שביעות רצון מינית בקרב גברים ונשים בזוגיות הטרוסקסואלית: היבטים קוגניטיביים, התנהגותיים ואישיותיים

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

חוקרים מצביעים על תפקידה החשוב של המיניות בחיי האדם, הן כיחיד והן כחלק מזוגיות ארוכת טווח. עבודה זו עוסקת בשביעות רצון מינית בקרב אנשים אשר נמצאים בזוגיות הטרוסקסואלית. מטרת העבודה היא להצביע על גורמים המסבירים שביעות רצון מינית, מתוך ראייה אינטגרטיבית המשלבת משתנים המשתייכים לגישות תיאורטיות שונות, ובניסיון להבין את תרומתם המשולבת להסבר שביעות רצון מינית. כמו כן, בהתבסס על ספרות מחקרית המצביעה על כך שהמיניות הנשית שונה במובנים רבים מהמיניות הגברית, המחקר בדק אם ישנם הבדלים בין נשים וגברים בנוגע לגורמים המסבירים שביעות רצון מינית.

המשתנים שנבדקו במחקר זה משתייכים לשלוש גישות תיאורטיות: גישה קוגניטיבית, גישה התנהגותית וגישה אישיותית: הגישה הקוגניטיבית, מתמקדת במחשבות, אמונות, תפיסות ופרשנויות של האדם. ההיבט הקוגניטיבי נבדק במחקר זה באמצעות המשתנים הבאים: אמונות דיספונקציונליות לגבי מיניות, סכמה עצמית מינית, דימוי גוף ואמונה בסטנדרט המיני הכפול. הגישה ההתנהגותית, שמה את הדגש על דפוסי ההתנהגות של האדם. ההיבט ההתנהגותי נבדק במחקר זה באמצעות המשתנים הבאים: חשיפה עצמית מינית, יוזמה לקיום יחסי מין ותדירות קיום יחסי מין. הגישה האישיותית, מתמקדת בתכונות אישיותיות של האדם. ההיבט האישיותי נבדק במחקר זה באמצעות תיאורית ההתקשרות, העוסקת באופן בו אדם יוצר ומקיים קשרים בינאישיים בחייו. על פי תיאוריה זו קיימים שלושה סגנונות התקשרות בקרב בני אדם: סגנון התקשרות נמנע, סגנון התקשרות חרד וסגנון התקשרות בטוח.

לצורך המחקר גויסו 154 משתתפים, מתוכם 70 גברים ו- 84 נשים, כולם נמצאו בזוגיות במסגרת של נישואין או של מגורים משותפים. המשתתפים מילאו שאלונים מקוונים אשר כללו 7 שאלונים שונים: שאלון שביעות רצון מינית, שאלון אמונות דיספונקציונליות לגבי מיניות, שאלון סכמה עצמית מינית, שאלון דימוי גוף, שאלון אמונה בסטנדרט המיני הכפול, שאלון חשיפה עצמית מינית, שאלה לגבי יוזמה לקיום יחסי מין, שאלה לגבי תדירות קיום יחסי מין ושאלון סגנון התקשרות. בנוסף, המשתתפים מילאו שאלון פרטים אישיים הכוללים פרטים דמוגרפיים וכן פרטי רקע כגון משך הזוגיות, וקיומם של קשרים רומנטיים קודמים.   

על בסיס סקירת הספרות הקיימת בנושאים שצוינו, הועלו שתי קבוצות של השערות מחקר. קבוצת ההשערות הראשונה עוסקת בהבדלים בין נשים וגברים במשתני המחקר. שוער כי גברים יפגינו דימוי גוף חיובי יותר ורמות גבוהות יותר של שביעת רצון מינית, אמונה בסטנדרט המיני הכפול ויוזמה לקיום יחסי מין לעומת נשים. כמו כן שוער כי נשים ידווחו על תדירות גבוהה יותר של קיום יחסי מין ועל חשיפה עצמית מינית גבוהה יותר לעומת גברים. בנוסף, שוער כי נשים ייטו לסגנון התקשרות חרד יותר בעוד גברים ייטו יותר לסגנון התקשרות נמנע.

קבוצת ההשערות השנייה עוסקת בקשרים שבין משתני המחקר לשביעות רצון מינית תוך התייחסות להבדלים (אם קיימים) בין נשים וגברים בקשרים אלה. שוער כי הן בקרב גברים והן בקרב נשים, יימצא קשר שלילי בין המשתנים הבאים: אמונות דיספונקציונליות לגבי מיניות, אמונה בסטנדרט המיני הכפול, סגנון התקשרות נמנע, סגנון התקשרות חרד, לבין שביעות רצון מינית. בנוסף, שוער כי יימצא קשר חיובי בין המשתנים הבאים: סכמה עצמית מינית, דימוי גוף, חשיפה עצמית מינית, יוזמה לקיום יחסי מין, תדירות קיום יחסי מין לבין שביעות רצון מינית.

באשר לקבוצת ההשערות הראשונה, הממצאים הצביעו על הבדלים בין נשים וגברים, הן במשתנה המחקר התלוי והן בחלק ממשתני המחקר הבלתי תלויים . הבדלים אלה באו לידי ביטוי בכך שגברים דיווחו על שביעות רצון מינית גבוהה יותר ואמונה גדולה יותר בסטנדרט המיני הכפול לעומת נשים. בנוסף, נמצא כי גברים נוטים יותר ליזום קיום יחסי מין מאשר נשים. אשר לסגנון ההתקשרות, נמצא כי גברים נוטים יותר להיות בעלי סגנון התקשרות נמנע, בעוד נשים נוטות יותר להיות בעלות סגנון התקשרות חרד. בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין גברים ונשים בשאר משתני המחקר. 

באשר לקבוצת ההשערות השנייה, העוסקת בקשרים שבין משתני המחקר לשביעות רצון מינית, עלו הממצאים הבאים: בקרב גברים, נמצא קשר חיובי בין סכמה עצמית מינית חיובית, דימוי גוף חיובי, אמונה בסטנדרט מיני כפול, חשיפה עצמית מינית ותדירות קיום יחסי מין לבין שביעות רצון מינית. בנוסף, נמצא קשר שלילי בין סגנון התקשרות נמנע לבין שביעות רצון מינית. בקרב נשים, נמצא קשר חיובי בין סכמה עצמית מינית, חשיפה עצמית מינית, חלוקת יוזמה שווה של קיום יחסי מין בין בני הזוג ותדירות קיום יחסי מין לבין שביעות רצון מינית. כמו כן, נמצא קשר שלילי בין אמונות דיספונקציונליות נשיות לגבי מיניות לבין שביעות רצון מינית.

ממצא נוסף אשר עלה מהמחקר הנוכחי, נוגע לתרומתם הכוללת של המשתנים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והאישיותי להסבר שביעות רצון מינית בקרב שני המינים. התוצאות הצביעו על כך שהמשתנים ההתנהגותיים הינם בעלי התרומה הגדולה ביותר להסבר שביעות רצון מינית. כמו כן, נמצא כי תדירות קיום יחסי מין וחשיפה עצמית מינית הינם משתנים המתווכים את הקשר בין סכמה עצמית מינית ושביעות רצון מינית.

בהעדר גישה אינטגרטיבית להסבר שביעות רצון מינית, חשיבותו של מחקר זה הינה בכך שהוא מציג נקודת מבט רב מימדית ומקיפה. ממצאי המחקר מדגישים כי על מנת להתייחס למיניות ולהבינה באופן מעמיק, ישנו צורך לזהות ולהכיר בהבדלים המגדריים הקיימים בתחום זה. הממצאים עשויים לספק לחוקרים ומטפלים בתחום המיני והזוגי בסיס תיאורטי לפיתוח מודלים להתערבויות טיפוליות פרטניות, זוגיות ואף קבוצתיות, הכוללות מטרות המאופיינות בשינוי דפוסי חשיבה, שינוי דפוסי התנהגות והפחתת דפוסי הימנעות, תוך התאמת התכנים למין המטופל/ת.

מלבד הפן הקליני, ממצאי המחקר פותחים פתח למגוון מחקרי המשך אפשריים. ראשית, מכיוון שמחקר זה התמקד באוכלוסייה של משתתפים הטרוסקסואליים בלבד, עולה הצורך במחקר המשך אשר יתמקד בשביעות רצון מינית בקרב משתתפים השייכים לקהילת הלהט"ב. בנוסף, מחקר אפשרי אשר עשוי להעמיק באופן משמעותי את הבנת ממצאי המחקר הנוכחי, הינו מחקר דיאדי, כלומר, מחקר שבו ישתתפו בו שני בני הזוג, הן הגבר והן האישה. מחקר מסוג זה יאפשר לבדוק את שביעות הרצון המינית מתוך ראיה זוגית רחבה יותר, הכוללת את נקודת מבטם של שני בני הזוג.