תרומתם של משאבים אישיים לבריאות נפשית וצמיחה אישית במעבר לאמהות - השוואה בין אמהות יחידניות מבחירה לאמהות בזוגיות

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

רקע: בעשורים האחרונים ניכרת בחברה המערבית עלייה משמעותית במספר הנשים אשר בוחרות להפוך לאמהות כשאין להן שותפוּת להורוּת. גיל נשים אלו על פי רוב הינו סביב סוף שנות השלושים ותחילת הארבעים, והן משתייכות למעמד סוציו אקונומי בינוני-גבוה.  המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את תקופת הזמן הייחודית והרגישה של המעבר לאמהוּת בקרב נשים אלו בהיבטים של בריאות נפשית וצמיחה אישית. המחקר מתבסס על גישת הפסיכולוגיה החיובית ובאופן ספציפי על המודל לצמיחה  אישית של שפר ומוס Shaefer & Moos, 1992)), אשר על פיו הסתגלות והתפתחות של צמיחה לנוכח דחק נתרמים ממשאבים אישיים. המשאבים אשר נבדקו במחקר הנוכחי הינם: אוריינטציית התקשרות, עמידות נפשית ותמיכה חברתית נתפסת. משאבים אלו נמצאו במחקרים קודמים כתורמים לתוצאות חיוביות במצבי דחק, אך למיטב ידיעתנו טרם נחקרו באוכלוסייה ייחודית זו בהקשר של המעבר להורות.

שיטה: במחקר השתתפו 152 נשים בגילאי 28-48, אשר הפכו לראשונה לאמהות  ואשר גיל ילדן הראשון אינו עולה על שנתיים. הנשים נדגמו בדגימת נוחות, כאשר מחציתן  יחידניות מבחירה ומחציתן נשים בזוגיות. המשתתפות ענו על שאלונים מובנים לדיווח עצמי שכללו: שאלון אוריינטציית התקשרות, שאלון עמידות נפשית (Resilience), שאלון תמיכה חברתית נתפסת, שאלון בריאות נפשית ושאלון צמיחה אישית.

ממצאים: תוצאות המחקר מגלות כי אמהות יחידניות מבחירה מדווחות על בריאות נפשית וצמיחה אישית גבוהות יותר ועל מידה מעטה יותר של קבלת תמיכה מאחר משמעותי בהשוואה לאמהות בזוגיות. בנוסף, בקרב כלל המשתתפות, רמה גבוהה יותר של חרדה בהתקשרות נמצאה קשורה לבריאות נפשית נמוכה יותר ואילו רמה גבוהה של קבלת תמיכה נמצאה קשורה לבריאות נפשית גבוהה יותר. בבחינת התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר, נמצא  כי עמידות נפשית גבוהה יותר, רמה נמוכה יותר של הימנעות בהתקשרות ותמיכה רבה יותר מהמשפחה תרמו לבריאות הנפשית.  כמו כן התברר כי למשתני רקע של גיל ומצב כלכלי גבוהים יותר, לתמיכה רבה יותר מאחר משמעותי ולקבוצת המחקר של אמהות יחידניות מבחירה הייתה תרומה מובהקת לניבוי צמיחה אישית.

 

 

מסקנות: חשיבות המחקר הינה ראשית, בהרחבת הידע התיאורטי אודות אוכלוסיית האמהות היחידניות מבחירה, מתוך גישה הבוחנת את כוחותיהן ואת ההשלכות החיוביות של הבחירה שעשו. כמו כן, מרבית המחקרים אשר נערכו אודות אמהות יחידניות מבחירה בעבר היו איכותניים ועל כן מוגבלים ביכולת ההכללה מהם, לעומת מחקר זה שנערך בשיטה כמותנית. לסיום,  ממצאי המחקר יוכלו לסייע בפיתוח תכניות טיפול מותאמות ורגישות לאמהות יחידניות מבחירה עם התהליך המורכב של המעבר לאמהוּת.