תרומתם של מאפיינים אישיים ומקצועיים לאיכות חיים מקצועית בקרב מתנדבות ומתנדבים במרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

ברחבי הארץ פועלים תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: גליל-גולן, נצרת, חיפה והצפון, השרון, תל-אביב, ירושלים, תהל – מרכז הסיוע לנשים וילדים דתיים, תאיר בשפלה ומסל"ן בדרום. כמו כן מפעיל מרכז הסיוע בתל-אביב קו חירום לנערים וגברים נפגעי תקיפה מינית, וקו חירום לנערים וגברים דתיים וחרדים. שירותי הסיוע ניתנים על-ידי המרכזים באמצעות למעלה מ-800 מתנדבות ומתנדבים, ללא תשלום, 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה. תפקידם של המתנדבות והמתנדבים לספק סיוע ישיר ובלתי-ישיר עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ובני משפחותיהם, באמצעות שיחות טלפון ופגישות אישיות (איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, 2015). ידוע שמתנדבים אשר מגישים סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מדווחים על סביבה פסיכולוגית מלחיצה ואף לעיתים חווים טראומטיזציה משנית (Hellman & House, 2006).

מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את האופן שבו התנדבות בקווי הסיוע הטלפוני מנבאת את איכות החיים המקצועית של המתנדבת והמתנדב, תוך התמקדות בהיבטים החיוביים והשליליים הקשורים להתנדבות. המחקר בחן מה תהיה תרומתם של משתנים אישיים ומקצועיים, כגון: מגדר, גיל, אירועי חיים טראומטיים, עומס בעבודה, וְותק מקצועי לתשישות מחמלה, על שני מרכיביה: טראומטיזציה משנית ושחיקה (היבטים שליליים) וסיפוק מחמלה (היבט חיובי), לפי המודל של סטם (Stamm, 2010). כמו כן, נבחנו במחקר משתנים אשר הספרות הצביעה כי להם הפוטנציאל למתן את הקשר בין המנבאים לתשישות וסיפוק מחמלה: דיפרנציאציה של העצמי (משאב אישיותי), ערך עצמי מקצועי (משאב מקצועי) והדרכה (משאב סביבתי).

המחקר נערך, בקרב 37 מתנדבים ו-98 מתנדבות (N=135) ממרכזי הסיוע השונים ברחבי הארץ. המשתתפים מלאו שישה שאלונים: שאלון איכות חיים מקצועית (Stamm, 2002), שאלון שחיקה (Malach-Pines, 2005) (משתנים תלויים);שאלון אירועי חיים טראומטיים (Solomon, 1995) ומשתנים סוציו-דמוגרפיים (משתנים בלתי תלויים);שאלון דיפרנציאציה של העצמי (Haber, 1984), שאלון ערך עצמי מקצועי (Carmel, 1997) ודיווח אודות הדרכה (משתנים ממתנים).

מממצאי המחקר עולה כי בהשוואה למחקרים אחרים דווחה רמת תשישות מחמלה נמוכה יותר ורמת סיפוק מחמלה גבוהה יותר בקרב המתנדבים. טראומטיזציה משנית הוסברה על-ידי גיל צעיר יותר, אירועי חיים טראומטיים אישיים ומשפחתיים ורמה נמוכה של דיפרנציאציה של העצמי. לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים ברמת הטראומטיזציה המשנית. שחיקה נובאה על-ידי גיל צעיר יותר, אירועי חיים טראומטיים אישיים, רמה נמוכה של דיפרנציאציה של העצמי וערך עצמי מקצועי נמוך. גברים דיווחו על יותר שחיקה מנשים. האינטראקציה גיל X הדרכה הצביעה כי קבלת הדרכה בגיל מבוגר ממתנת את השחיקה ומנגד קבלת הדרכה בגיל צעיר מעלה את השחיקה.

            סיפוק מחמלה הוסברה על-ידי גיל גבוה יותר, עומס רב יותר בעבודת ההתנדבות, רמות גבוהות יותר של דיפרנציאציה של העצמי וערך עצמי מקצועי. לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים ברמת הסיפוק מחמלה. האינטראקציות שנמצאו הינן עומס בעבודה (כמות שיחות) X ערך עצמי מקצועי; עומס בעבודה (מספר משמרות) X דיפרנציאציה של העצמי. ניתוח האינטראקציות העלה כי רמת ערך עצמי מקצועי גבוה ורמת דיפרנציאציה של העצמי גבוהה, העצימו את הסיפוק מחמלה בקרב אלו שלהם עומס עבודה רב יותר.

מהדיון עולה כי, בדומה למתואר בספרות, נמצא גם שבקרב מתנדבים במחקרנו, המשתנים הממתנים: דיפרנציאציה של העצמי, ערך עצמי מקצועי והדרכה, מיתנו את הקשרים עם המשתנים התלויים. המשתנה דיפרנציאציה של העצמי העצים את הסיפוק בקרב אלו שיש להם עומס רב יותר בעבודת ההתנדבות. המשתנה ערך עצמי מקצועי העצים את הסיפוק בקרב מי שיש לו עומס רב יותר. המשתנה הדרכה מיתן את השחיקה בקרב קבוצת הגיל הבוגרת של המתנדבים. עולה כי כוחה של הדיפרנציאציה לסייע בביסוס סיוע מיטיב ואמפאתי עם גבולות והפרדה, בין התחום האישי לבין התחושות והרגשות הקשים שעולים בעת שיחת סיוע טלפונית. בנוסף, ערך עצמי מקצועי מסייע למתנדב להתמקד בפונה מבלי להילחץ ואף להעריך וליהנות מהצלחותיו. עולה גם שמתנדבים עם עומס רב יותר, הכולל מספר גדול של שיחות סיוע וכמות משמרות רבה, מרגישים כי ההתנדבות שלהם משמעותית ותורמת ואף חשים סיפוק רב יותר.

חשיבות המחקר הינה בכך שהוא שופך אור על איכות החיים המקצועית בקרב מתנדבות ומתנדבים במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, וכן על ההיבטים החיוביים והשליליים בהתנדבות מסוג זה. בנוסף, המחקר מצביע על מגוון משתנים שעשויים לתרום לצמצום הטראומטיזציה המשנית והשחיקה בקרב אוכלוסייה זו, והעצמת הסיפוק מעבודת ההתנדבות בקווי הסיוע הטלפוניים. ממצאי המחקר נותנים במה להשלכות של המפגש עם התכנים הקשים של קורבנות טראומה מינית בקרב קהילת המתנדבים. כמו כן ממצאים אלו מבוססים על ידע אמפירי שממנו ניתן לגזור תוכניות התערבות לתמיכה והעצמה של המתנדבות והמתנדבים, בהתאם לצרכיהם.