הקשר בין משתני הסביבה הארגונית וקבלת הדרכה לבין שחיקה נפשית בקרב אנשי הצוות החינוכי-סוציאלי בפנימיות לילדים ונוער בסיכון

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

מסגרות השמה חוץ-ביתית לילדים ונוער הן מסגרות לילדים ולבני נוער שחוו הזנחה או התעללות, או שהוריהם אינם יכולים להעניק להם טיפול מיטיב. בישראל מסגרת ההשמה החוץ-ביתית הנפוצה ביותר היא פנימייה בפיקוח משרד הרווחה. הפנימיות מעניקות לילדים בית, ומטרותיהן שיקום הילדים, טיפול בהם והגנה עליהם. הסביבה הטיפולית במסגרות אלה מתאפשרת בזכות עבודתם המסורה של אנשי הצוות במקצועות הטיפוליים ובמקצועות החינוכיים (להלן צוות חינוכי-סוציאלי). אלה מלווים את החניכים בכל שעות היממה ויוצרים למענם סביבה המאפשרת טיפול, שיקום, חינוך והעשרה. אנשי הצוות הם הבסיס ליצירת סביבה מיטיבה לילדים, איתם הילדים "מתעוררים בבוקר והולכים לישון". ועל אף חשיבותו הגדולה של הצוות החינוכי-סוציאלי בפנימיות לטיפול בילדים ולשיקומם, תחלופת אנשי הצוות במסגרות אלה גבוהה מאוד, דבר הפוגע ישירות הן בילדים הן בארגון עצמו. מחקרים רבים מצביעים על כך ששחיקה נפשית היא אחת מהסיבות לתחלופת צוות.

על כן, מטרתו של מחקר זה הינו בחינת הסיבות לתחושת השחיקה הנפשית בקרב הצוות החינוכי-סוציאלי (מדריכים, רכזים, אימוֹת בית ועובדים סוציאליים) בפנימיות חינוכיות בפיקוח משרד החינוך ובפנימיות לילדים ונוער בסיכון בפיקוח השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, ויבחן את תוצאותיה. זאת בהתבסס על הגישה התאורטית של תאורטיקנים וחוקרים אחדים, הרואים בסביבת העבודה גורם המשפיע על התהוות השחיקה יותר מאשר גורמים הקשורים בפרט (מלאך-פיינס, 2011;Boyas, Wind, & Kang, 2012; Maslach, Schaufeli, & Leiter, 2001). לפי מודלים אלה, תחושת הלחץ בעבודה, השחיקה הנפשית ותחלופת אנשי הצוות נובעות כולן מתפיסת סביבת העבודה. הספרות המקצועית מראה מידת שחיקה גבוהה בקרב אנשי הצוות החינוכי-סוציאלי בפנימיות לילדים ונוער בסיכון, בשל לחצי העבודה שהם חשופים להם בפנימיות אלה ובשל אינטנסיביות העבודה בהן (דביר, 2007). במחקר נבחן מודל אינטגרטיבי ורב משתנים לאפיון הסיבות לשחיקה הנפשית ולתחלופת הצוות בקרב הצוות החינוכי-סוציאלי בפנימיות לילדים ונוער בסיכון.

עיקרו של המחקר בהסבר התהוות השחיקה הנפשית בקרב הצוות החינוכי-סוציאלי בפנימיות לילדים ונוער בסיכון באמצעות המשתנים הארגוניים "תפיסת סביבת העבודה", "הדרכת עובדים תומכת" ו"תחושת לחץ בעבודה", ובהסבר תחלופת הצוות באמצעות המשתנה "כוונה לעזוב את הארגון". להגדרת סביבת העבודה אימצנו את הגדרתה של מוּס (Moos, 2016) למושג, המבחינה בין שלושה ממדים הנוגעים לסביבת העבודה: יחסים בין-אישיים בעבודה, צמיחה אישית באמצעותה ותחזוקה ושינוי. להגדרת מושג ההדרכה אימצנו את הגדרתם של קדושין והרקנס (Kadushin & Harkness, 2002) למבנה הדרכה תומכת המורכבת משלוש פונקציות: האדמיניסטרטיבית, החינוכית והתמיכתית. הגדרת תחושת הלחץ בעבודה הוגדרה לפי גישת הלחץ כאינטראקציה של האדם עם סביבתו (Lazarus & Folkman, 1984), המדגישה את השפעתם של מאפיינים תפיסתיים על מצבי הלחץ. השערות המחקר המרכזיות היו כי יימצא קשר שלילי בין תפיסת סביבת העבודה כחיובית וקבלת הדרכה תומכת לבין תחושת הלחץ בעבודה והשחיקה הנפשית, וכי יימצא קשר חיובי בין משתנים אלה לבין הכוונה לעזוב את הארגון. השערות אלו אוששו ברובן.

במחקר הנוכחי השתתפו 191 עובדים בפנימיות לילדים ונוער בסיכון. המדגם הוא מדגם נוחות, והנתונים נאספו בשיטת הדגימה "כדור שלג". שאלון לדיווח עצמי הופץ הן באינטרנט הן בפנימיות עצמן, בפנייה ישירה לעובדים. השאלון כלל את כלי המחקר שלהלן: שאלון שחיקה בעבודה -MBI (Maslach & Jackson, 1981), שאלון כוונה לעזוב את הארגון,  שאלון לחץ בעבודה, שאלון סביבת עבודה - WES (Moos, 1981), שאלון הדרכה תומכת (אבירם וקטן, 1989) ושאלון פרטים דמוגרפיים.

מממצאי המחקר עולה כי קבלת הדרכה תומכת קשורה לתפיסת סביבת העבודה כחיובית, כלומר אנשי צוות חינוכי-סוציאלי המקבלים הדרכה תומכת תופסים את סביבת העבודה שלהם באופן חיובי יותר. כמו כן, נמצא כי תפיסת סביבת העבודה קשורה לתחושת הלחץ בעבודה ולשחיקה הנפשית וכן נמצא כי שחיקה נפשית קשורה לכוונה לעזוב את הארגון.

ממצאי המחקר חושפים את חשיבות ההדרכה התומכת מצד הארגון. הממצאים מלמדים כי מנגנון הפעולה של הדרכה תומכת מעלה את איכות חיי העבודה של אנשי הצוות החינוכי-סוציאלי במסגרות השמה חוץ-ביתית ומפחית את הכוונה לעזוב את הארגון. לפיכך, בהינתן הדרכה תומכת סביבת העבודה נתפסת כחיובית יותר, תחושות הלחץ בעבודה והשחיקה הנפשית נמוכות יותר, וכמותן גם הכוונה לעזוב את הארגון.

תרומת המחקר תאורטית ויישומית. בהיבט התאורטי המחקר תורם להבנה עמוקה יותר כיצד הדרכה תומכת מפחיתה את תחושת הלחץ בעבודה של אנשי הצוות החינוכי-סוציאלי בפנימיות לילדים ונוער בסיכון, את שחיקתם הנפשית ואת תחלופתם. המודל האינטגרטיבי המוצג במחקר שופך אור על האופן שבו קבלת הדרכה תומכת קשורה לחווייה חיובית של העובד בארגון ומעלה את איכות חייו בעבודה, ולפיכך משפרת את המענה הניתן לילדים ולבני הנוער במסגרות הנחקרות.

בהיבט היישומי יש במחקר כדי להעלות את המודעות להשפעתה של הדרכה תומכת ולהשפעתם של מאפייני סביבת עבודה בפנימיות לילדים ונוער בסיכון על היבטים שונים בחוויות אנשי הצוות החינוכי-סוציאלי בהן. מלבד העלאת המודעות לנושא, תוצאות המחקר יאפשרו לספק מענה הולם לצורכיהם השונים של העובדים. דבר זה יצמצם את תחושת הלחץ של אנשי הצוות החינוכי-סוציאלי בעבודתם, יצמצם את שחיקתם הנפשית ויעזור לשמרם בארגון. לשם כך יש צורך בליווי העובד בידי עמיתים וממונים ובתמיכתם, בהדרכה תומכת ובפיתוח תוכניות התערבות הכוללות מענה רגשי וכלים פרקטיים להתמודדות עם גורמי הלחץ בעבודה. הדבר חשוב בייחוד בכל הקשור לאנשי הצוות המועדים ללחץ בעבודה ושחיקה נפשית מוגברים, כדי להקל את מצוקותיהם.