ההשלכות האישיות והמקצועיות של הטיפול בפוגעים על מטפלים בשירות המבחן לנוער

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

שירותי התקון (correction) נועדו לתת מענה טיפולי-שיקומי לקטינים ובוגרים עוברי חוק. עבודה טיפולית זו כורכת בחובה מפגש בין אישי של המטפלים עם מי שביצעו עבירות קשות, פגעו באחרים והתאכזרו אליהם. רבות נכתב ועוד ייכתב על הגישות הטיפוליות בפוגעים, על אופן האבחון, הערכת המסוכנות ופוטנציאל השיקום שלהם. בשנים האחרונות החל להתפתח במקביל תחום מחקר ששם במרכז את האדם הנוסף בחדר הטיפול, את המטפל. תחום זה התפתח ממחקרים שבדקו כיצד משפיע הטיפול בנפגעי טראומה על המטפלים. במהלך השנים, התגבשה ההבנה כי גם המטפלים בפוגעים נחשפים לפגיעה טראומטית ומושפעים ממנה, בעצם המפגש עם מי שגרם לה.

הספרות מתייחסת לקיומן של השלכות שליליות וחיוביות, תוך התייחסות לשלושה מושגים עיקריים: טראומטיזציה משנית (secondary traumatization)- מצוקה פסיכולוגית הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי שחווה אחר משמעותי, טראומטיזציה עקיפה (vicarious traumatization)– השפעה הדרגתית ומתמשכת של שינוי בחוויה הפנימית של המטפל ותפיסותיו את העולם וצמיחה פוסט טראומטית עקיפה (Vicarious Posttraumatic Growth), כלומר הכרה ברווח או גמול אישי שחווים המטפלים כפועל יוצא של עבודתם. יש לציין כי עיקר גוף הידע הקיים מתמקד בהשלכות האישיות המקצועיות החווים המטפלים בפוגעים מינית ומקצתם מתייחסים לטיפול בתוקפים אלימים. אוכלוסיית המחקר, קציני מבחן לנוער, עוסקים בעבודתם בשני תחומים אלו יחד. מחקר זה ביקש לבדוק כיצד תופסים המטפלים את השלכות הטיפול בפוגעים על חייהם האישיים והמקצועיים, לאילו התמודדויות הם נדרשים בעבודתם, עם אילו קשיים הם מתמודדים ואיזו תועלת הם מפיקים ממנה.

ייחודיותו של מחקר זה בכך שהוא מתייחס לאוכלוסייה הספציפית של קציני המבחן לנוער, תוך התייחסות למורכבות הקשר הטיפולי בשירות מבחן. ראשית, היותו של הטיפול בשירות המבחן לנוער, בהגדרתו, טיפול לא רצוני (או טיפול בכפייה). המתבגרים עוברי החוק מופנים לטיפול בשירות המבחן לנוער מתוקף חוק ואינם מגיעים לטיפול מיוזמתם. כלומר, קצין המבחן במסגרת תפקידו עושה שימוש בסמכות חוקית ככלי טיפולי. לצד תפקיד זה, ככל איש טיפול, נדרש ממנו להיות אמפתי ומכיל כלפי מטופליו. המחקר שם דגש על האופן שבו תופסים המטפלים את הסמכות הניתנת להם מתוקף תפקידם והמורכבות שבפיתוח אמפתיה בתוך היחסים הטיפוליים עם מי שביצעו עבירות קשות ופוגעניות. המחקר התבצע בשיטה איכותנית באמצעות ראיון חצי מובנה שהתייחס לחוויות של המטפלים ולתפיסותיהם את עבודתם. אוכלוסיית המחקר שנבדקה הינה קציני מבחן לנוער. המדגם כלל כ 15 קציני מבחן לנוער, גברים ונשים בגילאים שונים, בעלי וותק והשכלה שונים, אשר עובדים בשירות המבחן לנוער בכל רחבי הארץ. המדגם נבחר לפי שיטה של דגימה מכוונת. הראיונות נותחו ניתוח תוכן, במטרה לאתר תמות/ קטגוריות חוזרות אשר עולות מתוך הראיונות ומתהוות באופן של שיח בין הפרספקטיבה התיאורטית ממנה יוצא המחקר, לבין הנתונים.

לאחר ניתוח כלל הראיונות, פרק הממצאים מתמקד בשתי תמות עיקריות שעלו מן הנתונים.  הראשונה, תפיסתם של המטפלים את השינויים המתרחשים בחוויה הפנימית שלהם. מתוך הממצאים, ניתן לזהות שינויים אותם תופסים המטפלים כחיוביים ומקדמים עבורם, אשר מתקיימים לצד שינויים והשלכות הנתפסים כמקשים על המטפלים בעבודתם ובחייהם האישיים. תוארו שלושה מעגלי התייחסות – 1) שינויים בתפיסתו של קצין המבחן את העולם – מן הממצאים עלה כי החשיפה המוגברת לפוגענות מעוררת בקרב המטפלים חרדות, חשדנות, משפיעה על תחושת הביטחון האישי ולעיתים אף משנה עד לכדי עיוות את תפיסת עולמם הכוללת ובפרט את תפיסתם את החברה הישראלית. שינוי תפיסתי משליך על התנהלותם של המטפלים כאזרחים בחברה. לצד זאת, היו מטפלים שציינו כי תחום העיסוק שלהם חושף אותם לחלקים שלא הכירו בחברה ומאפשר להם להכיר טוב יותר מגזרים ואוכלוסיות שונות, משנה את הפרופורציות בהן הם תופסים את העולם ובכך גוברת הערכתם והוקרת התודה שלהם על מנת חלקם ועוד. 2) שינויים בתפיסתו את מערכות היחסים בחייו - קציני המבחן זיהו כי עבודתם כמטפלים בפוגעים משליכה על האופן בו הם תופסים ומתנהגים במערכות היחסים המשמעותיות בחייהם, בעיקר בהקשר של משפחה וזוגיות. מנגד, עלו ביטויים של צמיחה ותפיסה של השלכות חיוביות על האופן בו תופסים המטפלים את מערכות היחסים המשמעותיות בחייהם. 3) שינויים שחלו בתפיסת העצמי - קציני המבחן שהשתתפו במחקר תיארו את הטיפול בנערים פוגעים כעבודה הדורשת מהם התמודדות נפשית בשל החשיפה לחומרים קשים, הן ביחס לאופי הפגיעות שביצעו המטופלים שלהם והן ביחס לנסיבות החיים שמהם הגיעו המטופלים. יחד עם זאת, היו שציינו כי התמודדויות הקשות בעבודה הטיפולית בשירות המבחן תורמות לפיתוח החוסן האישי שלהם ואת האופן שבו הם תופסים את עצמם.

התמה השנייה, עוסקת במקומם של הסמכות והאמפתיה בחוויית המטפל בעבודתו, כיצד המטפלים בשירות המבחן לנוער תופסים היבטים אלו של עבודתם וכיצד הם תופסים את הקשר בינם לבין השינויים המתרחשים בחוויה הפנימית שלהם, כפי שבאה לידי ביטוי בתמה הראשונה. מן הממצאים ניתן היה לזהות כי אמפתיה וסמכות הינם קונספציות מורכבות בתפקיד קצין המבחן לנוער והמטפלים מקיימים עמם דיאלוג, מכניסתם לתפקיד וגם בהמשך, כשהם צוברים וותק וניסיון. נראה כי לאמפתיה ולסמכות יש תפקיד משמעותי הן בקשר עם הנער והן ביכולת של קצין המבחן לסייע לו במסגרת הטיפול. תפקיד נוסף, אולי חשוב לא פחות, הוא עבור קצין המבחן. מחד, האמפתיה, מסייעת למטפל להבין את הנער ולראות את התמונה הכוללת ולא רק את החלקים הפוגעניים, מה שמסייע לו ליצור את הקשר והחיבור עמו. מאידך, הסמכות, מסייעת למטפל לשמור על מידה מסוימת של ריחוק וניתוק, במובן של מנגנון הגנה בקשר.

בהיותו מחקר איכותני, למחקר זה מגבלות הנוגעות לאופן המדידה, המתבצע באמצעות ראיון סמי מובנה ולא באמצעים שנמצאו מהימנים ותקפים, כמו גם גודל המדגם, שאין בו כדי לייצג, להכליל ולהסיק לגבי כלל אוכלוסיית קציני המבחן לנוער. כמו כן, למחקר האיכותני אופי סובייקטיבי ויש בו מקום לפרשנות אישית שלי כחוקרת בניתוח הממצאים ובבחירה באלו תמות להתמקד.

מאידך, ההזדמנות שמאפשר מחקר זה, לשמוע את קולם של המטפלים בשירות המבחן לנוער ולהעלות על פני השטח את הקשיים האישיים והמקצועיים עימם הם מתמודדים, עשויה להוות פתח לדיון על דרכי התמודדות ופיתוח מענים שיוכלו לסייע מבחינה מקצועית ורגשית לקציני המבחן לנוער , כמו גם פתח למחקרים עתידיים בנושא זה .