים הקשורים במילוי הצרכים הבינאישיים -אינטימיים של הצדדים מאפשרים התקרבות הדדית.

בתפיסת המרואיינים, שיפור חברתי- כלכלי אצל האישה כמניע בזוגיותה עם הגבר אינו חד משמעי. מצד אחד, המרואיינים מציגים את יחסיהם הזוגיים כיחסי חליפין אידיאליים שבהם הגבר מקבל טיפול והאישה נהנית משיפור חברתי -כלכלי. מאידך, הם מנסים לתקף את הלגיטימיות בזוגיותם האחד מול השני ככאלה שאינם קשורים רק לשיפור מצבה החברתי –כלכלי של האישה: תפיסות הנשים את תפקידיהן כבנות זוג ו/או כמטפלות, אופיו החיובי של בן או בת הזוג כמניע בזוגיות, ותפיסות אצל חלק מהמרואיינים לחוסר זיקה בין שיפור מעמד האישה לבין הזוגיות, מעמידים בסימן שאלה את השיפור החברתי-כלכלי כמניע הדומיננטי בזוגיות.

במרחב החוץ מתקפים המרואיינים את זוגיותם במספר דרכים כדי להפוך אותה ללגיטימית. רובם מרחיבים את התא הזוגי ומגשימים את משאלתם ללדת ילדים. בעיניהם, הולדת ילד מאפשרת להפוך את זוגיותם ללגיטימית. בקשר מול משפחת האישה, חלק מהנשים מספרות על עמדות שליליות מצד בני המשפחה בחו"ל בגלל זוגיותן עם גבר זקן ונכה. יחד עם זאת, הן ובני הזוג מסייעים כלכלית למשפחת האישה מתוך תפיסה משותפת של מחויבות האישה כלפי משפחתה בחו"ל. מול המעגל החוץ משפחתי (החברים, החברה ישראלית ורשות האוכלוסין וההגירה), חלק מהמרואיינים מדווחים על תיוגם השלילי בתפקידי טיפול או שזוגיות האישה נובעת מרצונה לשפר את מעמדה החברתי-כלכלי. רוב המרואיינים מבקשים ומקבלים הכרה לזוגיותם מצד רשות האוכלוסין וההגירה כאשר מיעוטם מציינים את חשדנותה של הרשות.

במרחב הדת, חלק מהנשים מצדיקות את זוגיותן עם גבר נכה וזקן כעוצמת אמונה גבוהה באל. הפער הבין דתי נתפס כמשמעותי ביחסי 'הפנים' ו'החוץ', וכדי להפוך את הזוגיות למקובלת הנשים מתקרבות לדת היהודית בעזרת שמירת סממנים במסורת היהודית ורצונן להתגייר.

מגוון המניעים בקשר הזוגי בין מהגרות העבודה לבין הזקנים שבטיפולן כפי שמראים ממצאי המחקר, מאפשרים לשנות את התיוג השלילי מצד החברה הישראלית והפיליפינית כלפי זוגיות בזיקנה וזוגיות עם מהגרת עבודה פיליפינית. בנוסף, קיומו של מחקר העוסק בזוגיות שאינה 'קלאסית', מגביר את המודעות מצד החברה הישראלית כלפי הזוגות הנחקרים ודומיהם, ומחזק את הלגיטימיות של המרואיינים בקבלת ההכרה לזוגיותם מול בן או בת  הזוג, כמו גם, מול הסביבה החוץ זוגית. קבלת ההכרה מאפשרת לשנות את מיקומם של הזוגות מכיוון השוליים החברתיים אל המרכז.