שביעות רצון מהחיים, משמעות בחיים ותפיסת לחץ בהורות בקרב הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD) לפני התערבות באמצעות רכיבה טיפולית ואחריה - תרומתם של משתנים אישיים של ההורה והילד, משתני אישיות של ההורה (אופטימיות וערך עצמי) ותמיכה חברתית

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)  הינה הפרעה מורכבת, כרונית והטרוגנית בתחומי המוח, ההתנהגות והקוגניציה המשפיעה על כ 5% מהילדים בגיל בית הספר (American Psychiatric Association, 2013; Polanczyk, Willcutt, Salum, Kieling, & Rohde, 2014,) וגורמת לקשיים בתחום הקשב, הריכוז, הלמידה והזיכרון, כמו גם קשיים ביכולת לעבד ולמיין מידע וגירויים שונים.

ההפרעה מורכבת מבעיות בטווח הקשב, שליטה על דחפים ורמת פעילות לא מווסתת. בעיות אלו באות לידי ביטוי בליקוי ברצונו של הילד ולעיתים גם ביכולתו לשלוט בהתנהגותו בזמן ביצוע מטלות יומיומיות  ויש לה השלכות על כל תחומי החיים של הילד והשלכות על הקשר המיידי והיומיומי של הילד עם הסביבה שבה הוא גדל ומתפתח. משמע, היא  משפיעה על הסובבים את הילד ומושפעת מתגובותיהם בו בעת  (ברקלי, 2003 ; שפלר- בסרמן ובנבנישתי, 2012 ; Ramsay, 2010).

מחקרים מדגישים את הלחץ הרב אשר חווים הורים לילדים עם ADHD   ואת תחושות הערך העצמי הנמוך, השחיקה, חוסר הסיפוק והדיכאון(  Anastopoulos, Barkley & Sheldon, 1996;Johnston& Mash, 2001) כמו גם את ההשפעה המסיבית של אפיוני הילד עם  ADHDעל כל מערכות היחסים במשפחה (Muñoz-Silva, Lago-Urbano, Sanchez-Garcia, 2017  ;2009, Deault).

רכיבה טיפולית היא אחת משיטות ההתערבות המקובלות לסיוע לילדים עם ADHD. היא מהווה מסגרת המאפשרת לילד לזהות ולהבין רגשות אישיים, לפתח אמפתיה, תחושת אחריות, יכולת פתרון בעיות ובניית מערכת יחסים המבוססת על אמון וביטחון עם סביבתו (Schultz, Remick-Barlow & Robbins, 2006). ככזאת עשויה ההתערבות לתרום לא רק לילד, אלא גם לסביבתו. למרות שכיחות ההפניה של ילדים עם ADHD לטיפול באמצעות רכיבה, רוב המחקרים מתמקדים ביעילות הטיפול עבור הילד עצמו וכמעט שאין מחקרים המצביעים על התרומה של הטיפול לתחושות של הסביבה הבאה במגע עם הילד ובפרט התחושות של הוריו.

המחקר הנוכחי נערך בקרב 100 הורים לילדים עם  ADHD אשר ילדיהם מטופלים באמצעות רכיבה טיפולית. מטרת המחקר היתה לבחון, באמצעות שאלונים אשר מילאו ההורים את תרומתם של משתנים סוציו דמוגרפיים, מאפייני אישיות (ערך עצמי, אופטימיות) ותמיכה חברתית לשביעות הרצון מהחיים, משמעות בחיים ותפיסת לחץ בהורות, בקרב הורים אלו. בנוסף בחן המחקר האם חל שינוי במדדים השונים לפני הטיפול באמצעות רכיבה טיפולית ואחרי הטיפול באמצעות רכיבה טיפולית. במסגרת המחקר נערכו גם ניתוחים של שאלה פתוחה אודות שינויים שחלו אצל הילד בעקבות הרכיבה הטיפולית, בקרב אותם הורים. לבסוף, כדי לתקף את הממצאים הכמותיים נערכו עשרה ראיונות עם הורים שילדיהם המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות השתתפו ברכיבה טיפולית על סוסים.

ממצאי המחקר מעלים כי חל שינוי בתפיסת הלחץ ההורי, בהיבט של האינטראקציה עם הילד לפני ההתערבות ואחריה. בנוסף מעלים הממצאים כי, בהתאם להשערות המחקר, מערך מורכב של משתנים מנבאים את תפיסת הלחץ בהורות, שביעות הרצון בחיים והמשמעות בחיים. ביניהם ניתן לציין: מצב כלכלי ומצב בריאותי טובים, ערך עצמי ואופטימיות ותמיכה חברתית. הממצאים הכמותיים במחקר זה מגובים בממצאים איכותניים שמחזקים אותם.

חשיבות המחקר ברמה התיאורטית הינה בכך שהוא בוחן את הקשרים בין משתנים שטרם נחקרו, בקרב הורים לילדים עם ADHD. ברמה הפרקטית המחקר עשוי ללמד על האופן בו הורים לילדים עם ADHD תופסים את החשיבות של השימוש ברכיבה טיפולית, ככלי יעיל להתערבות עם ילדיהם. מיפוי המשתנים התורמים לשביעות רצון מהחיים, משמעות בחיים ותפיסת לחץ בהורות עשוי לסייע בתכנון התערבויות מתאימות להורים מעצם היותם הגורם המרכזי "המחזיק" ילדים אלה.